לדלג לתוכן

חברתית

מודל, סילבוס

תוכן העניינים

1. מבוא

2. העצמי ודימוי עצמי

3. ייחוסים סיבתיים

4. שיפוטים חברתיים

5. עמדות ושכנוע

6. תואמנות

7. קבוצות

8. הטפסים

9. התנהגות עזרה

מבוא

אנשים הרבה פעמים יוצאים לעולם ומגלים שההתנהגות של אחרים לא תואמת את מה שהם חושבים. כדי לא להיתפס בצורה שלילית על ידי שאר הקבוצה, הם לעיתים תכופות יעדיפו לנהוג כנגד הרגשות והתפיסות שלהם. זוהי תופעה שמכונה בורות קבוצתית.

בעבודה, בהרצאות ובקורסים, הבורות הקבוצתית היא תופעה נפוצה להדהים בחיי היומיום של כולנו. למה זה קורה? בואו נבדוק.

מהי פסיכולוגיה חברתית?

חקירה מדעית של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר חברתי

Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)

בניגוד למה שההדיוטות חושבים, המוקד של הפסיכולוגיה הוא היחיד - איך הוא חושב, מתנהג ומרגיש בהקשר חברתי. התחום מתמקד בכמה רבדים מרכזיים:

  • תהליכים תוך אישיים (intrapersonal) שיפוטים, ייחוסים, תפיסה עצמית, עמדות, רגשות

  • תהליכים בין אישיים (interpersonal) שיפוטים חברתיים, השוואה חברתית, השפעה חברתית, שכנוע. גם כאן, מוקד המחקר הוא היחיד, ואיך הוא תופס את כל הדברים האלה.

  • תהליכים תוך קבוצתיים (intragroup) זהות קבוצתית, ערכים ונורמות, התנהגות פרו-חברתית, תוקפנות, קונפורמיות (תואמנות), דחייה חברתית. ומי נמצא במוקד? כן כן, זה הפרט.

  • תהליכים בין קבוצתיים (intergroup) קטגוריזציה חברתית, סטריאוטיפים, גזענות, קיטוב חברתי (מנקודת המבט של הפרט).

במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית?

בדברים כמו: - איך אנשים מעריכים את היכולת שלהם? - האם אנשים מתנהגים בהתאם לערכים ולעמדות שלהם? - כיצד ניתן לשנות עמדות של אנשים? - מתי ולמה אנשים משתמשים בסטריאוטיפים? - מתי אנשים עוזרים לאחרים ומתי לא? - כיצד נוכחות של אנשים אחרים משפיעה עלינו? - מדוע התקהלות של אנשים הופכת לאלימה? - אילו אנשים אנחנו נוטים לחבב? למי אנחנו נוטים להימשך?

עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית

כוח המצב - Situationism

האם אפשר לנבא התנהגות?

אחד מהמוקדים של הפסיכולוגיה החברתית הוא ניסיון לנבא איך אנשים מתנהגים. דמיינו שאדם נתקל באדם אחר שבבירור זקוק לעזרה; האם הוא יעצור לסייע לו? מה יעזור לנו לנבא? מגדר? השתייכות חברתית? משהו אחר?

לרוע המזל, הפסיכולוגיה החברתית תקועה במתאם של בערך 0.3 בניבוי התנהגות על סמך מאפיינים כאלו ואחרים. המצב הזה מלמד אותנו שאנו נוטים לייחס משקל מוגזם לנטיות ומאפיינים אישיים (Dispositionism) - כל מידע שנאסוף על אדם לא יעזור לנו במיוחד לקבוע איך התנהג.

במקום המאפיינים האישיים, הכוכב העולה הוא כוחה של הסיטואציה (Situationism) - נסיבות הסיטואציה - ולא האדם - כמכתיבות התנהגות.

האם האדם שמולנו מלוכלך? שיכור? מדמם? האם השומרוני הטוב שלנו ממהר? האם יש עוד אנשים בסביבה? לכל אלו יש השפעה מכרעת בהרבה ממאפיינים אישיים.

אבי הפסיכולוגיה החברתית הוא קורט לוין (Kurt Lewin), שהגה את תיאוריית השדה של המצב החברתי:

Behavior = f(Person + Environment)

לוין הדגיש את הערוצים (Channel factors) - הגורמים הנסיבתיים שמעודדים או חוסמים התנהגות.

המאפיינים האלו אינם מאפיינים אנושיים בהכרח - אפילו דברים כמו השעה ביום (האם חשוך בחוץ) או טמפרטורה הם גם ערוצים שמעודדים או חוסמים התנהגויות. הגורמים האלו יכולים להיות שוליים וסתמיים לגמרי, אבל גם הם משחקים תפקיד, ולפעמים אפילו תפקיד מכרע.

אנחנו נוטים לחשוב, למשל, שמה שמניע אנשים להצביע בבחירות הוא מידת האכפתיות שלהם - הערכים החברתיים והפוליטיים שלהם. בפועל? נגישות הקלפי; אם הקלפי רחוק או שלא נוח להגיע אליו - אנשים לא יצביעו. איזה באסה.

הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה

תפיסת המציאות שלנו אינה מושפעת רק מהמציאות עצמה, אלא ממה שיש לנו בראש; כל אחד ואחת מאיתנו רואים את העולם מבעד לעדשה שונה. למעשה, אנו מגיבים לייצוג המנטלי של כל האובייקטים במציאות, ולא לאובייקט עצמו.

כשאני רואה חתול, אני מגיב לא רק לדבר בחוץ בעולם שהוא חתול, אלא גם לכל מה שמקושר אצלי במחשבה לחתול - חמוד, רך, מנמנם

החקירה המדעית

הפסיכולוגיה החברתית היא תחום מחקרי - ולא יישומי - של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר החברתי.

Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)

כלומר, אין איש מקצוע שם בחוץ שהוא פסיכולוג חברתי. הפסיכולוגיה החברתית היא תחום ניסויי אמפירי, לרוב במערך ניסויי (אם כי לעיתים מתאמי), שמניח שניתן לנבא באמצעות משתנים כאלו ואחרים התנהגות.

מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית?

היא לא...

  • סוציולוגיה גם אם הם שואלים את אותן השאלות, הפסיכולוגיה החברתית טרודה בפרט, בניגוד לסוציוליגה שטרודה בכלל.

  • פסיכולוגיה אבנורמלית\קלינית הפסיכולוגיה החברתית היא, באיזשהו מקום, המשלים של הפסיכולוגיה האבנורמלית; היא מנסה להבין איך הפרט ה"נורמלי" מתנהג.

  • פסיכולוגיה אישיותית הפסיכולוגיה החברתית אמנם קשורה קשר אדוק לפסיכולוגיה אישיותית - חקר מאפייני האישיות של כל אחד - אבל כמו שראינו, הבנת ההתנהגות דורשת יותר מתכונות אישיות. אופי מהחקר שונה מאוד בין התחומים - המחקר בפסיכולוגיה אישיותית הוא לרוב מתאמי, שעוקב אחרי משתנים יציבים ארוכי-טווח (תכונות אישיות), לעומת הדגש על המצב וההקשר של הפסיכולוגיה החברתית.

  • פסיכולוגיה קוגניטיבית הפסיכולוגיה הקוגנטיבית טרודה יותר במאפייני התהליכים המנטליים השונים - זיכרון, קשב, רגש וכדומה - היכן שהפסיכולוגיה החברתית טרודה יותר בצורה שהתהליכים האלו מתבטאים בהקשרם - לא המה מאחוריהם, אלא איך הם פועלים ומתי.

למה פסיכולוגיה חברתית?

את מי זה מעניין? למה בכלל לחקור את זה?

הפסיכולוגיה בכלל עוסקת בקוגניציות, רגש והתנהגות - וכולן מושפעות עמוקות מהשפעות חברתיות.

ההשפעות החברתיות בולטות בתחומי תפקוד גובהים שנסמכים ל הניאו-קורטקס, לרבות: - קטגורזציה והערכה (יותר מאשר בתפיסה) - רגשות גבוהית (גאווה, חרטה) יותר מאשר רגשות בסיסיים (שמחה, כאב) - פעולות מכוונות-מטרה (הרשמה לקורסים) יותר מאשר פעולות רפלקסיביות.

בקיצור, הקוגניציה הגבוהה היא חברתית; השפה היא כלי חברתי; העצמי הוא חברתי; ההתנהגות שלנו (כמו חיקוי, השוואה) מושפעת מהשפעות חברתיות; המצב החברתי הוא רכיב מהותי באושר אישי; פסיכופתולוגיה ובריאות הנפש קשורות להתנסויות חברתיות.

קוגניציה - השערת המוח החברתי

דנבר (2014) שיער את השערת המוח החברתי - המנסה להסביר מדוע לקופי אדם יש מוח גדול בהרבה מבעלי חיים כמו ציפורים, ולבני אדם יש מוח גדול פי שלוש מקופי האדם הגדולים ביותר. למוח גדול יש מחיר אנגרטי מאוד גבוה; למה הוא הופיע אצל בני האדם?

דנבר משער שהסיבה היא שבני האדם פיתחו יכולות קוגניטיביות ייחודיות, שדורשות הרבה רקמה מוחית - כאשר לב לבן של היכולות האלה טמון בכך שהם חיים בקבוצות חברתיות גדולות ומורכבות. ניבוי התנהגותם של אחרים, למשל, דורש ניבוי, למידה חברתית, מנטליזציה של האחר (Theory of Mind), שיפוטים מורכבים, ועוד יכולות מורכבות.

המחקר זיהה קשר בין גודל ומורכבות הקבוצות החברתיות לגודל הניאו-קורטקס ביחס לשאר המוח2.

Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצוטט מאוד, השוו את יכולת פתירת המטלות (25 מטלות קוגניציה, פיזיקה וחברתיות) בין 106 ילדים בני שנתיים וחצי, 106 שימפנזות בני 3-21 שנים, ו32 אורנגוטנגים בני 3-10.

הקופים והילדים הציגו ביצועים דומים במטלות פיזיקליות וקוגניטיביות, אבל במטלות חברתיות - כמו חיקוי ופתרון מהדגמה, ומטלות Theory of Mind כמו לעקוב אחרי מבט או ללמוד משגיאה - הילדים רמסו את הקופים לגמרי. כבר בגילאים מאוד צעירים, ניכר היתרון העצום של בני האדם בתחום החברתי, למרות שוויון יחסי בשאר התחומים - מה שמחזק מאוד את ההשערה.

העצמי הוא חברתי

שייכות חברתית מלאת צרכים חיוניים של הפרט: ידע, ביטחות, הגנה, הפחתת עמימות המצב וזהות עצמית. לאדם יש מוטיבציה לראות קבוצות שעמן הוא מזדהה באור חיובי; הקבוצה שהקבוצה מצליחה ועולה על קבוצות אחרות מעוררת גאווה ותורמת לתחושת הערך העצמי של הפרט (Social identity theory, Tajfel & Turner, 1979). הקבוצה שלי טובה, מצליחה ומוסרית? כנראה שגם אני טוב, מצליח ומוסרי1.

מצב חברתי ואושר אישי

טיב הקשרים החברתיים (חברים ומשפחה) הוא המנבא החזק ביותר של סיפוק כללי מהחיים. בפרדיגמות של דגימת חוויות, חברה של אדם אחר מוסיפה לחיוביות של חוויות: למשל, אנשים בדרך לעבודה היו מאושרים יותר אם היה איתם מישהו אחר.

הקשר הזה מחזיק אפילו בהשוואה בין מדינות - מדינות המאופיינות בקשרים חברתיים חזקים יותר הן גם יותר מאושרות.

ולבסוף, נמצא מתאם חיובי בין אישיות מוחצנת (אקסטרוברטית) למופנמת (אינטרוברטית).

במחקרם Mistakenly Seeking Solitude (Epley & Schroeder, 2014), חוקרים הנחו נוסעים אקראיים ברכבת להתנהג באחת משלוש דרכים: - להתנהג כרגיל - להתעסק בשלהם - בטלפון, בספרים, וכו' - לפנות לאדם שלידכם, ולשוחח איתו.

בסוף הנסיעה, הנוסעים דיווחו עד כמה הם שמחים\עצובים, וכמה הנסיעה הייתה נעימה. הנבדקים ששוחחו עם נוסעים אחרים דיווחו על רגשות חיוביים באופן מובהק לעומת שאר התנאים, בעוד שקבוצת הבדידות דיווחו על רגשות שליליים יותר. אולם, בסבב אחר של הניסוי, בו החוקרים ביקשו מהנוסעים לנבא מה היו חושבים אילו היו בתנאי כזה או אחר (דמיין שאתה מדבר עם מישהו אחר - איך תרגיש בנסיעה?), התוצאות שהתקבלו הפוכות לחלוטין; הנוסעים היו משוכנעים שהשיחה עם אחרים תאמלל אותם, והבדידות תשמח אותם.

זוהי דוגמה נהדרת לבורות פלורליסטית - אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו לא באמת רוצים לדבר עם אנשים אחרים, כי הם לא רוצים שנדבר איתם, ולכן אנחנו הולכים נגד הנטייה שלנו לדבר עם אנשים אחרים. זה מן מעגל קסמים - כולם רואים שאף אחד לא מדבר עם האחר, ולכן לא מדברים בעצמם עם אנשים אחרים, וכך נוצרת נורמה שנוגדת את הרגשות של כולם. זה לא שאנשים לא חברותיים; זה שאנשים חושבים שאנשים אחרים הם לא חברותיים.

יישומים

פסיכולוגיה חברתית, כאמור, היא מקצוע מחקרי, אבל המסקנות שלה מיושמות בתחומים רבים, לרבות:

  • פסיכולוגיה בריאותית\רפואית
  • פסיכולוגיה ארגנוית
  • התנהגות צרכנים\פרסום\שיווק\תקשורת
  • כלכלה התנהגותית
  • פסיכולוגיה פוליטית
  • פסיכולוגיה חינוכית
  • פסיכולוגיה של המשפט

  1. אנחנו זכינו בנובל; אנחנו זכינו באולימפיאדה; אנחנו על המפה; נשמע מוכר? ↩

  2. המודל במחקר מעריך שגודל הקבוצה האנושית הוא בערך 150 פרטים (לעומת ~30-40 בקרב קופים כאלו ואחרים) - מספר האנשים עלי-אדמות שנרגיש בנוח להצטרף אליהם אם נפגוש אותם בבר. היום, עם האפשרות לנהל קשרים בלי קרבה גיאוגרפית, המספר הזה הולך ועולה. ↩