התפתחות רגשית

מצגת (אחרי ToM)

האם תינוק נולד עם כל טווח האמוציות?
מאיזה גיל מתחילים לחוש בושה?
האם הבעת הפנים של פחד היא אוניברסאלית?

מה זה בכלל "אמוציות"?

ר' גם: אמוציות (מבוא לפסיכולוגיה)

אמוציה היא תבנית תגובה למצבים מסוימית, לרבות תגובות פיזיולוגיות, הבעות פנים, נטייה התנהגותית ורגשות.

רגשות אינם אמוציות - רגש הוא דבר פרטני; אמוציה היא תבנית כללית.

מדוע התפתחו בכלל אמוציות?

הגברת סיכויי ההישרדות יש משהו מפחיד? אני אברח.
תקשורת מה שמתוקשר באמוציה הוא הרגש (אני מפחד) והסביבה (יש שם סכנה - תיזהרו!)

חקר הבעות הפנים¶

דארווין (1872) טוען שהבעות פנים אמוציונליות הן תוצר אבולוציוני של התנהגתות שהיו מותאמות לסביבה. הקשר בין הבעת הפנים לאמוציה הלך והתבסס במרוצת האבולוציה והפך להיות משהו מולד.

למשל - כעס - מתעורר כאשר מכשול כלשהו עומד בדרך להשגת המטרה. נוצר תסכול ואנו מתכוננים לפעולה. אפניונים של הבעת הפנים: - הנמכת וכיווץ העפעפיים - להצל על העיניים ולמקד את הראייה - הרחבת הנחיריים - לאפשר כניסה רחבה יותר של חמצן - חשיפת השיניים - הכנה לנשיכה {.is-info}

החוקרים הכי משפיעים בתחום הבעות הפנים הם Ekman & Friesen, שחקרו את הבעות הפנים בצורה שיטתית לראשונה, בשנות ה70 במאה הקודמת. הם כתבו את אטלס הבעות הפנים, ומחלקים את הבעות הפנים ל3 אזורים:

המצב והגבות
העיניים, העפעפיים ושורש האף
רוחב האף, הלחיים, הפה והסנטר

לטענתם, הבעות פנים היא שילוב של שלושת האיזורים יחד. לכל הבעת פנים יש אב-טיפוס - כמה גוונים - אבל כל עוד לפחות שניים מהאיזורים מתאימים, עדיין נזהה את ההבעה נכונה.

האטלוס מכיל הבעות פנים ל6 אמוציות:

שמחה
עצב
כעס
פחד
גועל
הפתעה

לכל אמוציה יש 5 גרסאות באטלס - 30 תמונות בסך הכל.

חקר בין-תרבותי העלה התאמה טובה עבור שמחה, עצב, גועל וכעס. הפתעה ופחד לא היו מובחנות. בתוך התרבות המערבית הצלחה במיון הייתה בתחום ה80% לגבי שמחה ובין 60-90% לגבי כעס. במחקרים בין תרבותיים, ההצלחות נעו בין 50-70%.

התיאוריה הנוירו-תרבותית¶

לאור הממצאים האלה, Ekman מפתח את התיאוריה הנוירו-תרבותית להבנת אמוציות. היא מחלקת את ההבנה של אמוציות לרכיבים:

נוירו

רכיב מולד, אוניברסלי

תרבותית

מרכיבים ייחודים לכל תרבות המשפיעים על ההבעה של האמוציות, לרבות

- מעוררים (Elicitors) מה מעורר רגש בתרבות הזו? מה מרגיז\עצוב?
- חוקי הבעה (Display rules) מתי לגיטימי להביע אמוציות?⁴
- תוצאות (Consequences) איך הסביבה מגיבה להבעת האמוציה שלנו

אמוציות מסדר ראשון¶

אם אמוציות והבעות פנים הם באמת אבולוציוניות, הם אמורים לנכוח גם אצל תינוקות. אילו מן אמוציות יש לתינוקות, אם בכלל?

Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שעומדות בקריטריונים הבאים:

הבעת פנים אוניברסלית
קשורה במטרה הישרדותית
ניתנת לביטוי ביותר מאופנות אחת הבעת פנים, קולות, תנועות
מווסתת אינטרקציה חברתית גם ללא התנסות קודמת
מופיעה בשנה הראשונה לחיים

ישנן 7 אמוציות שעונות לקריטריונים האלה - הפתעה, שמחה, פחד, עצב, כעס, גועל ועניין⁵. יש המוסיפים גם אמוציה של דאגה, אבל היא שנויה במחלוקת.

התפתחות¶

עם אילו אמוציות התינוק מגיע לעולם? לנו קשה לדעת, ובטח ובטח שלהורים. יש כמה גישות.

Discrete Emotion Theory

(https://psycnet.apa.org/record/1991-99028-000)[Izzard, 1991]; Tomkins, 1962 מציגים את התיאוריה הזו, שטוענת כי אנו מגיעים עם אמוציות מולדות ומובחנות

Unfolding of Emotions

Lewis; Sroufe טוענים כי אמוציות מתפתחות, מתפצלות ועוברות אבחנה לאורך התפתחות התינוק - ומתחילות עם מצוקה והתרגשות - גוש חיובי וגוש שלילי - ומשם הולכות ומתפצלות ומשתכללות על שני הצירים האלה:

- בציר החיובי, שביעות רצון מתפתחת לשמחה (3 חודשים), שמושכת את האחר לאינטרקציה⁶, ועניין נהפך להפתעה (6 חודשים).
- בציר השלילי, מצוקה מתפתחת לעצב, כאשר גירוי מאוד מעניין נפסק, שמוביל לנסיגה פנימה והאטה⁸, וגועל⁷ (3 חודשים). ומשם לכעס⁹ (3 חודשים) ופחד¹⁰.

פחד מזרים¶

פחד מזרים הוא אולי ההתפתחות האמוציונלית הכי בולטת בשנה הראשונה לחיים. הוא מופיע במקביל לחיוך אנדוגני (רצוני) אל האם. הוא מאופיין בהבעה קפואה, חוסר שביעות רצון או רתיעה. זוהי תופעה אוניברסלית, מותאמת וצפויה - אם כי יש הבדלים אישיים ונסיבתיים.

Spitz חשב שהפחד מזרים קשור לחרדת נטישה - אבל היום אנו חושבים, כמו Emde, שאלו שתי תופעות בלתי תלויות: יש הבדל בשיאים שלהן, קשה לייחס לפחד מזרים חוויה של אובדן אם (אין עדיין ביטוי לחרדה במצבי פרידה ממשיים), ופחד מזרים מופיע גם בנוכחות האם.

אמוציות מורכבות¶

Campos קובע שאמוציות מורכבות הן אמוציות עם מטרות חברתיות בהקשר חברתי, ונבדלות מהאמוציות הבסיסיות בכך ש -

אין הבעת פנים מוסכמת
הגירוי שמעורר אותן אינו ברור ויותר פרטני
אין עדויות לקיומן בבעלי חיים¹¹

הכוונה היא לאמוציות כמו בושה - מה מעורר בושה? איך נראה פרצוף מבויש? מי מתבייש ומתי? אלו לא ברורים כמו באמוציות הראשונות.

ההתפתחות של אמוציות מורכבות קשורות בהתפתחות קוגניטיבית, סביב כמה שלבי מפתח:

The self-conscious emotions

Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים:

אמוציות שקשורות לזיהוי עצמי לרבות מבוכה - חשיפה עצמית (מחמיאים\עולבים בנו), סממנים פיזיולוגיים, קנאה¹³ - הבנה של קניין, נפרדות, השוואה לאחר, אני רוצה משהו שלמישהו אחר יש אותו, ואמפתיה - הבנת המצב הרגשי של האחר, ניחום.

האם תינוקות חשים אמפתיה? Uzefovsky, Paz & Davidov (2019)¹⁴ עשו ניסוי לבדוק.

בניסוי הראשון, הוצגו לתינוקות שני סרטונים בהם דמות מרובעת עם עיניים עולה במעלה הר ופוגשת דמות עגולה באמצע הדרך. בסרטון הראשון, הדמות היא חברותית ונעימה, ושתי הדמויות מביעות רגש חיובי-נייטרלי. בסרטון השני, הדמות העגולה מתנהגת כבריון. הדמות המרובעת מביעה מצוקה. בשלב הבא, התינוקות בחרו על אילו מבין שתי הדמויות המרובעות להסתכל - הם העדיפו את הדמות שהייתה במצוקה. בניסוי השני, הוצגה רק הדמות המרובעת, בלי ההקשר - פעם במצוקה ופעם לא במצוקה - והתינוקות לא העדיפו שוב את הדמות במצוקה. {.is-info}

אמוציות שקשורות להבנת חוקים, נורמות ומטרות חברתיות

לרבות - - גאווה - תחושת הישג, השוואה חברתית ומטרות ארוכות טווח (שקשורה בי ולא רק בסביבה, כמו שמחה)

- בושה - כשלון בעמידה באמת-מידה

זהו ההיפוך של גאווה - לא עמדתי בקנה-המידה שהצבתי לי, כישלון של העצמי. זוהי חוויה עצימה, שצובעת את כל-כולי - ילדים קטנים מתחבאים כשהם מתביישים. בושה מלווה לעיתים בבלבול מחשבתי, וחוסר תפקוד.

- אשמה - כשלון במשימה

בניגוד לבושה, זהו כישלון נקודתי - כישלון במשימה מסוימת, ולא של העצמי. אשמה היא כלי תיקון עוצמתי - היא מניעה אותנו לפעול ולתקן את הטעות או המצב.

בושה ואשמה שונות זו מזו. Barrett, K.C., Zahn-Waxler, C., & Cole, P.M. (1993) נתנו לילדים לשחק עם בובה, שהיד שלה רופפת - ככה שתתפרק. הנסיין הולך וחוזר, ומגלה את הבובה בלי היד. חלק מהילדים חשים בושה - הם נמנעים מליצור קשר עין, נמנעים, מתחבאים, וחלק חשים אשמה - הם מראים לנסיין, ומנסים לתקן. הבחירה בין בושה לאשמה היא כמובן מולדת, אבל קשורה מאוד בחינוך - הורים שגוערים בילדים ברמת האופי (אתה כזה וכזה) נוטים לבושה, וילדים שהוריהם מתמקדים יותר בפעולה (אתה צריך לעשות ככה וככה) נוטים לאשמה)

מודעות עצמית זיהוי עצמי¶

זיהוי עצמי במראה¶

בודקים זיהוי עצמי בצורה ממש ממש חמודה. מסמנים לילד נקודה אדומה בלי שהוא שם לב. משחקים איתו קצת כדי להסיח את דעתו, ואז מציבים בפניו מראה - הוא רואה את עצמו עם נקודה על המצח. אם הוא לא מבין שזה הוא, הוא יחפש את הדמות (מאחורי המראה, מסביב לחדר...). אם הוא כן מבין שזה הוא - הוא מנסה להוריד אותה מהמצח!

סרטון¹².

זיהוי עצמי במראה קשור גם בהבדלים בין-תרבותיים (Kartner et al, 2012) - פעוטות בעיר ובתרבויות אוטונומיות מזהים את עצמם מוקדם יותר. לא נמצא קשר בין כמות החשיפה למראות בסביבת הילד.

מודעות עצמית גופנית¶

פיאז'ה גם היה ער למודעות העצמית, שמופיעה סביב ~18 חודשים -

Piaget recorded the following observation of his daughter Jacqueline at 18.5 months: “Jacqueline is standing on a rag (50 x 30 cm.), which she is trying to pick up. She pulls, is surprised at the resistance, but it does not occur to her to move. Finally, she gives up” (p. 351, obs. 168). Within a month she was able to solve such a problem. For Piaget, the objectification of the bodily self occurs as the infant becomes able to represent the body’s spatial and causal relations with the external world (Piaget, 1954)

סרטון - מבחן העגלה של מור.

כמו שלומדים למבחן - מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות? זוהי חשיבה על החשיבה. ↩
זה מזכיר את האגוצנטריות של פיאז'ה, אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה. ↩
אפילו בעלי חיים מסוימים מפגינים ToM ↩
למשל, אמריקנים מביעים יותר רגש מיפנים בחברת אחרים, ובנים נוטים לרגזנות היכן שבנות נוטות לעצב. ↩
שלא הופיעה אצל אקמן. ↩
זוהי התפתחות חשובה - התינוקות צריכים אינטרקציה עם האחר, ולכן השמחה היא צורך הישרדותי. ↩
לגועל יש תגובה גופנית מאוד עוצמתית - הבעת הפנים הפרוטוטיפית של גועל היא הוצאת דברים מהפה. ↩
כמו השמחה, העצב מושך לאינטרקציה - העצב מתקשר את הצורך של התינוק ומושך עזרה. ↩
כעס מתעורר, כאמור, בתסכול ממחסום מסוים - אני רוצה לעשות משהו ולא מצליח. בשלב הזה, זה בדרך כלל מחסום פיזי - ומעיד על מוכוונות מטרה. ↩
כמו שמחה ועצב, פחד חשוב להישרדות - יש כאן משהו מאיים, בואו תעזרו לי. ↩
חלק מהאמוציות המרוכבות מופיעות בבעלי חיים חכמים יותר - קופים מסוימים, למשל, מראים קנאה. ↩
דולפינים גם מזהים את עצמם במראה (והם מתים על מראות), וגם קופים ופילים. ↩
קנאה נתפסת כדבר שלילי, אבל היא מעידה על הבחנה עצמית טובה, ובמידה סבירה היא מותאמת לסביבה - היא יכולה להניע אותנו להשיג את אותו הדבר שיש לאחר גם לעצמנו. ↩
נעשה פה, בבן גוריון :) ↩