אינטיליגנציה

חומר הקורס

מודל, סילבוס

תוכן העניינים

1. מבוא

מה זה אינטיליגנציה? איך מבינים את זה? איך חוקרים את זה? כמה גישות מובילות.

2. אבולוציה

איך מתבטאת אינטיליגנציה ביצורים אחרים? אינטיליגנציה כהתאמה אבולוציונית.

3. מתאמים קוגניטיביים-התנהגותיים

אינטיליגנציה כתהליך; איך קשורה האינטיליגנציה לזיכרון עובד? איך היא מתבטאת בסריקות פיזיות של המוח?

4. הבסיס המוחי לאינטיליגנציה

איך האינטיליגנציה מתבטאת - פיזית - במוח? איך נוכל לראות אינטיליגנציה במוח? איך זה קשור לנוירונים ולקישוריות ביניהם?

5. גנטיקה

מה הקשר בין גנטיקה לאינטיליגנציה? עד כמה גנטיקה משפיעה על האינטיליגנציה, והאם ניתן להתגבר עליה?

6. אינטיליגנציה רגשית

ביקשתי מבינה מלאכותית לצייר "ג'י טאג יורד מהשמיים". הוא כשל כי אין לו אינטיליגנציה. ומה זה? בואו נבדוק..

על מנת למדוד אינטיליגנציה, חשוב לזכור שההבדלים נובעים לא רק ממאפייני המבחן, אלא גם מהבדלים בינאישיים - כלומר, שני אנשים יכולים לקבל ציונים שונים מסיבות שונות.

• טעות אומדן (5%): החלק שאותו מכסה המבחן מוכר יותר לאחד הנבחנים, במקרה
• הבדלים מצביים (15%): לא ישנתי בלילה\אני לא מרוכז\ אני ביום טוב, וכדומה
• תכונה לא רלוונטית (20%): תכונות שאינן "מעניינות" אותנו, אך משפיעות, כמו מצב כלכלי-חברתי
• תכונה רלוונטית (60%): זה החלק שמעניין אותנו.

בואו נתחיל מהבסיס.

1. אנשים נבדלים זה מזה באופן עקבי ביכולתם הקוגניטיבית יש אנשים שפשוט טובים יותר באופן עקבי בלשחק שחמט, לזהות רגשות, או ללטף חתולים, יותר מאנשים אחרים. זה די ברור.

2. הצלחה בתפקיד קוגניטיבי אחד קשורה סטטיסטית בהצלחה בכל תפקיד קוגניטיבי אחר. המתאמים לעיתים מאוד קטנים (>0.005%), אבל הם שם. תופעה זו מכונה positive manifold, והיא הפתיעה וריתקה חוקרים.

3. הצלחה ביכולות מסוימות מנבאת באופן יותר חזק יכולות ממקבץ דומה באופן עקבי. אם אני ממש טוב בליטוף חתולים, אני כנראה יהיה יותר טוב גם בליטוף כלבים, אבל לא בהכרח בלשטוף כלים: ליטוף כלבים הוא מאותו המקבץ, וכלים לא. למשל, אוצר מילים והבנת הוראות מילוליות קשורים במתאם של 0.7.

מהי אינטיליגנציה?

מצגת

בספרות הפופולרית ואפילו בקרב חוקרים יש קלישאה שאנחנו לא יודעים מה זה אינטיליגנציה, אבל מאז תיאוריית הg' יש לפחות תשובה אחת; אגודת הפסיכולוגים האמריקאים (APA) חקרה אינטיליגנציה בכוח-משימה והפיקה הגדרה נוספת משלה -

Individuals differ from one another in their ability to understand complex ideas, to adapt effectively to the environment, to learn from experience, to engage in various forms of reasoning, to overcome obstacles by taking thought.

Neisser, et al., 1996

וזוהי ההגדרה הסמכותנית לאינטיליגנציה - היכולת של הפרט להבין, להסתגל, לשכול, ולפתור בעיות במחשבה.

סוגי תיאוריות

ישנן כמה גישות לחקר האינטיליגנציה⁴:

• תיאוריות ניתוח גורמים

  תיאוריות המתבססות על ניתוח גורמים סטטיסטי, הסבורות שישנם קשרים וגורמים סמויים, שבאים לידי ביטוי רק על ידי המבחן - דוגמת תיאוריית הg.

• תיאוריות מבניות (היררכיות)

  דוגמת תיאוריית הRADAX של גוטמן

• תיאוריות תהליכיות

  דוגמת תיאוריית הSampling של Thomson (אין g, אלא יכולות אחרות), ופיתוחה המודרני - תיאוריית הProcess Overlap Theory של Covacs & Conway's

• תיאוריות התפתחותיות

  • Mutualism של Van der Maas et al. - היכולות משפיעות אחת על השנייה ולכן מגיע המתאם (אתם טובים מאוד בללמוד, אז ילך לכם טוב גם בללמוד יפנית וגם בללמוד מתמטיקה)
  • תיאוריות של Formative g' - הg הוא לא הסיבה של אינטיליגנציה גבוה, אלא התוצאה של אינטיליגנציה גבוה.

תיאוריות ניתוח גורמים

ניתוח גורמים הוא כלי סטטיסטי לחיפוש דפוסים בציוני מבחנים, בניסיון למצוא את הגורמים שמסבירים את הדפוסים האלה.

התיאוריה של ספירמן

ספירמן מודד אינטיליגנציה בציון \(g'\), המוגדר כ\(w1 \times G + specific\).

נניח וקיבלתם 1 באוצר מילים. \('g\) מניח שהציון הוא שקלול של הכישורים שלכם באוצר המילים (\(Specific\)) ואינטיליגנציה כללית (\(G\)).

עצם ההשפעה של התיאוריה היא שניתן בכלל לתת מספר על משהו כללי כמו אינטיליגנציה - מה שהתאפשר באמצעות מתמטיקה כאסח (הם כולם פסיכומתמטים כאלה). התיאוריה מסבירה את תופעת הPositive manifold -

הגדרה - positive manifold

Positive Manifold היא התופעה שבה יכולת אחת נמצאת במתאם חיובי עם כל השאר היכולות האחרות - למשל, אם אני רץ מהר אני גם צועק חזק, גם חושב מהר וגם רואה רחוק (או: אם אני טוב במתמטיקה, אני טוב גם בשפה, וגם בציור)

אם יש יכולת אחת בבסיס כל השאר, אין פלא שיש בין כל היכולות קשר.

ייצוג גראפי

תיאוריה מיוצגת גראפית כקשר בין שלוש גורמים:

• לטנטיים (עיגול) - משתנה שאנחנו מסיקים על קיומו (כמו g')
• משתנה נצפה (ריבוע) - תוצאות מדידה בפועל
• התאמה (חץ דו כיווני) - קשר נצפה בין שני משתנים
• השערה (חץ חד כיווני) - הסיבה המשוערת לפי התיאוריה

התיאוריה של Thurston

הגדרה אחת היא Group Abilities של Thurston - קשר בין יכולות כמו

• יכולת תנועה (Spatial)
• Perception speed - מהירות תפיסה
• Numerical ability - עיבוד מספרים
• Verbal meaning - הבנת מלל
• Memory - זיכרון
• Word fluency - שליטה מילולית, דוגמת "תן לי 10 מילים שמתחילות בS"
• Reasoning - שכילה, אנלוגיה, חשיבה מושפטת

בשיטה של Thurston יש משקלים בסדרה של יכולות (המבחן הזה בודק זיכרון, זה בודק שכילה...), ומהם משוקלל ציון. כאן ההבדל מg' - אין הנחה של גורם מקשר.

תיאוריות מבניות

תיאוריות מבניות משתמשות בניתוח גורמים בניסיון למפות את המבנה של האינטיליגנציה - איך יכולות שונות מאורגנות וקשורות זו לזו. התיאוריות האלו מתמקדות בקשרים בין הגורמים השונים שנמצאו בניסיון להבין מי משפיע על מי, ואיך.

התיאוריות האלו קובעות שגם יכולת הG וגם יכולות קבוצתיות קיימות. כלומר, כל מבחן מורכב מ3 גורמים - \(w1 \times G \times w2 \times G(specific)\). למשל, יש שלושה גורמים - ראייה, זיכרון, ותפיסה - שכל אחד ישפיע על סט אחר של יכולות - הבנה מילולית, חשיבה ויזואלית, ומטלות מכאניות - ושלושתם קשורים ביניהם גם בg'.

התיאורייה של גארדנר

התיאוריה של גארדנר היא שלב ביניים בין תיאוריות של ניתוח גורמים לתיאוריות מבניות. גארדנר מחלק אינטיליגנציה לכמה קבוצות, או כמה אינטיליגנציות שונות:

• Self smart (interpersonal)
• Word smart (linguistic)
• Logic smart (logical-mathematical)
• Nature smart (naturalist)¹
• Picture smart (spatial)
• Body smart (Bodily-kinesthetic)
• Music smart (musical)

המשמעות המעשית היא ש:

• אין גורם כללי, כמו IQ או g' - אי אפשר להקריץ מספר אחד.
• יש צורך במבחנים מסוימים ליכולות מסוימות

התיאוריה של גארדנר היא לא אמפירית, לא מתבססת על ניתוח גורמים, ולא מכירה בPositive Manifold. עם זאת, היא הצעד הראשון שעורר תיאוריות מבניות נוספות.

CHC

כמו הBig Five מתחום האישיות, התיאוריה של קאטל, הורן וקארול ניסו לחלק את תחומי האינטיליגנציה לכמה קבוצות ברורות:

שלב כללי

• g' - היכולת הכללית

יכולות רחבות

• אינטיליגנציה גמישה (Gf)

  היכולת לייצר פתרון חדש לבעיה מורכבת ולא מוכרת - דברים כמו לזהות קשר בין רעיונות שונים, הקשת מסקנות לוגיות. היכולת כמעט שאינה תלויה בכישורים ובידע קודם, ומתוארת כבסיס ביולוגי טבעי ואישי שנוכח בנו במידה שונה³.

  אתה אוכל צלופחים. הבעיה היא שהצלופחים אוהבים להתחפר בחול, ואתה לא יכול לתפוס אותם בחול. איך תופסים את הצלופחים? פתרון לבעיה הזו הוא אינטיליגנציה גמישה - אתה צריך לאלתר פתרון ולהמשיך להמציא פתרון אחרי שהצלופחים יעלו על התחבולה שלך.

  לאינטיליגנציה גמישה יש מתאם חזק מאוד - קרוב ל1 - עם g' - אבל הם לא אותו הדבר: הזדקנות, למשל, משפיעה עליהן אחרת.

• אינטיליגנציה קריסטלית (Gc)

  יכולת השימוש בידע ובכישורים נרכשים לאורך החיים. כוללת שכילה, אבל תוך שימוש במידע שנוכח בנו קודם (כמו לנהוג?). זהו חידוש של החוקרים. האינטיליגנציה הקריסטלית היא אחד המאפיינים הכי בולטים שלנו כבני אדם - היכולת שלנו לאגור, לזכור ולהשתמש בידע קודם, ולא רק להגיב כאן ועכשיו.

• זיכרון ולמידה כלליים (Gkn)

  ידע נצבר באיזור מסוים כמו יכולת מסוימת (קריאת שפתיים) או ידע מסוים (גיאולוגיה)

• תפיסה חזותית רחבה (Gv)

  היכולת לעבד ולשנות תבניות במרחב לתצורות אחרות (איך יראה הארון הזה שם? ואם אנסר אותו בחצי? אצבע אותו בכחול?)

  כמה a יש בדף הזה? שני המספרים האלה זהים? מהר מהר, תגיד לי, חצי דקה ושלום לכל הדף (מהירות תפיסה)²

• מהירות תפיסה (P)

  מהירות השוואת תמונות או סימנים, סריקה לחיפוש מתארים או סמלים, או ביצוע משימות פשוטות מאוד הקשורות בתפיסה חזותית

• ויזואליזציה (Vz)

  היכולת לשנות את תמונת הדפוסים המרחביים לתצורות אחרות

• תפיסה שמיעתית רחבה (Ga)

  חשיבה שמיעתית, זיהוי, הבנה, שילוב והבחנה בין צלילים, זיכרון דפוסי צליל

• יכולת שליפה רחבה (Gr)

  היכולת לאחות ולשלוף מידע מזיכרון לטווח הארוך ולעיתים מהטווח הקצר

• זריזות קוגניטיבית רחבה (Gs)

  כמו לגעת עם האצבע והאגודל כמה שיותר מהר - מבחן לזוקן קוגניטיבי

• מהירות עיבוד וקבלת החלטות (Gt)

  היכולת לבצע מיומנויות שכבר נלמדו בצורה מהירה ומדויקת עם מחשבה מזערית, במיוחד תחת לחץ זמן; שימוש בתשומת לב וריכוז.

שלב צר

• יכולות מסוימות צרות (נמצאו 69 עד כה)

כלומר, g' מתווך מגוון רחב של יכולות כלליות, שבתורן מתווכות יכולות צרות יותר. אם אני חכם, אני אהיה נהדר בליטוף, ולכן אהיה נהדר גם בליטוף חתולים - יש יכולת כללית, יכולת ליטוף רחבה, ויכולת ליטוף מסוימת.

השפעת הגיל

הגיל משפיע על כל יכולת אחרת, אבל רובן מגיעות לשיא סביב גיל 25 ודועכות בקצב מסוים אחר כך. יוצאת הדופן היא האינטיליגנציה הקריסטלית, שממשיכה לצמוח לאורך החיים.

ביקורת

התיאוריה מתקשה להסביר תיאוריות שלא מתווכות דרך g' - למשל, אוטיסטים שמבריקים ביכולת אחת, וגרועים בכל דבר אחר - כמו אדם שמעולה בזיכרון, ופשוט גרוע בכל דבר אחר: g' יטען שאם הוא גרוע, הוא גרוע בהכל, אבל לאו דווקא.

חולשה בולטת של התיאוריות האלה היא תופעת הEquifinality - הצלחה במטלה זהה בדרכים שונות. למשל, אם אני צריך להרים משקל כבד ואני שמאלי, אעשה את זה ביד שמאל, ומישהו אחר ביד ימין - ולמרות שאלו איברים שונים, הם יצליחו לעשות את אותה המשימה.

RADEX

גוטמן הגה את תיאוריית הRADEX, שבה השתמש בסילום רב מימדי -

דוגמה

נניח וניתן לנו המרחק הגיאוגרפי בין כל ההרים במדינת ישראל. בהינתן מתמטיקה מוצלחת מספיק, נוכל לשחזר את מיקום ההרים על המפה.

על אותו העיקרון, גוטמן מנסה למפות את ה"מרחק" בין מבחנים פסיכולוגיים שונים באמצעות תכסיסים מתמטיים שונים ומשונים. מבחנים קרובים הם מבחנים עם מתאם גבוה, ומבחנים רחוק הם עם מתאם נמוך. בצורה כזו ניתן ליצור מפה חזותית, עם תמונה לא רעה בכלל של יכולותיו הקוגניטיביות של האדם.

גוטמן גילה חוקיות בצורה שהנקודות מסתדרות -

• חילוק לפי פלחים: מספרי, מילולי, מרחבי. גוטמן כינה כל פלח, או אופנות, כשפה.

• חילוק לפי תהליכים: חלוקה למעגלי מבחנים חופפים: המעגל הפנימי מכיל את המבחנים הכי מורכבים (מציאת חוקיות), חיצוני יותר (יישום כלל) ממבחנים פשוטים יותר, וחיצוני ביותר ממבחנים פשוטים (ידע). גוטמן כינה את המעגלים כשטחות.

בין המבחנים המורכבים יותר יש התאמה גבוהה (~0.6), מה שמעיד על כך שהאופנות פחות משנה - אם אתה טוב במציאת כלל מילולי, אתה לא תהיה קטסטרופלי במציאת כלל מתמטי⁵. בין המבחנים הפשוטים, לעומת זאת, יש התאמה חלשה מאוד: היכולת שלך למצוא את האות A במילים כמה שיותר מהר כמעט שלא מעידה על שום דבר אחר.

מה שכן, מבחנים פריפריאליים קשורים מאוד בקישור בין כל היכולות - למשל, יהיה לך קשה מאוד להבין מה אתה קורא (מבחן קשה) אם אתה בקושי מזהה את האותיות (מבחן קל); לכן גם למבחנים ההיקפיים יש חשיבות גדולה במדידת אינטיליגנציה, במיוחד בזיהוי הפרעות (כמו דיסקלקוליה). דווקא מבחני הביניים הם הכי פחות אינפורמטיביים⁶.

Merged Theory

Marshalek, Lohman & Snow (1983) הגו את התיאוריה הממוזגת (Merged Theory), עמדו על כך שיש קשר בין ה RADEX לתיאוריית הCHC.

ככל שעולים בהיררכיה, המבחנים נהיים מורכבים יותר וטעונים יותר בg, ולהיפך. החוקרים מיינו סוללה אדירה של מבחנים לפי טעינות בg (רמת קושי) ומיינו אותם לפי שתי התיאוריות - גם לפי גורמים, וגם לפי מרחק. הגורמים מעולם ניתוח הגורמים מוכנסים למפה לפי התיאוריה של גוטמן, והתוצאות לא סותרות את עצמן. את המבנה שהתקבל מכנים Centroid - מבנה הרבה יותר רציף ממבנה גורמי פשוט יותר (מבחנים יכולים להיות קצת קריסטלים, קצת פלואידים - לא או-או).

תיאוריות תהליכיות

תיאוריות תהליכיות מנסות להבין את התהליכים המנטליים בבסיס האינטיליגנציה - הן מנסות לראות כיצד אנחנו מעבדים מידע.

Sampling Theory

Thomson, 1914, תלמידו של ספירמן, הגה את תיאוריית הדגימה, שאומרת שמבחנים מהווים מדגם של הרבה מאוד יכולות - אנשים מגיעים לאותה הצלחה ביכולות שונות; אנחנו מתקשים לייצר מטלה קוגניטיבית "נקייה" שבוחנת רק יכולת אחת. אולם תמיד יש חפיפה (קטנה), ותומסון מציע לזהות את היכולות החופפות ולהתבסס עליהן. חשיבותה של התיאוריה היא שהיא הייתה החלופה האמיתית הראשונה לתיאוריית הg' של ספירמן.

Process Overlap Theory

Kovacs & Conway (2016) התבססו על עבודתו של תומסון, וטוענים שלמרות השימוש ביכולות שונות בכל מבחן, יש יכולות שהן צוואר בקבוק (Domain general processes) - דוגמת התמדה במשימה, תפקודים ניהוליים והזנחת מטרה (Goal Neglect)⁷. בניגוד לתומסון שהפריד בין היכולות השונות, התיאוריה הזו עומדת על כך שיש יכולות - לעיתים לא יכולות שקשורות בg בכלל - שהן חיוניות לביטוי של שאר היכולות.

דוגמה

נחשון מושל את התפקודים המנהלתיים לים מעל שרשרת הרים: כל עוד הים שם, אפשר לשייט בין ההרים ולבצע את כל המשימות, אבל אם הים מתייבש (אין תפקודים ניהוליים) - כל הר נהיה, אמ, הר - ופתאום יש צוואר בקבוק.

במקומות כאלה, לg יש כוח הסברי עצום - אצל ילדים, זקנים, ואנשים עם בעיות בתפקודים המנהלתיים - לעומת אנשים עם תפקודים מנהלתיים סבירים, שם g מסביר הרבה פחות שונות.

התיאוריה קובעת כמה עקרונות מפתח:

• חוק הביצועים הגרועים ביותר: במשימות מורכבות, הביצועים הגרועים ביותר הם מנבא טוב יותר של g מביצועים ממוצעים.
• ישנם תהליכים מסוימי תחום (Domain specific) - כמו אוצר מילים - ותחומים חוצי תחום (Domain general) - כמו תפקודים מנהלתיים.
• יכולות גרועות יותר בתהליכים חוצי תחום פוגעת בביצועים על פני משימות רבות.
• יכולות טובות יותר בתהליכים חוצי תחום מאפשרת לזהות יכולות מסוימות יותר.
• המשקל של g עולה באוכלוסיות עם תפקודים מנהלתיים חלשים יותר.

הרבה פעמים, אנשים שלא מצליחים במבחני אינטיליגנציה נופלים בצוואר הבקבוק של תפקודים מנהלתיים. עם עזרה מתאימה, ואפילו תכסיסים פשוטים - כמו לרשום על פתק בכמה מילים מה אתה מנסה להשיג עכשיו ולשים אותו בטווח ראייה - פתאום החסם מוסר, והכישרון יוצא.

כלומר, יש מתאם גבוה בין g לתפקודים מנהלתיים - אם אדם נכשל, למשל, במבחן הבנת הנקרא, יותר סביר שיש לו קושי כלשהו בזיכרון מאשר בעיה אמיתית בהבנת הנקרא.

תיאוריות התפתחותיות

תיאוריות התפתחותיות מנסות להבין כיצד אינטיליגנציה מתפתחת ומשתנה לאורך זמן - איך יכולות צומחות, משפיעות זו על זו ומשתנות.

Mutualism

כמו הRADEX, תיאוריית הMutualism (van der Maas et al., 2006) דוחה את הרעיון של g, ומעדיפה להתמקד ביכולות שמשפיעות זו על זו. למשל, יכולת התמדה תסייע לנו ביכולת למידה. כלומר, במקום אוסף של יכולות שמתווכות על ידי g מרכזי, התיאוריה הזו סבורה שיש קבוצות של יכולות שעומדות במתאם האחת עם השנייה, בלי יכולת מטווחת מרכזית.

החוקרים מחשבים את הקשר באמצעות מתאמים חלקיים - חישוב מתאם בין שתי מבחנים בהוציא גורם שלישי. למשל, יש קשר בין מידת נעליים לידע כללי - אבל אם נוציא החוצה את הגיל, הקשר נעלם.

דוגמה

אדם בדיכאון. יש לו בעיות שינה - כי הוא בדיכאון; יש לו דימוי עצמי נמוך - כי הוא בדיכאון - והדימוי העצמי הנמוך ובעיות השינה מזינים את הדיכאון, וככה הלאה - הכל קשור יחד. זו הגישה הקלאסית.

בגישה של רשתות, אפשר לחשוב על ירידה במשקל בגלל אובדן תיאבון; זה דפוס התנהגותי נפרד, תהליך נפרד, תופעה נפרדת. כרגע היא מופיעה בתוך דיכאון, אבל היא יכולה לבוא גם בדברים אחרים. תופעות כמו "דיכאון" מביאות גיבוב מסוים של תהליכים שאנחנו מעניקים להם את השם - דיכאון - ולא חושבים על "ירידה במשקל" כתסמין של "דיכאון". אין g; יש רק יחסי סיבה-תוצאה בין תהליכים.

אם g היה נכון, בניטרול g המתאם אמור להיות אפסי - הרי g הוא המתאם. בפועל, זה לא מה שקורה; יש מתאמים, ואפילו מתאמים די גדולים לעיתים.

התיאוריה הזו נכנסה לשיח האמפירי רק בשנים האחרונות, ונהייתה דומיננטית בשיח העכשווי.

Formative G

התיאוריה הזו גורסת שהg הוא אינו הסיבה אלא התוצאה - היא לא מסבירה את תוצאות המבחן, אלא תוצר של המבחן. כלומר, יש לנו אוסף אדיר של יכולות קטנות ומסוימות, והן מתאגדות יחד במבחני אינטיליגנציה ומקריצות מספר שהוא g.

יש היום מבחנים מתמטיים שבוחנים מהימנות של תוצאות פעם בFormative G ופעם בReflective G (על בסיס Bayes Factor) - ובמקרים רבים, Formative G יוצאת כסבירה יותר.

Kievit et al, 2016 מציע את מודל הWatershed, שגורס כי יכולות אינטיליגנטיות הן כמו יובלים שנשפכים לנהר - אוסף של הרבה גורמים שמתנקזים לכדי g.

קודם כל יש את הרמה הגנטית; אחר כך יש את המערכות הנוירוניות והמוח; ולבסוף יש אנדופנוטיפים⁸ - פנוטיפים מאוד-מאוד בסיסיים. כל אלו מתאגדים יחד לכדי מה שאנו מכנים g - ולכן אין מה לחקור g כגיבוב שלהם אלא את הגורמים הנפרדים שמהווים g.

מדידות מעשיות

התיאוריה שבה אתה בוחר להאמין משפיעה על האופן שבו אתה מודד אינטיליגנציה והאופן שבו אתה מפרש את התוצאות.

התיאוריה המעשית נותרה תיאוריית הg', אם כי בפרקטיקה היא התרחקה מאוד מהתיאוריה המקורית.

בתיאוריית g' משתמשים למדידת IQ (אומדן לg), ולמבחנים כמו מטריצות Raven והCattel Culture Fair Test - הרעיון מאחורי שניהם הוא שאתה לא זקוק לרקע התרבותי והשפה לענות עליו⁹.

לדבקים בתיאוריות היררכיות משתמשים גם בבטריית המבחנים של תיאוריית CHC, של Woodcock Johnson (WJ IV), שמודדת כל מיני סוגי g' -

• G General factor¹⁰
• Gf - Fluid Intelligence
• Gv - Visual-spatial ability
• Gs - Processing Speed
• Glr - Long Term Retrieval
• Ga - Auditory Processing
• Gsm - Short Term Memory
• Gc - Crystallized Intelligence

ובסופה נותנת ציון כללי, ותתי-ציונים.

פרשנות

ברמת הg' והIQ הכללי, אין שאלה של פרשנות - או שזה גבוה או שזה נמוך.

ברזולוציה גדולה יותר, מודדים יכולות קבוצתיות מסוימות שמעידות על בעיות מסוימות יותר (דיסלקציה, דיסקלקוליה, וכו').

בתיאוריות שמניחות שאין g' - קרי, RADAX, Mutualism, Formative G, Process Overlap - לא מודדים g' (אין g!), אלא אוסף מסוים של יכולות רלוונטיות, כל מקרה לגופו (למשל, להיות איש מחשבים -> להיות מציק).

ובכל זאת יש אוסף מסוים של יכולות מרכזיות - אלו שבאמצע הRADAX - שיש להן מתאם גבוה יחסית עם כל השאר; אחרת המבחנים יהיו מעולים בכל מקרה לגופו וחסרי תועלת בכל מצב אחר. נוח לחשוב על כל מקרה כעוד מבחן, שממנו עדיין אפשר לגבש תמונה כללית - Validity generalization¹¹.

כלומר, אין g, אבל יש תהליכים - מסוימים! - שמשפיעים על הכי הרבה תהליכים אחרים, ולכן כדאי להעריך קודם כל אותם.

למשל, אם אתה כותב ממש מהר, אחלה, אתה יכול להיות מתכנת. אבל אם אתה מציק, זה ישפיע על המון דברים אחרים - אתה תהיה טייס מציק, ומתכנת מציק, וקצין מציק - אז קודם כל כדאי לבדוק אם אתה מציק. זה בכלל לא קשור לחכם\לא חכם - זה פשוט הכי חשוב לדעת, קודם כל, אם אתה מציק, לפני שנבחר לך תפקיד.

(אנחנו רצים על אנלוגיית צבא, דרך אגב).

דוגמה לא צבאית - אתה רוצה לנבא הצלחה בתחומי ההיסטוריה, הפסיכולוגיה, והפיזיקה. היסטוריה ופסיכולוגיה די דומים, ופסיכולוגיה ופיזיקה די דומים¹², אבל היסטוריה ופיזיקה ממש לא דומים. אם אתה יכול לבחור רק אחד למדוד כדי לנחש את כל השלושה - תלך על פסיכולוגיה; היא התחום הכי קרוב לכולם.

דגימת היכולות הנכונות כרוכות בדגימות היכולות הנכונות בכל שטחה של הRADAX (מתמטית, מילולית, וכו'), לצד יכולות מסוימות יותר שלא בעולם התחום של g'. למשל, אם אני רוצה לבחון דיסלקציה, חייבים לשים מבחן יכולות קריאה - למרות שאין מבחן כזה בשום מבחן IQ.

---

1. אין לי מושג, ולנחשון גם לא. ↩

2. זה לא נשמע מעניין, אומר נחשון, אבל זה מאוד מעניין ותזכרו את זה. ↩

3. זה רעיון מאוד חדש, ומוזר מאוד לחברות מסורתיות - לשיטתם אם אתה לא מכיר פתרון מסוים, מישהו צריך ללמד אותך. נחשון מספר על ספר של אישה מהמאה ה12 (היחס לנשים היה לא סבבה בכלל) שהערימה את דרכה לכדי להיות האפיפיור - בכל פעם היא נאלצה להתמודד עם אתגר אחר כדי לשכנע את השאר שהיא גבר, דוגמה לאינטיליגנציה גמישה מעולה. ↩

4. היסטורית, חקר האינטיליגנציה היה קצת מחנה אוהלים - החוקרים המצדדים בסוג אחד של תיאוריות עבדו רק בתוך התיאוריה שלהם, ולא ציטטו תיאוריות אחרות. המגמה השתפרה בשנים האחרונות. ↩

5. ףףףף. הם לא פגשו אותי. ↩

6. הם גם נוטים לקחת הרבה מאוד זמן (מבחני WAIS) - שעתיים לנבחן, וכמה שעות לבוחן - לעומת מבחן g שמרביצים ברבע שעה. ↩

7. למשל, מקרה מתואר במחקר שהתבקשו מאנשים עם תפקודים ניהוליים לא מרהיבים ללכת לחנות ולקנות עיתון כדי לדעת מה מזג האוויר היה אתמול (לפני האינטרנט) - והם נכנסים לחנות וקונים מוצרים בלתי-קשורים, מתחילים עם המוכרת... ומזניחים את המטרה המקורית. ↩

8. כמו עיוורון צבעים, או שנאת סיכון (כנראה) - פנוטיפ, אבל מאוד בסיסי. ↩

9. לכאורה, נחשון מקונן, אבל מזהיר שיש הרבה מעבר לדברים כמו אנלוגיות מילוליות בתוך תרבות - יש תרבויות שמקדשות חשיבה אנליטית, אחרות שמתמקדות בחשיבה מופשטת, וכו'. ↩

10. זה עובד, אבל קצת רדוד - אדם אחד חכם כי יש לו אינטיליגנציה גמישה גבוה, ואחר כי יש לו אינטיליגנציה נרכשת גבוה; זו רזולוציה שהולכת לאיבוד. ↩

11. זה מה שעושים בדפ"ר הצבאי, ולכן אני קובע שזה לא עובד. ↩

12. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. ↩