התקשרות

מצגת (1)

האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא תקופה קריטית, או רגישה, ואיך כל זה קשור למזג?

התשובות לשאלות האלו קשורות בהתקשרות -

התקשרות היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו.

התיאוריה של בולבי

ג'ון בולבי (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.

בולבי הושפע מפרויד בשנותיו הראשונות ומעולם הפסיכואנליזה. אלא שבניגוד לפרויד, הפרשנות של בולני היא שונה.

פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.

אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו מחקרי החסך, יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?

בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.

הקופיפים של הארלו

הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.

הארלו סיפק לקופיפים שני "אמהות":

• אם מתיל - יש בה בקבוק שדרכו התינוק יכול לאכול, אבל היא לא נעימה

• אם מבד - רכה ונעימה, אבל לא מאכילה

היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?

סרטון

ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.

הילדים של רוברטסון

לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה¹. רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:

• התרפקות שנמשכה שבועות, חודשים או יותר

• דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.

סרטון

לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק שהרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול.

בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.

אתולוגיה

בולבי מושפע מענף אתולוגיה - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (ethos - מאפיינים קבועים וכוללים, logos - הסבר, תיאור)².

לורנץ וטיברגן מגדירים אינסטינקט כ:

• התנהגות לא נלמדת

• משתחררת על ידי גירוי מסוים (releaser)

• לא כללית, אלא ייחודית למין

ומחלקים לשני סוגים של התנהגות אינסטינקטיבית:

• דפוס פעולה קבוע (Fixed Action Pattern)

כלב ינסה לחפור את העצם שלו באדמה, בבטון או בפרקט - רואה עצם, מנסה לחפור

• Goal-set or goal corrected behaviour

ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.

התקשרות כהחתמה

דוגמה להתמנהגות Goal-set היא החתמה\הטמעה - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!

בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. התקשרות היא, למעשה, ההחתמה בקרב תינוקות אנושיים - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן.

תהליך ההתקשרות הוא -

• מערכת התנהגות מולדת

• משרתת מטרה הישרדותית - הגנה מפני איומים

• מהווה מטרה - קרבה לדמות מוטבעת

• מונעת במערכת אותות מולדים המעודדים אותה

חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.

2 קבוצות של תגובות

בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:

• התנהגות של אותות

כאמור, חיוך, בכי, מלמולים, התרפקות וכדומה

• התנהגויות של התקרבות

דוגמת התרפקות ואחיזה

אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת כלשהי - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.

מערכת ההתקשרות

הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.

כל הילדים מפתחים התקשרות³ - ההבדל הוא בטיב אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד יהיה קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.

היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר החסך.

4 שלבי התפתחות

1. השלב הקדם-התקשרותי

נמשך מלידה עד גיל 8-12 שבועות.

שימוש באיתותים כלפי אנשים שונים באופן לא-מובחן. הילוד מאותת הן לאם והן לכל שאר הדמויות, במטרה להיקשר.

האותות מעוררות את האינסטינקטים הטיפוליים של הדמות הטיפולית, והדמות הטיפולית מעוררת את האינסטינקטים של התינוק להתקרב - אינטרקציה בין מערכת ההתקשרות למערכת הטיפולית.

1. התקשרות בהתהוות

נמשכת מגיל 3 עד 6-7 חודשים.

התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.

מערכות הפחד והחקירה

מעגל הביטחון משחק על מערכת הפחד - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ומערכת החקירה - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. טראומה אצל ילדים קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.

פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד⁴.

מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית

אופי ההתקשרות יותיר את חותמו בכל מערכות ההתחברות של הילדים - האופי שבו הם באים באינטרקציה עם אחרים במשחק, בעבודה ובמערכות יחסים, המערך הכולל של ההתנהגויות⁵ עם האחר.

מצדו של ההורה, ההתקשרות קשורה במערכת הטיפולית - האופן שבו הדמות המטפלת דואג לילד במצבי שגרה ובמצבי איום\קיצון⁶.

מודל עבודה פנימי

ההתקשרות מעצבת את מודל העבודה הפנימי שלי - תפיסת המציאות שלי על העולם החיצון ועל עצמי - מי אני, ובאיזה מן עולם אני חי? המודל מכיל את הייצוגים הקוגניטיביים, הפנימיים והרגשיים של הילד, שמארגנים את החווית של הילד לכדי מודל פנימי הולך ונבנה, שאיתו הוא עובד לאורך זמן.

המודל נבנה על סמך התנסויות מסוימות, במיוחד במצבים של סכנה (נפלתי מהאופניים), וגם על סמך הכללות לאור אותן התנסויות מסוימות (אמא דואגת לי). המודל מוביל לניבוי המצבים בעולם שלאורו שוקלים את דרכי הפעולה השונות ופרשנות המידע.

מודל העבודה הפנימי משפיע אפוא על ההתנהגות, הרגשת, דרך עיבוד המידע ואפילו הזיכרון.

המודל הזה הוא מודל עובד - תצפיות וחוויות שתואמות את הניבוי שלו יחזקו אותו, וכאלו שלא ישנו אותו (עד כמה ניתן לשנות אותו? נברר בהמשך).

וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי כדי להביא משם דברים שהשארתי אותם או שכחתי, כמו בית שעומד לההרס, או כמו רובינזון קרוזו מן האניה השוקעת לאט אל האי, כך אני מוציא מילדותי דברים וזכורנות להמשך חיי יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח

אלא שבניגוד לשיר של יהודה, המודלים האלו לא נגישים לנו - הם נבנו בשלב הטרום-מילולי, ולכן אינם נגישים לנו בצורה מודעת, הכרתית לגמרי.

התיאוריה של איינסוורת'

מצגת (2)

איינסוורת', תלמידתו של בולבי, פיתחה את המצב הזר, כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים במצב הזר - כ15-20 דקות.

שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר.

המצב מורכב מ8 קטעים במידת מתח הולכת ועולה:

1. היכרות עם החדר

2. חקירת הצעצועים בחדר.

קישור לבולבי - מה קורה לחקירה? האם הילד חוקר את החדר?

1. מצטרפת אישה זרה

קישור לבולבי - פחד נכנס לפעולה. מה קורה לחקירה?

1. האם עוזבת - פרידה ראשונה

התינוק לבד עם האישה הזרה בחדר.

1. האם חוזרת - מפגש מחודש ראשון. הזרה עוזבת.

זה השלב הכי חשוב. הילד בשיא המצוקה, ופונה לדמות ההתקשרות. האם היא מצליחה להרגיע את הפחד ולהחזיר את החקירה?

כבר בחזרה הראשונה אפשר לראות את דפוס ההתקשרות.

1. האם עוזבת - פרידה שנייה

התינוק לבד בחדר. עוד יותר מפחיד.

1. הזרה נכנסת

2. האם חוזרת - מפגש מחודש שני

כאן ניתן לראות יותר בבירור את סוג ההתקשרות.

סוגי התקשרות

אינסוורת' מוצאת שלושה סוגי התקשרות:

• A - Anxious Avoidant (חרדה נמנעת)

הימנעות פעילה מהדמות המטפלת באיחוד מחדש.

21% מהתינוקות.

• B - Secure (בטוחה)

הילד סומך על הזמינות הפיזית והרגשית של הדמות המטפלת, ומשתמש בה כבסיס בטוח לחקר העולם, אליו הוא חוזר לויסות ולהגדרה.

67-80% מהתינוקות.

• C - Anxious Resistant (חרדה אמביוולנטית\מתנגדת)

הילד מבקש את הקרבה לדמות ההתקשרות, אבל דוחה אותה, מה שמתבטא באיחוד מחדש.

12% מהתינוקות

מרי מיין, תלמידתה של איינסוורת', מוצאת דפוס נוסף -

• חרדה\לא מאורגנת

אלו ילדים עם רקע קשה - הורות מזניחה\מתעללת או טראומה לא מעובדת של ההורה - שמפתחים דפוס חרד אבל לא מאורגן - היעדר אסטרטגיה עקבית להתמודדת עם עקה בנוכחות הדמות המטפלת. מאופיינת בהתנהגויות מוזרות - כמו קיפאון, רפיון, ניתוקים, נדנוד, וכדומה - הרבה התנהגויות ייחודיות. הדפוס הזה מעיד על עימות של התינוק עם הדמות - מאיימת, מסוכנת, לא רצויה - והתינוק לא מצליח לגבש מצב עקבי להתמודד עם מצבי הלחץ.

• התקשרות לא מעוכבת

זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של חסך קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.

סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת

סרטון - המצב הזר

בהתקשרות בטוחה, האמא נוכחת וליסה חוקרת את הצעצועים. הדמות הזרה נכנסת - וליסה הולכת אל האם. האם הולכת - וליסה במצוקה; הזרה לא מצליחה לנחם אותה. הזרה עוזבת ואמא חוזרת - וליסה מיד נרגעת, וחוזרת לחקור.

בהתקשרות חרדה\מתנגדת, הילד עלול שלא לחקור - הוא לא סומך לגמרי על הרגע. כשאמא עוזבת, הוא דרוך - בוכה את נשמתו. כשאמא חוזרת, התינוק יבקש את הקרבה של האם - ואז הוא ידחוף אותה; הוא לא מצליח להירגע ולחזור לחקור.

בהתקשרות חרדה\נמנעת - התינוק חוקר את הצעצועים, לכל האורך - אמא באה, הולכת, יש זרה, אין זרה, זה לא מעניין אותו. כשאמא חוזרת, הוא אפילו מפנה לה את הגב. ומאיפה לנו שזו חרדה? אולי הוא לא במצוקה? מאיפה אינסוורת' יודעת שזה תינוק חרד\נמנע? היא הרי לא שואלת אותו, גבר, איך אתה?

• איינסוורת' מכירה את התינוקות - היא עוקבת אחריהם כבר שנה - ולמדה את דפוסי הלחץ שלהם

• מדד פיזיולוגי בדמות נייר לקמוס בחיתול - במצבי עקה, התינוק מפריש כמות גדולה הורמוני לחץ, שניתן לזהות

בהתקשרות חרדה\לא מאורגנת - התנהגות לא צפויה, מוזרה של התינוק, שלא יודע איך להגיב ומה לעשות. כל פעם תצוץ התנהגות אחרת, שלרוב לא באמת תווסת את האירוע.

כאמור, כל התינוקות מייצרים התקשרות. אז מה קובע את איכות ההתקשרות הזו?

המחקרים של אינסוורת' די משתחזרים - עם כמה סייגים:

• תתי סוגים

הקטגוריות האלו קצת נוקשות, והרבה מהילדים נמצאים על רצף - יש בשיטה של איינסוורת' גם תתי-קטגוריות (B1, C2, וכדומה - ניכנס לזה בהמשך).

• הבדלים בין תרבותיים

השפעת ההתקשרות בהמשך החיים

אוקיי, משוגעים שכמותכם, אבחנתם ילד בן שנה. אז מה? מה זה משנה? מחקרי אורך מראים כי ילדים עם התקשרות בטוחה:

• עמידים, בטוחים בעצמם וחברותיים יותר

• אמפטיים יותר לסבלו של האחר

• יוצרים מערכות יחסים עמוקות יותר

Waters, Wippman & Sroufe, 1979, Sroufe, 1983, Kestenbaum, Farber & Sroufe, 1989, Sroufe, Egeland & Kreutzer, 1990

• סגנון ההתקשרות בגיל 12 חודש משפיע על יכולות השפתיות שלהם והתפקודים הקוגניטיביים שלהם בגיל 21 חודשים Main, 1983

• בעלי אוצר מילים רחב יותר

• בעלי טווח קשב רחב יותר

התקשרות בטוחה מנבאת יכולות חברתיות טובות יותר, ופחות בעיות החצנה ובעיות הפנמה לאורך התפתחות החיים - ולהיפך: התקשרות לא בטוחה מכל סוג נקשרה בבעיות החצנה ובעיות הפנמה⁷.

מה קובע את איכות ההתקשרות?

איינסוורת' ומיין קבעו כי הגורם המכריע הוא התגבותיות של האם - עד כמה מענה האם לילד עקבי, רגיש ומתייחס במדויק, ומותאם לאותות של הילד.

• בהתקשרות בטוחה, האם קולטת ברגישות את רמזי הילד, והתגובתיות שלה מותאמת אליו.

האמא מגיבה בזמן, באופן נכון, ובהתאם למזג של התינוק.

• בהתקשרות חרדה מתנגדת\אמביוולנטית, האם לא קולטת ברגישות את הרמזים של הילד ופועלת לפי הצרכים שלה באותו הרגע. חוסר עקביות בתגובה שלה, אך ללא דחייה של הילד.

האמא מנסה, למשל, להרגיע את התינוק, אבל פשוט לא טובה בזה\לא יודעת איך⁸.

• בהתקשרות חרדה\נמנעת - האם לא קולטת את האותות של הילד ודוחה את ניסיות ההתקרבות שלו.

האם דוחה את התינוק.

מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה.

מדדי התקשרות

אז איך בודקים התקשרות? De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997 אומרים שזה דרך:

• רגישות

היכולת של האם לתפוס נכונה את אותות הילד ולהגיב אליהם בתזמון נכון ובאופן מתאים.

• זמינות

שכיחות התגובות לאותות הילד.

• שיתוף פעולה

היעדר התנהגות אימהית חודרנית או מפריעה - האם האמא מגיבה עבור הילד, או עבורה?

• מגע גופני

שכיחות ואיכות.

• הדדיות

המידה שבה האינטרקציה חליפית ומתגמלת באופן הדדי.

• אפקט חיובי

נוכחות של רגש חיובי מצד התינוק ומצד האם באינטרקציה.

המשתנה המשפיע ביותר הוא הרגישות האימהית (אפקט בינוני).

מנטליזיציה

בדומה לתיאוריה על התודעה - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר (Zeegers et al., 2017). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.

רמות גבוהות של מנטליזציה נקשרו עם התקשרות חיובית בזכות יכולת לפרש באופן תכוף, עקבי, ומדויק את התנהגות התינוק במונחים של המצבים המנטליים שלו.

המנטליזציה מתווכת בידי גורמים אחרים - כמו היכולת בפועל של ההורה לטפל בתינוק (אוקיי, הבנתי מה קורה בעולם שלו - אני יודע לפתור את זה?).

Adult Attachment Interview

Main, 1985 פיתחה את הAAI - כלי לבחינת ההתקשרות של מבוגרים בדיעבד.

מהלך

1. תחילה, הנבדק מתבקש לתאר באופן כללי את יחסיו עם הוריו בילדות.

2. מתבקש לחשוב על חמישה מאפיינים שמייצגים בדרך הכי טובה את היחסים עם כל הורו

3. לספר על זיכרונות אפיזודיים מסוימים שידגימו כל תיאור

4. שאלות לגבי חוויות מצוקה - בזמן פרידה, פציעה, מחלה - כיצד ההורה הגיב וכיצד הגיב המרואיין כילד

5. לספר כיצד חוויות אלו השפיעו על אישיותו כמבוגר

6. טיב יחסיו הנוכחיים עם הורים

7. אם הנבדק הורה בעצמו - איך כל זה השפיע על סגנון ההורות שלו.

השאלון בודק גם את העקביות של המרואיין בתשובות שלו - האופי הלא פשוט של השאלון מוביל לפעמים לסתירות, לרלורים, קיצורים וכדומה.

סיווגים

הראיון מסווג ל:

• F-Secure \ Autonomous-Free

יכולת רפלקטיבית, הערכה של יחסי התקשרות, עקביות גבוהה - המרואיין עקבי, לא חופר ולא מקצר, בהיר ומפורט. המרואיין מרגיש חופשי לחקור ולבדוק ולא מאויים מהנושא, ויש עדויות לדברים שהוא אומר. אפילו כשיש משוב שלילי, יש הבנה של ההורה ואפילו סליחה.

• D-Dismissing \ Detached

נבדקים לקוניים ולא-עקביים (אני לא זוכר, היה רגיל, וכו'). כסות של חוסן ועצמאות בלי עדויות תומכות ולעיתים אף עם עדויות סותרות (הוא היה אחלה ואז הייתי נורא מפחד ממנו כשעשיתי משהו רע). זלזול בחשיבות אירועים שליליים.

• E-Preoccupied \ Entangled

מלרלרים - שטף דיבור עם מעט תוכן. קושי ברפלקטיביות וסיפוריות. לא עקבי. ניסיון לגייס את המראיין לתמיכה, קושי לנהל את השיחה בתורות.

• U-Unresolved \ Disorganized

קושי לארגן אסטרטגיה אחת בראיון. גלישות בהיגיון (תפקוד תקין ככלל, אבל חזרה אחורה בנושאים רגישים - סתירות, בלבולים, חשיבה מאגית) ובאופי השיחה (פתאום מרחיבים יותר מדי, מתמקדים בדברים לא נכונים, שימוש בשפה דרמטית וטעונה\מליצית). לעיתים, אלו אנשים שחווה טראומה או אובדן שנותרו לא מעובדים - עדיין לא יודעים איך לאכול את זה. הטראומה לרוב מתרחשת בגיל מוקדם, והחשיבה עלייה "תקועה" באותו השלב (למשל: אני לא נותן מתנות כי כילד נתתי למישהו מתנה והוא מת - החשיבה האגוצנטרית הילדית נשארת גם בבגרות בנושא הזה).

מיין מצאה התאמה טובה בין ההתקשרות של ההורה לזו של הילד (70-80%) - ילדים עם התקשרות בטוחה קשורים להורים עם דפוס F, וכדומה.

Fonagy et al., 1991, כדי להתמודד עם האופי המתאמי של המחקר של מיין, ייצג את התקשרות האמהות כבר בזמן ההיריון וכאשר התינוקות היו בני בשנה הם נבדקו במצב הזר. נמצא קשר ניבויי בין ייצוגי ההתקשרות של האמיהות לדפוסים של התינוקות - ל80% מהתינוקות שמוינו כבטוחים בגיל שנה היו אימהות אוטונומיות.

למרות המתאם החזק, יש ויכוח חזק סביב מה הAAI בדיוק מודד - התקשרות של ההורה? תפקוד קוגניטיבי? וכו'.

העברה בין דורית

Steele et al., 1996 בדקו את טיב ההתקשרות של התינוק עם כל אחד מההורים - שם הAAI של כל הורה ניבא את טיב הקשר. כלומר, נבדק הAAI של האבא וגם של האמא, ואז בדקו את ההתקשרות של הילד עם כל אחד מההורים (יכול להיות שונה לכל הורה!).

פריאל ובסר, 2005 בדקו 300 נבדקות - 100 סטודנטיות, 100 אימהותיהן ו100 סבתותיהן - ושאלו אותם בשאלוני ההתקשרות שלהן, האישיות שלהן ועוד. נמצא קשר בין דורי מובהק בסגנונות ההתקשרות - הקשר בין הסבתות לסטודנטיות תווך על ידי האם.

יופי, זה עובר בין דורי. אז זהו? אכלנו אותה? כל תינוק חרד, דינו נגזר? איך שוברים את המעגל?

Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפלקטיבית של ההורה. כלומר, גם הורים עם מודלי עבודה פנימיים בעייתיים, יכולים לעבור תהליך העמקת המודעות ושינוי מודע בדפוסי התגובתיות שלהם כלפי הילדים.

ריבוי דמויות התקשרות

האם אפשר להיקשר לכמה דמויות? בולבי סבור שההתקשרות מונוטרופית שקיימת נטייה חזקה ליצור התקשרות עיקרית עם דמות אחת ראשית (אמא) ולאחריה יכולול להיווצר התקשרויות עם דמויות נוספות (אבא וכו'). כלומר, ההשפעה של האמא הכי מכרעת.

Cohen & Campos, 1974 בדקו שלושה מצבי ניסוי במצב הזר:

1. בחדר יושבים נסיין ואם

2. בחדר יושבים נסיין ואב

3. בחדר יושבים האם, האב והנסיין

במצב (1.) ו(2.) הילד שהה זמן רב יותר בקרבת ההורה, אם כי הזמן בו שהה ליד האם היה יחסית ארוך יותר

במצב (3.) הילד שהה 2\3 מהזמן ליד האם ורק 1\3 ליד האב.

מכך הסיקו שההתקשרות לאם חזקה יותר.

האמנם?

De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997 מראים מראים שאחרי השנה הראשונה והלאה, התקשרות בין האם מתאזנת לעומת זו מול האב, וטיב ההתקשרות משתנה. המתאם בין ההתקשרות של הילד לאמא ולאבא דומה. זה גם הגיוני - ההורים נמשכים אחד לשני בזכות מאפיינים דומים (לטובה, ולרעה - אם אתה חרד, כנראה שגם בת הזוג שלך תהיה).

האם ההתקשרות עם האב והאם משפיעים בצורה שונה? Sroufe, 1993 ראה כי ההתקשרות עם האם השפיעה בגיל ביה"ס על ההבנה של אמוציות מורכבות ואסטרטגיות התמודדות עם מצוקה, בעוד שטיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת הביטחון של הילד בהתמודדותו עם העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. כלומר, שתי ההתקשרויות חשובות - כל אחת בתחומה.

Dagan & Sagi-Schawrz, 2018 פחות מאמינים בממצאים האלה, לפיהם ההתקשרויות בלתי-תלויות.

ההשערה האינטגרטיבית
תצורת רשתות ההתקשרות של הפעוטות עם שני ההורים מנבאת את תוצאות הילדות המוקדמת טוב יותר מהתקשרות הפעוט עם כל הורה בנפרד
בעיה 1: האם מספר ההתקשרויות הבטוחות משנה בניבוי התוצאות ההתפתחותיות?
Buffering hypothesis	Additive Hypothesis
התקשרות בטוחה לאחד ההורים מגנה מפני התקשרות חרדה לאחר	ככל שלפעוט יש יותר התקשרויות בטוחות, כך התוצאות ההתפתחותיות טובות יותר
בעיה 2: האם אחד ההורים תורם יותר לתוצאות ההתפתחותיות?
ההשערה האופקית	ההשערה ההיררכית
התקשרות בטוחה לכל אחד מההורים תורמת באופן דומה להתקשרות עם ההורה השני	התקשרות בטוחה לאחד מההורים מובילה לתוצאות מיטביות יותר מהתקשרות בטוחה לשני (למשל - עדיף להיקשר לאם מלאב)

באשר לבעיה 1, רוב הספרות תומכת במודל המגן (Buffering) - די בהתקשרות בטוחה אחת.

באשר לבעיה 2, הממצאים חלוקים.

הבדלים בין תרבותיים

שלושת דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' - בטוחה, חרדה-מתנגדת, וחרדה נמנעת - נמצאו בתרבויות מערביות ולא-מערביות. ישנו דימיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה מעבר לתרבויות, אך שיטות הגידול ותהליכי החברות בתרבויות משפיעים על התפלגות דפוסי ההתקשרות הלא-בטוחה.

• יפן

אין דפוס התקשרות נמנע - היפנים מעודדים תלות. רוב התינוקות הלא בטוחים מסווגים כמתנגדים. תינוקות יפנים לוקחים את מצב הזר מאוד מאוד קשה.

• מאלי

בשבט הדוגון, לא נמצאו תינוקות עם התקשרות נמנעת - בדומה ליפן, הנמנעים הם מתנגדים.

• ארצות הברית

71% בטוחים, 12% מתנגדים, 17% נמנעים.

• גרמניה

רק 40% בטוחים, 49% נמנעים ו11% מתנגדים.

• ישראל

מבין הלא-בטוחים, אחוז גבוה יותר של חרדים-אמביוולנטיים ומעט נמנעים (מבוססים בעיקר על קיבוצים)

Sagi et al, 1985; Scher & Mayseless, 2000; Zavi et al., 2000

התקשרות ולינה משותפת

בישראל, בקרב הילדים שגדול בלינה משותפת נמצא אחוז גבוה יותר של התקשרות אמביוולנטית\מתנגדת Van Ijzendoorn & Sagi, 1999

אולם, הייתה פחות העברה בין-דורית של דפוסי ההתקשרות.

בגיל ההתבגרות, ילדים אלה מסווגים כפחות בשלים מבחינה רגשית Aviezer et al., 2002

ולמי נקשר הילד בבית הילדים בקיבוץ? המטפלת?

• שיעור ההתקשרות הבטוחה אל המטפלת היו יחסית נמוכים (50%)

• לא נמצא קשר בין ההתקשרות אליה לבין ההתקשרות עם ההורים

• נמצא קשר בין טיב ההתקשרות שילדים שונים פיתחו עם אותה מטפלת

• רוב הילדים פתחו לפחות התקשרות בטוחה אחת - האם, האב או המטפלת.

הניבוי הטוב ביותר להמשך ההתפתחות היה טיב ההתקשרות עם המטפלת, אבל הניבוי החזק ביותר היה טיב שלושת הקשרים.

Scharf, 2001 השוותה בין 4 קבוצות:

• ילדי הקיבוץ שגדלו בבתי ההורים

• ילדי הקיבוץ שגדלו בלינה משותפת

• ילדי הקיבוץ שגדלו תחילה בלינה משותפת ואז עם ההורים

• ילדים שגדלו בעיר עם משפחותיהם

בקרב הגדלים בלינה משותפת היה אחוז גבוה יותר של בעלי דפוסי התקשרות לא בטוחים. ילדים שעברו ללינה פרטנית בהמשך "התאוששו".

לחברים גם יש השפעה. Weiss, 2004 גילה כי רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותי - קבוצת השווים היוותה מעיין "דמות התקשרות".

עקביות

ההתקשרות הכי יציבות הן ההתקשרות בטוחה וההתקשרות הלא מאורגנת. היציבות נקשרה בנסיבות החיים, דוגמת המצב החברתי-כלכלי - ככל שהוא ירד היציבות יורדת.

ישנם מחקרים עם מבוגרים שעומדים על כך שיש סיכוי שילדים חרדים ייהפכו אחר כך לבעלי התקשרות בטוחה בהמשך החיים. הם מבחינים בין שני "בטוחים":

• אוטונומיים

• אוטונומיים-מורווחים (Earned Autonomous)

חתונה גם יכולה לשנות דפוסי התקשרות - אנשים חרדים שמתחתנים עם אנשים עם התקשרות בטוחה לעיתים מפתחים אט-אט התקשרות בטוחה בעצמם (וכמובן מגינה על ילדיהם - די בהתקשרות בטוחה אחת)⁹.

עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות

Johnsohn, Dweck & Chen, 2007 בודקים האם תינוקות שמראים סגנון התקשרות מסוים הם בעלי מודלים פנימיים מתאימים.

הם מסווגים את התינוקות, ואז מראים להם סרטון (מחקר התרגלות) עם אליפסה גדולה (אמא) וקטנה (תינוק). יש מדרון, הם מגיעים למדרון - האמא עולה אליו, והתינוק נשאר מאחור ובוכה.

במצב אחד, האמא חוזרת לתינוק, ובמצב אחר, האמא מתעלמת מהתינוק וממשיכה לעלות.

תינוקות עם התקשרות בטוחה הסתכלו יותר על המצב הלא-בטוח (למה היא מתרחקת? מה היא עושה?).

מעגלי התאמה ושיבוש

לפעמים ההורים טועים בתגובות שלהם - חשבתי שהוא רעב אבל הנה, הוא דוחף את הבקבוק. למעשה, אנחנו טועים ב70-80% מהפעמים! איך עדיין יש ילדים עם התקשרות בטוחה? באמצעות תיקונים. הורות רגישה מתבטאת לאו דווקא בקליעה בול לצרכי התינוק, אלא בתיקון.

במחקר הstill face, האמא משחקת עם התינוקת שלה, ואז מונחית, על ידי החוקרים, לא להגיב לתינוקת בהבעת הפנים. התינוקת מנסה נואשות לסחוט תגובה מהאמא, ומהר מאוד נכנסת למצוקה. מרגע שהאמא מגיבה שוב - התינוקת מיד נרגעת - סימן להתקשרות בטוחה: היא מאמינה באמא שלה. גם שיבוש כל כך דרמטי מיד הסתדר מרגע שהאמא ידעה "לתקן".

סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן.

---

1. בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז. ↩

2. המחקר של צ'ארלס דרווין (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי. ↩

3. כ ל הילדים - ילדים עיוורים, מוזנחים, אוטיסטים - מפתחים התקשרות אם הם יכולים. ↩

4. עמית מספר, למשל, איך אחרי כל גל אלימות בשדרות, ציוני הבגרות בשנה-שנתיים הבאות יורדים. ↩

5. כל התנהגות לא ייחודית לכל מערכת - חיוך יכול להיות, בהקשר אחד, התנהגות התחברותית, ובאחר התנהגות חברתית. ↩

6. המחשבה הזו נכחה במיוחד במחקר של בולבי לאור התקופה הסוערת שבה הוא חי, אחרי מלחמות העולם. ↩

7. בנים נוטים יותר לבעיות החצנה ובנות לבעיות הפנמה. ↩

8. מצב חברתי-כלכלי נמוך נקשר עם התקשרות חרדה\מתנגדת - האם לא תמיד פנויה רגשית להתייחס בדיוק לצרכי התינוק. ↩

9. כסף זה נחמד, אבל להתחתן טוב זה למצוא מישהו\י עם התקשרות בטוחה, אומר עמית - אבל הדרמה זה שאנשים נוטים לאנשים עם אותה התקשרות. ↩