חישה ותפיסה

מצגת

מזל טוב! נולד לנו תינוק. האם הוא רואה? האם הוא שומע? עד כמה חדה הראייה שלו, והשמיעה שלו? איך יודעים?

אי אפשר לשאול אותו, או להכריח אותו לקרוא; איך יודעים?

התינוק יקיים אינטרקציה עם העולם דרך אופנויות החישה השונות, ולכן חשוב לדעת מה הוא יכול ולא יכול לעשות.

התרגלות והפרת התרגלות

התרגלות (Habituation) והפרת ההתרגלות היא האמצעי הטוב ביותר לחקור את יכולות החישה שלש התינוק.

בפעם הראשונה שחופשים ילוד לגירוי חדש, התגובה הראשונה היא התכוונות - קצב הלב מאט, האישונים מתרחבים, התינוק מפנה את הראש ואת העיניים לכיוון הגירוי, בכוונה להכיר את הגירוי החדש.

אחרי שנחשוף את התינוק לאותו הגירוי - שוב ושוב ושוב - תגובת ההתכווננות הראשונית הולכת ויורדת, והקשב מוסט לאזורים אחרים; הגירוי הזה כבר לא חדש.
התרגול היא אחד הביטויים הראשונים של זיכרון; התינוק מזהה שהוא כבר נתקל בגירוי הזה, ומשתעמם.

התגובה הזו לא ייחודית לתינוקות - היא קיימת גם במבוגרים; שם זה פשוט לא מעניין.

דמיינו למשל, שצץ שדה תעופה בבאר שבע. בלילות הראשונים, רעש המטוסים יטמטם אתכם. אחרי כמה לילות? כלום.

ההתרגלות היא חשובה מאוד - אחרת נהיה מוצפים כל הזמן בגירויים. אולם, כשהגירוי פתאום מתברר ככן חדש - תתרחש הפרת התרגלות, ושוב תהיה תגובת התכווננות.

למה זה עוזר לחקור תינוקות? תחשבו על תהליך כזה:

1. הצגה חוזרת ונשנית של הגירוי ועד התרגלות

2. הפרת התרגלות

3. מראה הפרת התרגלות - מה זה אומר?

4. לא מראה הפרת התרגלות - מה זה אומר?

5. הצגה במקביל של גירוי חדש לצד ישן - מה התינוק מעדיף? האם הוא מפנה את הקשב לגירוי החדש?

מבחן Fagan

האם תינוק בן 5-6 חודשים יודע להבדיל בין אדם קירח לתינוק? זה מה שבודק מבחן Fagan (Fagan & Singer).

תחילה, מציגים לתינוק תמונה של פרצוף של תינוק אחר. אחרי ההתכוננות, נותנים לתינוק להתרגל ולאבד עניין. ואז, מפרים את ההתרגלות - מציגים לצד התמונה הקודמת תמונה של פרצוף של איש קירח. אם התינוק מזהה אותה, הוא יעדיף את הגירוי החדש, ויציג התכווננות כלפיו - הוא זוכר את הגירוי הקודם, הישן, אבל מעדיף את החדש. זה אכן מה שמצא המבחן.

בניסויי המשך, התרגלה קשר בין מהירות ההתרגלות לגיל, מהירות עיבוד המידע והאינטיליגנציה (Fagan & Haiken-Vasen, 1997). זה די מדהים - ממשהו דבילי כמו פרצופים אפשר לדעת לא רק מה התינוק מבין או לא מבין, אלא אפילו כמה הוא חכם!

החושים

מגע

באופן מטריד, איבר החישה הדגול ביותר בגופינו הוא העור.

תינוקות שזה עתה נולדו רגישים מאוד למגע - זה אחד החושים החשובים ביותר בתחילת החיים: דרכו מתפתחת החישה, הביטחון, תפיסת העולם, התודעה העצמית. התינוק חוקר את העולם במגע - בהתחלה דרך השפתיים, ובהמשך, עם שיפור הראייה דרך הידיים.

תינוקות רגישים מאוד גם לטמפרטורה - במיוחד מתחת ל5.5 ק"ג, ובחומרה גדולה יותר ככל שהם קטנים יותר. תינוקות מגיבים בקיצוניות לשינויי טמפרטורה - נסו להפשיט תינוק קטן, למשל, והוא ישר יצווח בהיסטריה; קשה להם לשמר חום לפני שהם משמינים, וחימום הגוף דורש כמות עצומה של אנרגיה ומאמץ.

תינוקות נבדלים ביניהם ברגישות למגע - חלקם הם היפרסנסטיביים¹- כל ליטוף קטן ירגיש להם קשה, כוחני - וחלקם האחר הם היפוסנסטיביים¹ - אתה חייב ממש ממש למעוך אותו כדי שהוא ירגיש שיש חיבוק.
תינוקות המאופניים ברגישות יתר או תת-רגישות יהיו על קצוות הקשת הרגשית; תינוק לא רגיש עלול לנפץ דברים, שהוא לא מרגיש בכלל שהוא מחזיק, ותינוק רגיש עלול להיות נסער מכל תזוזה קטנה, לצרוח את נשמתו כאילו כל חדר שהוא נכנס אליו הוא אצטדיון שמשחקים בו מכבי תל אביב בדקה ה90. כדאי להתאים את הגירוי שהם נחשפים אליו בדיאטה סנסורית - כדאי לסייע לתינוקות בויסות הרגשי.

מצבים רבים בהמשך החיים - ADHD, לקויות למידה וכדומה - קשורים מאוד בשלב הסנסורי המוקדם הזה.

טעם

מחקרים מראים שילודים מבחינים בין ארבעת הטעמים - מלוח, חמוץ, מתוק ומר - הבחנה שנמצאה אפילו ברחם².

הילודים מעדיפים מתוק - מה שמשדר, יש כאן אוכל מלא קלוריות - כדאי לצרוך אותו![3^]. איך אומרת שרית חדד, גם מתוקים הם סוג של נחמה⁴.
תגובותיהם של ילודים לטעמים דומות מבחינת הבעות הפנים לתגובות של מבוגרים.

ריח

חוש הריח הוא החוש המפותח ביותר כבר בלידה. Steiner (1979), MacFarlane (1975), Rosenstein & Oster (1988) כולם עומדים על כך שתינוקות מציגים את אותן הבעות הפנים לריחות מסוימים מיד לאחר הלידה - עשר שעות או פחות!
זה מנגנון מאוד בסיסי וראשוני - אפילו תינוקות שנולדים ללא קליפת מוח מתפקדת (או בכלל) ניחנים בחוש ריח מלא ומפותח.

ההשערה היא שהריח הוא צורך אבולוציוני בולט - לדעת מה מקולקל, מה מתוק, ואפילו האם החלב הוא החלב של האמא של התינוק. באופן מרתק, הקשר הזה עובד הפוך; האמהות יודעות לזהות את הריח של התינוק שלהן.

שמיעה

השמיעה מתחילה להתפתח החש מהחודש השישי להיריון. הרגישויות שלהם שונות - הם רגישים יותר, למשל, לקול האנושי, ולדיבור איטי ומודגש; תינוקות מעדיפים דיבור אנושי על פני כל גירוי אחר, קול נשי על פני כל קול אחר, ובמיוחד - קול אמו על פני כל קול אחר. הרגישות הזו ניכרת עוד מהרחם - תינוקות שלא מגיבים ככה באיזור השבוע ה28 לרוב מתבררים כחירשים.

באחד מהמחקרים, חוקרים בדקו את קצב מציצות המוצץ של 100 תינוקות בני שלושה ימים, שמחולק לשניים - מציצות מהירות, והפוגות בהן התינוקות מוצצים לאט יותר; מהר-מהר-מהר, לאט, ושוב מהר-מהר-מהר.
בהמשך, ל50 מהתינוקות משמיעים את קול האמא - כל תינוק והאמא שלו - ברגע שההפוגה שלו ארוכה מהממוצע שלו; ל50 האחרים, משמיעים את קול האם ברגע שההפוגה שלו קצרה מהממוצע שלו.
אחרי זמן מה, התינוקות בקבוצה הראשונה יאריכו את משך ההפוגה שלהם - ובקבוצה השנייה, יקצרו את ההפוגה שלהם. האפקט הזה חלש בהרבה כאשר הקול שמושמע אינו קול האם, אלא קולה של אישה אחרת.

כבר בשלב המוקדם הזה, התינוק מנסה לאתר את מקור הקול; הם לא מאוד מדויקים (הראש קטן, והאיתור תלוי בתהליך מוחי שמחשב את הממוצע מחושב בין שתי האוזניים), אבל הם מיד מנסים.

מחקרים עומדים על כך שתינוקות מסוגלים לתפוס צלילים מורכבים, ואפילו מעדיפים הרמוניות. הם מבחינים בין מגוון רחב של הברות, גם לא בשפת האם; תינוק יפני, למשל, ידע לזהות את הצליל לה למרות שאין לה בשפה היפנית⁵.
היכולת הזו אובדת בהדרגה, אבל עד אז - כל תינוק, בכל מקום בעולם, יכול ללמוד כל שפה כשפת אם⁶.

ראייה

הראייה היא החוש הכי פחות מפותח בלידה, מתוקף הנפח האדיר שלו במוח. חוסר בשלות של האזורים הקורטיקליים, של העיניים עצמן ושל המרחק ביניהן, ושל יכולות העיבוד מוביל למגבלות חדות ראייה ומיקוד.

בתחילת חייו, התינוק רואה באופן הטוב ביותר ממרחק 20-30 ס"מ - בערך המרחק שלו מפני האם כשהוא על היד.

תינוק רואה ממרחק 6 מטרים באותה החדות שאדם רואה ממרחק 300 מטרים.

חדות ראייה נבדקת באמצעות הסתכלות בעלת העדפה (Visual preference). בשלב הראשון, מציגים לתינוק גירויי ראייתי כלשהו, ומחכים להתרגלות. בשלב השני, מציגים לוח - מצידו האחד תדפיס אפור, ומצידו השני פסים שחור-לבן שחור-לבן. תינוקות מעדיפים את הפסים, המעניינים יותר. מחליפים את התדפיסים כך שהפסים הולכים ונהיים צרים יותר - כשהראייה של התינוק לא מספיק טובה, הוא לא מבחין יותר בפסים ותופס את התדפיס כאפור - ומפסיק להעדיף אותה.

תינוק שזה עתה נולד יראה בשחור-לבן מטושטש. לאחר 3 חודשים, הוא רואה בצבע חלש ותמונה מטושטשת. תוך חצי שנה יש השתפרות מסוימת ויכולת הבחנה בגוונים, ולאחר שנה חדות הראייה שלו ותפיסת הצבע שלו כבר דומה לזו של אדם בוגר (Conel, 1939-1967).

סריקה חזותית

הילוד אינו פאסיבי; הוא כל הזמן סורק עם העיניים את הסביבה. תחילה, התינוק יסרוק בעיקר את הגבולות - דברים כמו המצח, הסנטר, שקעי העיניים וכדומה. לאחר חודשיים, התינוק יתחיל לפלוש לתוך הצורות ותווי הפנים - התינוק כבר יתחיל לזהות את תווי הפנים של האם.

תפיסת פנים

Fantz (1961) הדגים שתינוקות מעדיפים להביט על דוגמאות מורכבות (פסים, משבצות, פנים⁷) בעלות ניגדוי בהירות חזקים (שחור-לבן). הם הכי נמשכים לדוגמאות המציגות ניגודים בקצוות.

Mondloch et al, 1999 הראו כי לתינוקות יש העדפה למבנה פנים, והעדפה חזקה אפילו יותר לפנים נעות (Johnsohn, 1991). בגיל 12 שעות, התינוק יעדיף להסתכל על אמא שלו ולא על אישה זרה.
החוקרים סבורים שזה קשור למנגנון ההתקשרות - כבר בשעות הראשונות, התינוקות עושים מאמץ אדיר לזהות את הדמות המטפלת, מי שהיא לא תהיה, ולהתלות בה.

האם ידעתם אי פעם להבחין בין למורים? אפילו חוקרי למורים מנוסים לא מסוגלים להבחין ביניהם בשום צורה. באופן מרתק, תינוקות צעירים מאוד - בגיל חצי שנה או פחות - כן מצליחים - ומאבדים את היכולת הזו כשהראייה מבשילה!

המוח של תינוקות צעירים יותר יוצרים פי 1.5 קשריים סינפטיים ממבוגרים. אלא שככל שהם גדלים, הם מתמחים, וקשרים אחרים נעלמים. התינוקות, בהיותם בעולם בני-האדם, משתפרים ביכולת להבחין בין בני אדם - ויכולות שוליות יותר, כמו הבחנה בין למורים - נכחדות!

Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו שמסיכות רפואיות (כאלו מתקופות הקורונה) פוגעות ביכולות של ילדים לזהות פרצופים.

תפיסת עומק

ישנם מספר רמזים שמאפשרים תפיסת עומק:

• רמזים חד-עיניים
• רמזים דו-עיניים (סטראופסיס) - מבוססים על השוואת מידע משתי העיניים

תפיסת עומק חשובה מאוד להתפתחות שלנו. האם היא מולדת, או שהיא מבשילה אחר כך?

Gibson & Walk (1960) עמדו על כך בניסוי הצוק החזותי - לוקחים משטח שמחציתו משובץ, ומחיצתו שקופה - ומתחת אליו אותו הדפוס, עמוק יותר למטה. בקצה המשטח, האם מסמנת לתינוק לבוא. תינוקות שלא קולטים עומק פשוט יזחלו לכיוון האם. תינוקות צעירים יותר - בערך בני חצי שנה - יפגינו סקרנות (הם מזהים את העומק השונה), ויזחלו לכיוון האם. תינוקות מבוגרים יותר - שקולטים עומק - יזהו שמדובר במצב מסוכן - הם יחשבו שהם עומדים ליפול, ויסרבו להמשיך.

במחקר המשך, Campos, Langer & Krowitz (1970) הדגימו שתפיסת העומק מופיעה עוד לפני שתינוקות יכולים לזחול. בעומק רדוד יותר, התינוקות לא בטוחים מול מה הם עומדים - ובאופן חמוד להדהים, הם נושאים מבט אל האם. בהתאם למבט של האמא, הם בוחרים מה לעשות: אם האם מחייכת, התינוק מתקדם לעבר האם; אם האם מראה פחד או כעס, הם מסרבים סירוב מוחלט לחצות - אף תינוק בניסוי לא חצה!

גם אם התינוק מסוגל לתפוס עומק - במידה רבה הוא עדיין חסר את ההתנסות ואת הידע גיצד להשתמש בפועל במידע הזה. כך, למשל, אף על פי שבגיל 9 חודשים תינוקות מסוגלים בוודאות לתפוס עומק ולהשתמש בכל סוגי הרמזים, נמצא שהפרשנות מושפעת מהפרשנות שלהם - מהתרבות, מהאם, ומהחפץ שמוצג להם - פעוטות (18-30 חודשים) עושים טעויות הערכה (Scale Errors) הקשורים לאינטרקציה שלהם עם חפצים בגדלים שונים, אף על פי שהם תופסים את הגודל בצורה הנכונה.

מניעה, איתור וטיפול מוקדם

נוכחנו שתינוקות לא מגיעים לעולם טאבולה ראסה, אלא עם יכולות מסוימות. החושים מתפתחים כבר ברחם, ותינוקות שונים יוולדו עם בשלות שונה - וכמובן, תינוקות יפגינו יכולות חושיות שונות בכל גיל.

היכולות שאיתם מגיעים התינוקות הן החשובות ביותר. הוא לא יידע לזהות עם הרכב הלבן בחוץ הוא סוזוקי או הונדה, אבל הוא יזהה מיד את אמא שלו. בהקשר ההתפתחותי, זה יתרון; התינוק מתמקד רק במה שבאמת חשוב (ולכן חלקן אובדות - כמו עם הלמורים). לכן, כל כך חשוב לאתר כמה שיותר מוקדם בעיות חושיות - לכל יכולת יש תקופה קריטית, שלאחריה אזורים שקשורים בה במוח לא יתפתחו לעולם. תינוק שלא ייחשף למידע מסוים בתקופה הקריטית - בין אם כתוצאה של בעיה חושית (למשל, ראייה פוזלת, חירשות) ובין אם כתוצאה של סביבת גידול לקויה, לא יפתח את היכולת הרלוונטית כראוי, אם בכלל, לאחרי התקופה הקריטית. במצבים אחרים, יש תקופה רגישה - יש חלון שבו ההתפתחות מיטבית, אבל ניתן “לתקן”, לפחות במידה מסוימת, את ההתפתחות אחר כך.

---

---

1. המונח הזה תקף לכל החושים, לא רק למגע. ↩↩

2. חריף זה לא טעם. ↩

3. גם מבוגרים, מאותה הסיבה. ↩

4. ובהקשר הזה, יש מחקרים שטוענים שלתינוקות בנות ולנשים יש העדפה יותר חזקה למתוק - אבל זה שנוי במחלוקת. ↩

5. כדובר יפנית צלועה, אני מאשר. ↩

6. למעשה, כל תינוק בתחום הנורמה יכול ללמוד שתי שפות אם - וזה אפילו תורם למוח גמיש. ישנם תינוקות יחידי סגולה שמסוגלים לתפוס גם שלוש או יותר. ↩

7. ההשערה היא שזו הסיבה למגנון הזה - לזהות את הפרצוף של אמא הרבה יותר חשוב מלראות אם יורד גשם בחוץ. ↩