תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן

הארי סטאק סאליבן, פסיכיאטר בהכשרתו, הגה תיאוריה מהפכנית שכפרה ברעיון של האדם כ"מערכת סגורה" – קרי, האישיות היא במהותה בינאישית, דפוסי היחסים הבינאישיים - ולכן קבע שאפשר לטפל באנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות, ושראוי לשים במוקד את הקשרים הבינאישיים. בניגוד גמור לעמדה הפרויאידיאנית-קלאסית, המטפל אינו לוח חלק כדי למצוא דחפים פנימיים, אלא שותף פעיל לחקירה של הדפוסים הבינאישיים בניסיון למצוא דפוסי יחסים.

השדה הבינאישי¶

האדם הוא יצור חברתי במהותו, וחותר לקשר עם האחר: ההורים רוצים למלא את הצרכים של התינוק. לתינוק יש צרכים -

פיזיולוגיים - חום, מזון, שינה
פסיכולוגיים – ביטחון, רכות, מגע

נטיות משלימות וחרדה¶

להורה, בעצמו יצור חברתי, יש נטיות משלימות למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.

ראו גם

התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)

ההורים והילדים נעים בין חרדה לרוגע - שביעות רצון של התינוק תשמח את ההורים, וחרדה של התינוק תלחיץ את ההורים, ולהיפך – זוהי הדבקה רגשית. ההדדיות הזו בין הילדים להורים היא מולדת, ותלווה אותם לכל החיים - אבל במהלך התפתחות תקין, הילדים כבר לא יהיו תלויים בהורים שלהם.

חרדה גוררת חוויה מפרקת - קושי באכילה, שינה, למידה, וביטחון בכלל.

חרדה, האחר והעצמי¶

בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של קליין; אין מנעד רגשי מעבר לזה.

בהמשך, מגיעים ניבוי והתניות - אם אעשה ככה, אמא תעשה כזה - ובהתאם לניבויים ולהתניות נוצר עצמי טוב ועצמי רע, ומולו בצידו השני של הקשר אם טובה ואם רעה.

אם אני עושה מעשה טוב (אוכל, מתנהל עצמאית) אמא היא אם טובה, כלפיי, ואני לומד שאני עצמי טוב, ולהיפך: אם אני עושה מעשה רע (אני מלכלך, אני תלותי) אמא היא אם רעה כלפיי ואני לומד שאני עצמי רע.

אם טובה מעוררת רוגע, ואם רעה מעוררת חרדה. כשיש יותר מדי חרדה, בעקבות תגובה קשה מאוד של האם, נוצר לא-אני – התכחשות עצמית מוחלטת, ניתוק של העצמי מהעצמי¹.

מערכת העצמי¶

הגדרה - מערכת העצמי

מערכת העצמי (self-system) היא אוסף התהליכים, הלא-מודעים ברובים, שמייצרים את הדפוסים הבינאישיים שלי בניסיון שארגיש בטוח ורגוע, להפחית חרדה בעצמי ובאחר (בהדבקה רגשית).

הדפוסים הבינאישיים שלי - קרי, אני - מתבססים על חוויות העבר שלי, שבאמצעותם המערכת מייצרת פעולות ביטחון (security operations) – מעשים שמפחיתים חרדה בי ובאחר.

במצבים של חרדה נמוכה ובמצבי מעבר - כמו גיל ההתבגרות, ומעברים בין שלבי חיים - המערכת פתוחה לשינויים, והעבר לא מעפיל עליה: אני פתוח להתנסויות חדשות, וצובר באמצעותן חוויות שמאפשרות לי למטב את פעולות הביטחון שלי.

לעומת זאת, בעיתות משבר, אני נשען על דפוסי העבר בכך שאני משתמש בפעולות הביטחון שכבר יש לי להפחתת החרדה.

טיפול¶

המטפל אצל סאליבן הוא חוקר הדפוסים הבינאישיים בעבר בחתירה מתמדת להבנת האדם (שהוא דפוסים בינאישיים) בהווה. המטרה היא לשוחח באופן מודע וביחד עם המטופל על הדפוסים האלו, לפתח יחד איתו מומחיות בהם, ובכך לחשוב עמו יחד איך למטב אותם.

למשל, במקרים של הומוסקסואלים שמדחיקים את הנטייה המינית שלהם עד לכדי הומופוביה. ↩