מבוא
חומר הקורס
מודל, סילבוס, סילבוס (תרגולים), מודל (ב), סילבוס, סילבוס תרגולים(ב)
תוכן העניינים¶
1. מבוא¶
2. התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד¶
3. תיאוריות אגו¶
4. תיאוריית יחסי האובייקט של קליין¶
5. תיאוריית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט¶
6. תיאוריית העצמי של קוהוט¶
7. גישות אמפיריות לתיאוריות יחסי אובייקט¶
8. תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן¶
9. גישות מודרניות לפסיכואנליזה בינאישית - המצב הבינאישי¶
10. פסיכואנליזה התייחסותית¶
11. גישות הומניסטיות¶
12. גישות אקזיסטנצליוסטיות¶
13. בהביוריזם¶
14. תיאוריית הלמידה הקוגניטיבית-חברתית של בנדורה¶
את חקר האישיות התחיל ידידינו הטוב סיגמונד פרויד, ומשם והלאה חקר האישיות התפצל לשתי סוגים של תיאוריות - תיאוריות פסיכואנליטיות ותיאוריות הומניסטיות. רובם המוחץ של החוקר היו קלינאים - שבמשך העבודה שלהם נתקלו במצוקות של המטופלים ופיתחו את התיאוריות במטרה לסייע להם. עד היום, התחום מאוד יישומי מסיבה זו.
התיאוריות מבקשות לתאר באופן שיטתי את אישיות האדם ואת המניעים להתנהגותו. חקר האישיות הוא סוג של רפלקציה - למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים, ולמה אחרים מתנהגים כפי שהם מתנהגים?
כדי לענות על השאלות האלו, התיאוריות מתמקדמות בכמה מוקדים:
-
מוטיבציות (מניעים) של רגשות, חשיבה ופעולות
נניח ואדם פתוח לחוויה; אדם אחד יכול להיות פתוח לחוויה מסיבה אחת, ואחד אחר יכול להיות פתוח בדיוק באותה המידה מסיבה אחרת לגמרי. אדם אחד יכול להיות בדיכאון כי הוא חושש להיות לבד, ואחר מלחץ סביבתי - והדיכאון יהיה בדיוק אותו דיכאון!1 ולמרות זאת, ההבנה של המניע קריטית לטיפול.
-
המשכיות \ חוסר המשכיות של אישיות ממצב ומצב ולאורך החיים.
עד כמה האישיות קבועה? האם היא נשארת איתנו לכל החיים, או שהיא משתנה בהתאם לנסיבות החיים? תיאוריות פסיכואנליטיות טוענות שאנחנו מעוצבים עד גילאי 6-7, ומשם והלאה אלו רק הרחבות ושכלולים - לעומת תיאוריות הומניסטיות שטוענות שהאישיות היא מטרה נעה, שמתשנה לכל אורך החיים.
-
התפתחות האישיות
-
בשלות, פעלתנות וייחודיות
-
התמודדות עם דחק
אבל רגע, מה זה?¶
יש מחלוקת די עזה על מה זה בכלל אישיות. כמה מההגדרות העיקריות -
Personality is that which permits a prediction of what a person will do in a given situation
קאטל היה פרגמטי, והיה מוטרד בעיקר בלנבא התנהגות. מה זה כל העסק הזה עם ציפור הנפש שלו? לא הפריע לו בכלל.
…is simply a device for representing a functionally unified system of responses
סקינר, ביהוויוריסט,
Personality is the dynamic organization within the individual of those psychophysical systems that determine his characteristic behavior and thought
אלפורט גורר פנימה גם את המחשבות, בפעם הראשונה.
Personality refers to those characteristics of the person that account for consistent patterns of feeling, thinking, and behaving
זו הגדרה מודרנית - אישיות היא דפוסים, ולא מתמצת בהתנהגות.
In psychoanalytic theory, personality is defied as a configuration of traits, but…. [it] often stands as the organization on inner conflicts rather than their resolution
Gay, 1988
זו הגדרה פסיכואנליטית - אישיות היא האופן שבו אדם מתמודד עם העימותים הפנימיים שלו.
…is the study of phenomena that occur in interpersonal situations, in configurations made up of two or more people all but one of whom may be more or less completely illusory
Sullivan, 1963, 1988
סאליבן אומר שהאישיות היא עניין של הקשר - אוסף של דפוסים שקשור בהתנהגות בינאישית. הקושי בהבנת האישיות, הוא אומר, נובעת מחוסר ההתאמה בין המצב הניסויי לאישיות - אי אפשר לשים אדם במעבדה ולגלות על האישיות שלו, שקשורה כל כך בהקשר הבינאישי: האנשים, השפה, והסביבה.
תיאוריות מדעיות של אישיות¶
סוקראטס, אפלטון, אריסטו ופילוסופים רבים אחרים עסקו באישיות בניסיונם להבין את טבע האדם.
תיאוריות מודרניות בוחנים את האישיות מנקודת מבט מדעית ופסיכולוגית.
אנחנו חושבים על אישיות באופן אינטואיטיבי משום שאחת ממטרותיו העיקריות של המוח היא ניבוי - הניסיון להבין מה יקרה בעתיד. מסיבה זו, למשל, אנשים נוטים להעדיף מידע שמאשש את התפיסה שלהם (הטיית האישוש), מתוך צורך הישרדותי לנבא את העתיד2.
למשל, אנשים עם ערך עצמי נמוך נוטים לחפש ולקבל יותר פריטי מידע שמאששים את הערך העצמי הנמוך שלהם מאשר כאלו שסותרים אותו. החוקרים משערים שזה הכל נובע מצורך לנבא את העתיד - גם כשהוא שלילי. כפועל יוצא, אנחנו עלולים לייצר את גורמי הדחק שלנו ולעצב את העתיד שלנו.
הצורך לניבוי מביא לנו את התחושה שאם נבין את האישיות של האנשים סביבנו, נדע לנבא את התנהגותם בעתיד.
נקודת מבט מדעית¶
יש כמה גישות לחקר האישיות, שנבדלות זו מזו בשתי מאפיינים בולטים -
דטרמיניזם - כל האירועים הפסיכולוגיים מתנהגים על-פי חוקים, שאם נדע אותם נוכל לנבא את ההתנהגות, הרגשות, והמחשבות של האדם3. דטרמיניזם נחלק לדטרמיניזם קשה - שקובע שהחוקים הם מוחלטים (כמו מחשב), ודטרמיניזם רך, שטוען שעדיין יש מידת מה של חופש.
יכולת הגילוי (Discoverability) - הפוטנציאל לגלות את החוקים. האם אני יכול\לא יכול להבין את הדפוסים המעצבים את התופעה? עד כמה היא נתונה לתצפית אמפירית?
הפסיכולוגיה של האישיות נחלקת לשלושה מוקדים עיקריים:
- מחקרי - איסוף המידע והנתונים.
- תיאורטי
אין דבר יותר פרקטי מתיאוריה טובה
קורט לוין
מהמחקרים מגבשים תיאוריה. התיאוריה צריכה להסביר את התופעה בצורה הטובה ביותר, ולנבא אותה.
- יישומי - הפקת תובנות, פתרונות וטיפולים באמצעות התיאוריות. דורש יצירתיות נוספת על השלבים הקודמים.
השיטה המדעית¶
השיטה המדעית דורשת: - מוכנות לבחון את הרעיונות - תיאור מדויק של הרעיונות - אופרציונליות - תצפית אמפירית - הסקה לוגית
מהי תיאוריה טובה?¶
רוחב ועומק¶
-
כלליות (Generality)
טווח ההסבר של התיאוריה
-
יכולת התרחבות (expansiveness)
יכולת התיאוריה להתרחב או להשתנות כדי לשלב בה ממצאים חדשים או רעיונות חדשים (לרוב נבחן בדיעבד).
-
דיוק (accuracy)
תיאור בהיר ומדויק של ניסוחיה. מאפשר הבנה משותפת.
-
חסכנות (parsimony)
הסבר של תופעות רבות בעזרת מושגים מעטים.
-
רמת פרשנות (interpretability)
עמקות לעומת שטחיות.
-
מקוריות
יצירה של מושגים חדשים, השערות חדשות, והבנה של תופעות שלא היה להם הסבר קודם.
אמפיריות¶
-
אופרציונליות (operational tie)
יכולת לתרגום המושגים התיאורטיים לכדי בחינה אמפירית.
-
השערות הניתנות לבדיקה (testable hypotheses)
התיאוריה מייצגת הנחות על תופעות ועל הקשרים הסיבתיים, אשר ניתן לבחון
-
ניתנות להפרכה (falsification criterion)
תיאוריה איננה יכולה להיות מדעית אם לא ניתן להפריכה באופן פוטנציאלי (Popper, 1963)
תרומה¶
-
פוריות תוך-תחומית
בא לידי ביטוי בכמותן ובאיכותן של ההשערות והרעיונות המחקריות שהתאוריה מייצרת.
-
פוריות בין-תחומית
ההשפעה של התיאוריה על תחומי מדע חופפים (ההשפעה של תיאוריות אישיות על מנהל עסקים)
-
יישומיות
ההשפעה של התיאוריה על כלים יישומיים (הערכה/טיפול).
סוגי מידע בחקר האישיות¶
חוקרי אישיות מסווגים את סוגי המידע בחקר האישיות למספר קטגוריות (Funder, 2004) - מה שהאדם אומר על עצמו, מה שאחרים אומרים עליו, מה שמהלך חייו אומר עליו ומה שההתנהגות שלו אומרת עליו - S-Data, O-Data, L-Data, B-Data:
-
S-data (self-disclosure)
המידע אותו האדם מספר על עצמו (לדוג': ראיונות/שאלונים)
יתרונות: בעל ערך, פשוט להשיג, זול, כמות גדולה.
חסרונות: נשען על ידע-עצמי, הטיות (לדוג'- רצייה חברתית).
הנחה: האדם מכיר את עצמו.
-
O-data (observers): תצפיות של אחרים (informants)
יתרונות: נפוץ, גישה לאוכלוסיות נוספות (לדוג'- תינוקות, חולים)
חסרונות: משתנה על-פי הקשר (בבית, בעבודה), גישה לרובד המבוטא (התנהגות) של האישיות
-
L-data (Life history)
מידע אותו ניתן להשיג מחייו של אדם מתוך רשומות ציבוריות (גירושין)
יתרונות: נגיש, נשען על אירועים (יחסית אובייקטיבי)
חסרונות: נאסף בדיעבד (קושי לשלוט במשתנים משפיעים אחרים)
-
B-data (observed behaviors)
תצפית מיומנת בהתנהגות האדם בסביבה מחקרית או אקולוגית.
יתרונות: תוקף פנימי.
חסרונות: תוקף חיצוני, קשה יותר לאסוף.
גישות לחקר האישיות¶
הגישה הנומותטית¶
מלשון נומוס (νόμος) - חוק.
גישה זו מנסה למצוא חוקים כלליים ככל האפשר להסבר ההתנהגות האנושית. ההנחה המובלעת: לכל בני-האדם יש אותם ממדי אישיות, וההבדלים הם כמותיים. מתבססת על השיטה הניסויית והשיטה המתאמית.
דוג': במצבים בהם יש אפשרות להדדיות (תפעול ניסויי), אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה (אישיות) יטו לבחור באפשרות של קבלת עזרה, לעומת במצבים בהם אין אפשרות להדדיות Nadler et al., 1985.
הגישה הנומותטית מאפשרת יכולת הכללה וניסוח עקרונות כלליים, ובקרה ושליטה מדעיות - אבל מבודדת את האישיות לחלקים נפרדים.
הגישה האידיוגרפית¶
מלשון אידיוס (ἴδιος) - אישי.
גישה שמדגישה את ייחודיות האדם. ההנחה המובלעת: יש שוני איכותי בין בני האדם, ולכן יש להעמיד את הפרט במרכז. מתבססת על השיטה הקלינית/חקר-המקרה (case study).
דוג': הנס הקטן (3-5), טופל אצל אביו בהדרכה של פרויד בעקבות פוביה מסוסים. ע"פ פרויד, פרשנויות הנוגעות לתסביך האדיפאלי סייעו לו להיפטר בהדרגה מהפוביה (Freud, 1909).
הגישה האידיוגרפית מאפשרת מחקר מעמיק והוליסטי של האדם, אבל קשה להכליל ולשחזר את התוצאות שלה.
פרדיגמות מרכזיות¶
-
הפרדיגמה הפסיכואנליטית הקלאסית
דגש על היחיד כמערכת סגורה של דחפים וויסות דחפים. זו גישתו של ידידנו פרויד.
-
הפרדיגמה הפסיכואנליטית עם דגש על משפחה, חברה ותרבות
הדבר הכי חשוב היא האינטרקציה של האדם עם האחר. אלו גישתם של אדלר, פרום, סאליבן, בולבי.
-
הפרדיגמה ההומניסטית
החוויה הסובייקטיבית היא הדבר הכי חשוב. זוהי גישתם של רוג'רס, מאסלו, פרום.
-
פרדיגמת התכונות (אייזנק, אלפורט, קאטל)
הפרדיגמה שהביאה את הBig Five, שעוסקת במימדי אישיות מבוססי נתונים יותר מאשר בתהליכים. תיאורית.
-
פרדיגמה התנהגותית (סקינר) קוגניטיבית (בק,קליי)
נגיע לזה.
-
הפרדיגמה הפסיכיאטרית
מתמקדת בהפרעות אישיות
-
הפרדיגמה הביולוגית/גנטית
נושאים מבחינים¶
-
חופש (רוג'רס) לעומת דטרמיניזם (סקינר-חיצוני/פרויד-פנימי)
עד כמה אנחנו מאמינים שיש חופש באישיות? האם אנחנו חופשיים או קבועים מראש?
-
היגיון (קוגניטיבית) לעומת חוסר היגיון (פרויד)
-
שלמות (רוג'רס) לעומת חלקים (סקינר)
-
תורשה (גישה ביולוגית) לעומת סביבה (סקינר)
-
יכולת לשינוי (רוג'רס) לעומת קביעות (פרויד)
-
סובייקטיביות (רוג'רס) לעומת אובייקטיביות (סקינר)
-
פעולה (מאסלו) לעומת תגובה (סקינר/פרויד)
-
הומאוסטזיס (פרויד) לעומת הטרוסטזיס (מאסלו)
-
ידוע (Big-5) או בלתי ידוע (רוג'רס)
האם יש בכלל אישיות?¶
וולטר מיטשל, פסיכולוג חברתי, טען שמלבד אינטיליגנציה, אנחנו בכלל לא מסוגלים לזהות עקביות בהתנהגותם של בני אדם.
With the possible exception of intelligence, highly generalized behavioral consistencies have not been demonstrated, and the concept of personality traits as broad predispositions is thus untenable
מיטשל אומר שבמבחני האישיות הטובים ביותר, המתאם הוא 0.30 - לא וואו בכלל. מיטשל טוען שמוקד הניבוי של ההתנהגות צריך להיות חיצוני, ולא פנימי (Situationism).
אישיות כמצבית¶
בתגובה, Fleeson, 2001 מציע להסתכל על האישיות כמצבית. הוא מציע שלכל אחד מאיתנו יש התפלגות פנימית בין מוחצנות (Extraversion) למופנמות (Introversion), שההתנהגות על גביה בכל רגע נתון קשורה במצב.
Lazarus, 2020 מציע שאפשר לשנות אישיות, ולהחלים מהפרעות אישיות. בתיאוריית הסכמות שלו, הוא מציע שיש מצבי עצמי - תפיסות, תחושות, והתנהגויות מסוימות כלפי העולם. הוא מציע 11 סכמות:
-
Child modes
-
Distressed (lonely)
-
Angry (like lashing out or hurting someone)
-
Impulsive (I did things just because I felt like)
-
Content (Felt spontaneous, curious, creative)
-
-
Self critical model (introjected model)
- I put myself down
-
Coping modes
-
Avoidant (felt empty, numb)
-
Self-Soothing
-
Compliant (pleased others)
-
Perfectionistic (avoid any possible mistakes)
-
Self-Aggrandizing (felt special and better)
-
-
Healthy adult/reflective (Open and accepting)
המתודה של פליסון משתמשת במדידה עצימה ותכופה כדי למדוד את המצבים (כמו לשאול את הנבדק כל שעה - עד כמה אתה מרגיש בודד), וככה למקם אותו בסכמה מסוימת. כל סכמה עוזרת לנבא את ההתנהגות של המטופל וככה לסייע לטיפול בו.
-
ממצא של החוקר סידני בלאט ↩
-
לכן, ערן קובע, אחד המדורים הכי נקראים בעיתון הוא ההורוסקופ - התחושה של הניבוי מנחמת אותנו. ↩
-
מכאן מגיעות השאלות הפילוסופיות בדבר הרצון החופשי. ↩