מזג

מצגת, תרגול, מאמר

אבא,

אני לא ילדה של כיסא.

מה נעשה?

כשאני יושבת על כיסא

כל-כך מסודרת,

כמו איזו גברת,

בפרצוף רציני -

זאת לא אני.

אני ילדה של שולחנות,

וילדה של חלונות,

ואני באמת חושבת

שקצה של שולחן הוא מקום טוב לשבת,

ואדן של חלון הכי טוב מכולם,

כי רואים מצוין את כל העולם.

רואים עצים וראים ענן ורואים אורות,

כל רגע יש שם משהו לראות,

וכל יום רואים שם משהו חדש.

אתמול ראיתי שלושה יונקי-דבש,

בלי גוזמה.

ואתה יודע מה?

לציר הכי נוח בשכיבה על הבטן.

אז תבין, הכיסא לא נחוץ לי בעצם,

אני פשוט לא ילדה של כיסא.

אז מה נעשה?

שלומית הראבן, אני לא ילדה של כיסא

מהו מזג?¶

מזג (או טמפרמנט) הוא ההבדל הבינאישי בין ילדים - אוסף ההבדלים הבינאישיים בעלות בסיס גנטי, מופיעות מוקדם בחיים והינן יחסית יציבות (Goldsmith, 1987). בגדול - מה הילד עושה, ואיך.

עד כה דיברנו על מה משותף לילדים - כעת נדבר על מה שמבדיל אותם. איזה מן הבדלים יש? למה זה קורה בכלל? האם יש לזה בסיס גנטי, או שאנחנו הורסים אותם? עד כמה זה יציב?

זוהי הסוגיה של תורשה מול סביבה, שעדיין נחקרת היום ביתר שאת. גישת המזג טוענת כי ילדים אינם מגיעים לעולם כלוח חלק, וההתנהגות שלהם נטועה בבסיס גנטי וביולוגי - ונשארת יציבה למדי לאורך החיים.

כולם מסכימים שהסביבה באה בהשפעה עם המאפיינים האלה - ילד בכיין אינו גזירת גורל - אבל מידת ההשפעה וטיב היחסים ביניהם נתונים לויכוח לוהט.

יציבות¶

עד כמה המזג יציב? ישנן שני סוגים של יציבות:

יציבות לרוחב - מזג המתבטא במגוון רחב של מצבים
יציבות לאורך - מזג המתבטא לאורך זמן

ילד שצורח את נשמתו בכל מצב נתון מפגין יציבות לרוחב; ילד שצורח את נשמתו בגיל חודש, שלושה חודשים, שנה, ושנתיים מפגין יציבות לאורך.

יציבות יכולה להתחיל כבר ברחם. Dipetro et al, 1996 חקרו עוברים שהיו מאוד פעילים ברחם בשבוע ה20 להיריון וראו שהם נטו להיות יותר פעלתיניים, יותר קשים להסתגל ופחות צפויים בגילאי 3 חודשים ו6 חודשים. מחקרה של פיונטלי מחזקת את הממצאים האלו - היא מדגימה כיצד, למשל, תינוקות חרדתיים כבר ברחם מפגינים חרדה גם אחר כך.

כשלוקחים ילודים ישר אחרי הלידה לבדיקת רפלקסים במחלקת, מספר עמית, כבר רואים את ההבדלים בין הילודים - חלקם מצווחים את נשמתם (עוד לפני שהרסנו להם את החיים!), חלקם יושבים שם רדומים, חלקם סקרנים ומבסוטים.

אישיות¶

המזג הוא הגרעין הבסיסי שמתוכו מתפתחת האישיות. אותה אישיות תתפתח תוך אינטרקציה מתמדת עם הסביבה - לרבות הרגלים, ערכים, מיומניויות, דימוי עצמי, קוגניציה חברתית, תפיסת העצמי והאחר, ורבים אחרים.

המודל של Thomas & Chess¶

בשיא תקופת הביהוויוריזם - שנות ה50 בארה"ב, Thomas & Chess הריצו מדגם - The New York Longitudinal Study טענו כי הגישה ההתנהגותית לא יכולה לעמוד על כל ההבדלים בין הילודים. הם שמו לב כיצד, ילדים שגדלו בסביבות עדינות ואוהבות, הפגינו בעיות התנהגות קשות, לעומת ילדים אחרים שגדלו בסביבות איומות ויצאו די בסדר. הם שמו לב להבדלים בין ילדים באותם הסביבות, והסיקו מכל זאת שחייב להיות גורם נוסף - אותו כינו מזג.

החוקרים הגדירו את המזג כסגנונות התנהגות, הדרך הטיפוסית שבה הילד מבצע פעילות ומגיב לדרישות הסביבה. הם דגמו 141, שהוריהם עברו ראיון מובנה, שכלל דיווח על סגנון התגובות של התינוק - ובהתאם לכך, הילדים דורגו על פני 9 מימדי טמפרמנט:

רמת פעילות (activity)
קצב (rhytmicity)
התקרבות\נסיגה (approach-withdrawal)
סתגלתנות (adaptability)
עוצמת תגובה (intensity)
סף תגובה (threshold)
מצב רוח כללי (mood)
רמת היסחיות (distractability)
טווח קשב (attention span & persistence)

מכל אלו עולים 3 מזגים:

מזג קל¶

(40%) - תינוקות נוחים - דפוס קבוע של שינה ואכילה - מסתגלים בקלות למצבים ואנשים חדשים - מצב רוח כללים טוב - עוצמת התגובות שלהם אינה קיצונית - הורים לתינוקות אלו חווים גידול נוח יחסית ורגוע של תינוקם

מזג קשה¶

(²10%) - עצבניים יותר - לא מפתחים דפוסי שינה ואכילה קבועים - נלחצים משינויים ומגיבים בעוצמות גבוהות - מרבים לבכות ולהיות במצב רוח שלילי - הורים לתינוקות אלו בדרך כלל מותשים ואובדי עצות

הסתגלות איטית¶

(15%) - מסתגלים לאט יותר, אבל בהצלחה - עצמת התגובות שלהם בינונית (נמוכה מבעלי המזג הקשה)

טיב ההתאמה¶

החוקרים טבעו את מושג טיב ההתאמה (Goodness of Fit) בין המזג של הילד לסביבה. ההתפתחות של הילד מיטבית כאשר הסביבה מתאימה למזג של הילד. הורים תזזיתיים עם ילדים רגועים, או הורים רגועים עם ילדים קשים, או הורים כאוטים עם ילדים שמסתגלים לאט - כל אלו יכולים לפגוע באיכות הקשר של הילד עם הסביבה³.

מנגד, טיב התאמה טוב - הורים רגישים שהצליחו לסייע לתינוק להתמודד עם הרגשות השליליים שלהם, קושי המזג התרכך מאוד לאחר כמה שנים¹ (https://psycnet.apa.org/record/1998-03083-018)[Feldman et al, 1999].

לעניין המזג יש גם היבט הישרדותי - במצבים קשים יותר, תינוקות עם מזג קשה, שדורשים יותר משאבים, ייטו יותר לקבל אותם; במצבי קיצון, תינוקות נוחים עלולים פשוט לא לשרוד.

ביקורות¶

המודל ספג כמה ביקורות בולטות, וביניהן:

מתבסס על דיווח עצמי של ההורים
המדגם שלהם היה מוגבל מבחינת הגילאים ומבחינת מעמד כלכלי-חברתי
35% מהתינוקות לא התאימו לאף סיווג!

הביקורת העיקרית היא שהחלוקה הייתה שרירותית מדי - לא כל ילד שמתקשה בשינה ובאכילה הוא בעל מזג קשה, למשל. ברגע שילד לא תואם מזג מסוים באופן מושלם, לא מצליחים לסווג אותו והוא "מתפספס".

מעבר לזה, מה שמטריד אותנו אצל ילד זה מימדים מסוים - כמו נטייה לתסכול

המודל של Rothbart¶

המודל של מרי רותברט מוותר על הקטגוריות ומתמקד במקומו במימדים, שקשורים בשני מרכיבי על - תגובתיות לעומת ויסות עצמי

תגובתיות¶

רותברט אומרת שישנם הבדלים בינאישיים בתגובתיות (Reactivity) של מערכת העצבים. ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בהתעוררות של תגובות מוטוריות, רגשיות, התמצאות ושל המערכת האוטונומית והאנדוקרינולוגית בגוף בתגובה לגירויים⁴.

התגובתיות מגיעה לכדי ביטוי בנטיות שלנו:

להגיב בכעס במצבים מתסכלים⁵
להגיב בפחד כלפי גירוים חדשים
להגיב ברגשות חיוביים
להתקרב לגירויים חדשים

ויסות עצמי¶

ישנם הבדלים בינאישיים ביכולת הויסות העצמית (Self regulation) שלנו - הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית. ויסות עצמי היא היכולת לנטר ולווסת את ההתנהגות כדי לפעול להשגת מטרה רצויה או להסתגל לדרישות הקוגנטיביות והחברתיות של מצבים פרטניים. הויסות העצמי מתפתח בהדרגה - לתינוקות יש רק מעט אסטרטגיות לוויסות (שינה, הסטת מבט, בכי), שהולכות ומתשכללות ככל שהתינוק גדל, ובקשר עם סביבת הטיפול.

רותברט מכנה את המימד הזה Effortful Control, וקושרת אותו בהיבטים ניהוליים של קשב ובתפקודים ניהוליים⁶.

מדידה¶

שאלונים¶

Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמאופיינים ב -

מהימנות גבוהה
ניסוחים מאוד מסוימים המתייחסים למצבים מסוימים
טווח זמן מוגדר וקצר (שבוע\חודש אחרון)
מותאמים לגילאים שונים

ישנם שלושה שאלונים - IBQ, TBAQ, CBQ - שמפיק פרופיל לילד על פני מימדים רבים.

תצפיות¶

Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים להערכת מזג במעבדה.

היא עושה זאת באמצעות מצבים מוגדרים מראש שמציבים בפני הילדים, לעיני החוקרים.

סרטון חמוד פיצוצים של תצפית במעבדה לפי רותברט

מזג והסתגלות¶

מזג הוא מנבא טוב של הסתגלות. ויסות עצמי טוב בגיל הגן (גבוה בEC) קשור להסתגלות טובה יותר לבית הספר, ולהישגים לימודיים טובים יותר. ישנו קשר בין יכולות ויסות לבין יכולת אמפטית, מיומנויות חברתיות ומקובלות חברתית. ויסות עצמי גם מנבא מוסר כפי שנמדד בגיל בית הספר (Kochanska et al, 1997)

ניסוי חמוד פיצוצים - ניסוי המרשמלו

בניסוי המרשמלו, נבדקה היכולת של ילדים בני 3-5 שנים לדחות סיפוקים - לאכול מרשמלו. ילדים שלא אכלו את המרשמלו עד שהנסיינית חזרה קיבלו מרשמלו נוסף - ואלו שאכלו אותו, לא.

הילדים שחיכו יותר היו בגיל ההתבגרות והיו יותר בעלי-יכולת חברתית ואקדמית, יותר מסוגלים לעמוד בפני פיתויים ולהתמודד עם מצבים מתסכלים (Mischel et al, 1972, Mischel, 1989).

הבדלים בין תרבותיים¶

השוואות בין תינוקות סינים ויפניים לילדים לבנים מצפון אמריקה הראו שתינוקות מהמזרח⁷: - פחות פעלתנים וקולניים - מביעים פחות רגש - מחייכים, צוחקים ובוכים פחות - יותר חרדים ונצמדים להוריהם במקומות חדשים ובמפגש עם אנשים זרים - קל יותר להרגיע אותם והם טובים יותר בלהרגיע את עצמם

מאיפה זה בא? גנטיקה, סביבה או שניהם?

עמית מדגיש, מצד אחד, שהשינוי לוקח זמן, ומצד שני, שחלון הזמן מוגבל - אם נחכה למורים או למפקדים שיחנכו את הילד, סביר להניח שזה יהיה מאוחר מדי. ↩
לעיתים, תינוקות שנדמים כבעלי מזג קשה אינם כאלו, אלא פיתחו התנהגות כזו לאור חוסר תגובתיות של ההורים - למשל, תינוקות לאימהות עם דיכאון אחרי לידה ↩
דרך מעניינת לבחון את טיב ההתאמה, אומר עמית, הוא השם שמעניקים ההורים. הורים שמצפים לילד מגניב יקבל לרוב שם מפוצץ; הורים שמצפים לילד נוח יעניקו לו שם יותר נפוץ ופחות מתחרז (שלא יצחקו עליו בבית הספר). מידת ההתאמה של אופי הילד לשם שלו היא אומדן לא רע לטיב ההתאמה! ↩
התובנה הזו לא חדשה - פבלוב גילה את זה במחקר המפורסם שלו על הכלבים. פבלוב חקר את האנזימים ברוק של הכלבים וגילה שההרכב והתזמון משתנה - זו התגלית שזיכתה אותו בפרס נובל. ↩
זהו המימד שהכי קשה להורים להתמודד איתן ↩
מימד שנפגע אצל ילדים עם הפרעת קשב. ↩
הממצאים האלו עקביים גם בקרב אנשים בוגרים. ↩