התיאוריה על התודעה
התיאוריה על התודעה (Theory of Mind) היא חלק ממטא-קוגניציה - החשיבה על החשיבה; היכולת שלי לחשוב על החשיבה שלי ולהיות מודע לתהליכי החשיבה שלי1. בתמצית,
התיאוריה על התודעה היא היכולת להבין שהמצב המנטלי של העצמי יכול להיות שונה מזה של האחר2.
ילדים מתוודעים ליכולת הזו בהדרגה, כמו גם לנוכחות שלה אצל האחר - שם היא אינה אותו הדבר בהכרח. הם מבינים שלאחרים יש שכל (mind) משל עצמם, עולם פנימי השונה משלהם - מחשבות, כוונות, רגשות, ידיעות, האמנות - ולומדים להתייחס לכך בתהליך התקשורתי.
שלבים בהתפתחות ToM¶
מה מאפשר התפתחות של ToM?
- בשלות מוחית (לקראת גיל 5)
- מיומנויות עיבוד מידע
- אינטרקציות עם אחרים - חיכוכים, אי הבנות
- התפתחות שפה - המשגה מילולית של תהליכים שקורים לי ולאחר
הבנה של כוונות ורצונות¶
בגיל שנתיים, פעוטות מפגינים הבנה די בשלה שהאחר יפעל לפי הרצונות שלו, גם אם אלה מנוגדים לרצונות שלהם עצמם.
למשל, אומרים לילד מסוים, שמעדיף לשחק עם רובוטים על פני משאיות, שיש ילד אחר - ארני - שאוהב יותר לשחק עם משאיות מאשר עם רובוטים. אם נשאל אותו - במה ארני יבחר לשחק? ישיב שיבחר במשאיות.
ילדים מפגינים הבנה עקרונית שלאחר יש רצונות, ושהרצונות האלה משפיעים על ההתנהגות.
מראים לתינוקות בני 6 חודשים סרטון, ובו מוצגים כדור ודובי. תחילה, היד נשלחת על עבר הכדור. בתנאי אחר, המקום של הדובי והכדור מוחלפים, והיד שוב הולכת לעבר הכדור. ובתנאי האחרון, היד נשלחת על הדובי, במקום המקורי של הכדור.
התינוקות מפגינים הפתעה כשהיד נשלחת אל הדובי. חוקרים משערים כי התינוקות מבינים רצון - עד עכשיו היד הלכה אל הכדור, ופתאום היא הולכת אל הדובי. ההפתעה מלמדת שהקידוד לא היה על פי התנועה - אלא על פי הכוונה; המסלול של היד בתנאי הראשון ובשלישי היה זהה.
Hamlin, J.K, Wynn, K, & Bloom, P (2007) מציגים סרטון עם כמה דמויות - עיגול ורוד, משולש צהוב וריבוע כחול. בחלק הראשון, העיגול מנסה לעלות, ומופיע המשולש ועוזר לו לעלות. בחלק השני, העיגול מנסה לעלות, ומופיע הריבוע ודוחף אותו למטה. בחלק השני, העיגול נמצא בין המשולש לריבוע. פעם אחת היא הולכת למשולש, ופעם אחרת - לריבוע.
על איזה מצב התינוקות יסתכלו הכי הרבה זמן? התינוקות הסתכלו על הריבוע הכי הרבה זמן - הם הבינו שהריבוע הפריע לעיגול בכוונה שלו לעלות למעלה - ולכן הופתעו לראות את העיגול הולך אליו.
קשר בין אמונות והתנהגות¶
ההבנה מופיעה באיזור גיל 3.
שואלים תינוקות, למה רועי מסתכל על הכלב שלו? אחת התשובות הכי נפוצות היא, כי הוא חושב שהוא יברח לו.
למרות שהמידע של רועי לא נגיש להם, הם יצליחו לקשר ולשער מדוע הוא פועל. אולם, בגיל הזה, הם לא מבינים שיכול להיות פער בין האמנות למציאות, או בין האמונות של אדם אחד לאלו של אדם אחר. דרך להדגים זאת היא מטלת האמונות השגויות, שהם עדיין נכשלים בה.
מטלת האמונות השגויות¶
מציגים לילד קופסת עפרונות. מנערים אותה (יש רעש של עפרונות) ושואלים את הילד - מה יש בפנים? והוא משיב, עפרונות. פותחים את הקופסא ומראים לו - הקופסא מלאה בנרות! שואלים את הילדים - מה חשבתם שיש בפנים? ילדים בני 3 ישיבו שהם תמיד חשבו שיש שם נרות. מביאים דמות נוספת - סנופי - ושואלים את הילדים - מה סנופי יחשוב שיש בפנים? הילדים ישיבו - נרות. הם לא מצליחים ליישב את השגיאה שבאמונה שלהם עם המציאות.
סרטון - מטלת האמונות השגויות
באופן מעניין, אפשר לשפר את הביצוע של ילדים במטלת האמונות השגויות. אומרים לילדים - עומד להגיע ילד אחר. בואו נעבוד עליו! החלק הפעיל שהילדים לוקחים מסייע להם להגיד שהילד האחר יחשוב שיש שם עפרונות, למרות שיש שם נרות.
הפרדיגמה של סאלי.¶
Baron-Cohen, S, Leslie, Am.M & Frith, U (1985)3 פיתחו את הפרדיגמה של סאלי ואן.
- יש את סאלי. יש לה סל.
- זאת אן. יש לה קופסא.
- לסאלי יש גם כדור. היא מחביאה את הכדור בסל.
- סאלי הולכת.
- אן לוקחת את הכדור מהסל ומחביאה אותו בקופסא.
- סאלי חוזרת. היא רוצה לשחק עם הגדור שלה. איפה היא תחפש אותו?
ילדים בני 3 יחשבו שהיא תחפש בקופסא. ילדים בני 4-5 (ואנחנו) מבינים שהיא תחפש בסל.
הבנה של ידע ואמונות¶
זוהי ההבנה שהאמנות יכולות להיות מוטעות או שונות מהמציאות, והיא מופיעה באיזור גיל 4-5.
מבט בין תרבותי¶
האם התיאוריה על התודעה עובדת באותו האופן בין תרבויות, ובין אנשים נוירוטיפיקליים לאנשים עם אוטיזם (ASD)?
בין תרבויות, נדמה שההתפתחות של התיאוריה על התודעה דומה בסך הכל3. בקרב ילדים עם אוטיזם, ההשערה היא שהפגיעה בהתפתחות התיאוריה על התודעה היא הלקות העיקרית.
-
כמו שלומדים למבחן - מה עבד לי יותר? לקרוא? לשמוע? אילו טעויות אני נוהג לעשות? זוהי חשיבה על החשיבה. ↩
-
זה מזכיר את האגוצנטריות של פיאז'ה, אבל התיאוריה על התודעה מעמיקה ומקיפה הרבה יותר - האגוצנטריות של פיאז'ה היא רק חלק קטן ממנה. ↩
-
למשל, אמריקנים מביעים יותר רגש מיפנים בחברת אחרים, ובנים נוטים לרגזנות היכן שבנות נוטות לעצב. ↩
-
שלא הופיעה אצל אקמן. ↩
-
זוהי התפתחות חשובה - התינוקות צריכים אינטרקציה עם האחר, ולכן השמחה היא צורך הישרדותי. ↩
-
לגועל יש תגובה גופנית מאוד עוצמתית - הבעת הפנים הפרוטוטיפית של גועל היא הוצאת דברים מהפה. ↩
-
כמו השמחה, העצב מושך לאינטרקציה - העצב מתקשר את הצורך של התינוק ומושך עזרה. ↩
-
כעס מתעורר, כאמור, בתסכול ממחסום מסוים - אני רוצה לעשות משהו ולא מצליח. בשלב הזה, זה בדרך כלל מחסום פיזי - ומעיד על מוכוונות מטרה. ↩
-
כמו שמחה ועצב, פחד חשוב להישרדות - יש כאן משהו מאיים, בואו תעזרו לי. ↩
-
חלק מהאמוציות המרוכבות מופיעות בבעלי חיים חכמים יותר - קופים מסוימים, למשל, מראים קנאה. ↩
-
דולפינים גם מזהים את עצמם במראה (והם מתים על מראות), וגם קופים ופילים. ↩
-
קנאה נתפסת כדבר שלילי, אבל היא מעידה על הבחנה עצמית טובה, ובמידה סבירה היא מותאמת לסביבה - היא יכולה להניע אותנו להשיג את אותו הדבר שיש לאחר גם לעצמנו. ↩
-
נעשה פה, בבן גוריון :) ↩