לדלג לתוכן

גנטיקה

מצגת

מצגת - גנטיקה

אחת השאלות הכי בוערות היא עד כמה אינטיליגנציה היא תורשתית. השיטה הקלאסית כוללת כמה גישות:

  • מחקרי תאומים ומחקרי תורשתיות
  • ניתוח גנים בודדים
  • ניתוח כלל גנומי

הגישה הקלאסית

הגישה אומרת שלאנשים יש דרגות שונות של קרבה גנטית וסביבה משותפת, שמרכיבים יחד תורשתיות.

Genetics Environment
MZ Twins, together 1 1
MZ Twins, apart 1 0
DZ-Twins\Siblings\parent-offspring, together 0.5 1
DZ-Twins\Siblings\parent-offspring, apart 0.5 0
Siblings\Parent-offspring, adopted 0 1
הטבלה הזו היא הIntraclass Coefficient - עד כמה השונות מוסברת מקרבה גנטית, שונות סביבתית, או שניהם. למשל, אם יש לי אח תאום וגדלנו יחד, יהיה לנו ICC גבוה יותר, וידעו להגיד עליי יותר דברים מצפייה באחי.

תורשה אינה תורשתיות - תורשתיות היא המתאם בין הגנטיקה לתכונה. כלומר, אם אני מאומץ ועדיין מתנהג כמו הוריי המאמצים, יש תורשה, אך אין תורשתיות (הם לא יכולים להוריש לי גנטית שום דבר). תורשתיות היא איזו אחוז מהשונות מוסברת על ידי תורשה. התורשה - הגנטיקה - קובעת את הטווח, והסביבה קובעת בתוך הטווח: יכול להיות לך IQ בין 100 ל140, והסביבה תקבע איפה הוא ייפול בין 100 ל140. הטווח הוא גדול, אבל לא כל הטווח.

Polderman et al., 2015 מראה שלכל התכונות האנושיות יש תורשתיות גדולה מאפס (סקירה של 500 תכונות) - כלומר, לכל התכונות שלנו יש רכיב גנטי, ומה שמשתנה הוא גודל הרכיב הגנטי. רכיב התורשתיות גדול במיוחד במרכיבי אישיות (~0.3) ואינטילגנציה (0.5~).

ההשפעה של שונות סביבתית

ביקורת על מחקרים סביבתיים היא שמשפחות שמאמצות ילדים נוטות להיות במעמד בינוני ומעלה, וברמת חיים כזו הסביבה משנה הרבה פחות. אם ילד גדל בסביבה קשה, ברור שהאינטיליגנציה שלו נפגעת, אבל ברגע שהסביבה מספקת ("Just Enough"), הסביבה כמעט ולא משנה יותר.

לכן, יש ניפוח של המתאם - גם אם שני אחים גדלו בנפרד, ברגע ששניהם גדלו בסביבה בינונית ומעלה - הסביבה תשחק תפקיד הרבה פחות גדול, ויהיה לנו נדמה שהם הרבה יותר דומים!

Briley & Tucker-Drob, 2013 מצאו, בניגוד לאינטואיציה שלנו, שהתורשתיות עולה יחד עם הגיל: כלומר, ככל שאדם מזדקן, הגנטיקה משחקת תפקיד הולך וגדל.

זה נשמע בניגוד לאינטואיציה שלנו - אנחנו נולדים רק גנים ואז נחשפים לסביבה שמעצבת אותנו - אבל זה לא לוקח בחשבון שלא כל הגנים מתבטאים בבת אחת - אם יש לך נטייה למחלה גנטית, למשל, היא לרוב תתפרץ בגיל מאוחר. ככל שהגיל עולה, יותר ויותר גן מתבטאים, וכך ההשפעה הגנטית הולכת וגדלה. זה מסתדר עם האמירה היומיומית שאנחנו הולכים ונהיים דומים להורים שלנו ככל שאנחנו מתבגרים.

המיפוי מתבצע באמצעות חיפוש אחר SNP-ים בגנום - מקומות בהם מוחלפת חומצת גרעין בודדת - שמאפיינים תכונות מסוימות, דוגמת אינטיליגנציה. כל SNP שנמצא הקשור לתכונה מסוימת (למשל: SNP כזה וכזה וההוא מעידים על אינטיליגנציה) נסכמים לכדי איזשהו דירוג, ונבדקת ההתאמה בינו לבין התוצאה במבחני אינטיליגנציה.

ראו גם

סרטון הסבר על SNP-ים (חלק 1), חלק 2

למה הגנים מסבירים אינטיליגנציה? הם קשורים בדברים כמו:

  • גודל ראש

    ההבדלים קטנים, אבל יש מתאם בינם לבין האינטיליגנציה

  • מבנה המוח

  • יעילות אנרגטית וחישובית של רשת הנוירונים (נוירואנרגטיקה)

  • השפעה על מניעים

    אנשים נבדלים באינטיליגנציה גם בגלל המניעים והניסיון שלהם - אנשים נהיים ממש טובים במשהו שהם אוהבים להתעסק איתו. הגנטיקה משפיעה על המניע מלכתחילה להתעסק במשהו (למשל, על סקרנות)

Garlic (2002) טוען מנגד שכמות הגנים הקטנה שנקשרה לאינטיליגנציה פשוט מעטה מכדי להשפיע בסדר גודל שישנה אינטיליגנציה - לא ייתכן ש3,000 גנים מרימים את כל מבנה המוח שקשור לאינטיליגנציה. אולם החוקר טוען שהם כן יכולים לקבוע את האופן שבו סינאפסות נוצרות - מה שגם מסביר את התופעה, וגם מתיישב עם הטענה הנוירופסיכולוגית שאנחנו מאוד מודולרים - בעלי מלא יכולות שונות שמגיעות מחלקים שונים שבמוח. אם מעט מאוד גנים משפיעים על היכולת לבנות רשתות בכלל, אפשר ליישב את המתח הזה.

ביקורת - אפקט פלין

Τrahan et al., 2014 מבצעים מטא אנליזה על אפקט פלין - לפיו האינטיליגנציה באוכלוסייה עולה ב~2.5 נקודות IQ בעשור.

יש לכך השלכות מעשיות חשובות - - ציוני אינטיליגנציה הולכים ויורדים (כי המבחנים נורמטיביים - אם כולם חכמים יותר בפסיכומטרי, אתה תצא "דביל" יותר) - הערכת יתר של התדרדרות אינטלקטואלית עם הגיל - כשנבחנת במבחן אינטיליגנציה אי שם בעידן האבן, יצאת "חכם" יותר ממה שייצא לך עכשיו (כי שאר הנבחנים אז היו עם ציון נמוך יותר).

מאיפה מגיע אפקט פלין? יש כמה השערות, כולן חלקיות:

  • אוורור גנטי (הטרוזיס)

    היום אנשים מאוכלוסיות מגוונות יותר מתרבים, והריבוי הגנטי נותן יתרון. מנגד, הממצאים הראשונים של אפקט פלין הם משנות ה80 באירופה - לפני הגירה המונית - אז לא היה מגוון גדול בכלל; כלומר, האפקט קודם לאוורור הגנטי.

  • שינויים סביבתים

    גודל המשפחה הולך ויורד, מה שמאפשר יותר השקעה בכל ילד, מה שמשפיע על האינטיליגנציה1. מנגד, אפקט פלין ניכר כבר בתינוקות, עוד לפני ששינויים כאלה יכולים להשפיע.

חשוב לזכור: אפקט פלין נובע מעלייה במדדים הכי פחות קשורים לאינטיליגנציה הכללית, g'; כלומר, אנחנו משתפרים במיומנויות מסוימות בפריפריה, ולא בלב האינטיליגנציה ממש Neijenhuis & van der Flier, 2013

Ericsson et al., 1992, מעולם רכישת המיומנויות, טוען שהגורם המכריע הוא אימון מכוון - תרגול מיומנות כזו או אחרת מתוך כוונה ברורה לתקן שגיאות ולהשתפר - יותר מכל רקע אינטיליגנטי. אימון מכוון הוא דבר קשה - ניתן לעשות אותו לכל היותר חצי שעה ברצף, כמה שעות ביום - ואריקסון טוען שיותר מכל דבר אחר, אימון מכוון הוא זה שמכריע ביצועים - ולא אינטיליגנציה. אריקסון מצא שכדי לרכוש מיומנות ברמה מקצועית - כמו להיות פסנתרן בקונצרטים - נדרשות לפחות 10 שנים של אימון מכוון, וכמות האימון המכוון היא המנבא החזק ביותר לביצועים, ומוחקת את כל שאר ההבדלים.

  1. אחים בכורים חכמים ב2-4 נקודות (הידד לי!) ↩