פסיכולוגיה התפתחותית

התפתחות קוגניטיבית¶

התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה¶

החוקר השוויצרי ז'אן פיאז'ה¹ טען שההתפתחות: - קורית בשבלים המובחנים איכותית זה מזה - היא תוצר של אינטרקציה פעילה בין הילד וסביבתו שמאפשרת הבניה של ייצוג העולם שלהם (קונסטרוקציוניזם) - - פיאז'ה הדגיש את האופי העצמאי הנדרש - התוצר הוא התפתחות של יכולות (לוגיות-חשיבתיות) כלליות

ככל, חשיבה מופשטת זו מקורה בביולוגיה, ואינה טרודה בפרטים המסוימים.

מונחים מרכזיים¶

פיאז'ה הוא, למרבה הצער, אלוף מונחים שמשמעותם שונה מהכלל, לרבות - סכימה (דוגמת עיכול מזון, התפתחות שליטה מוטורית רצונית, תיאוריה מדעית כסכימה) - איזון דינאמי - הפרת איזון שמובילה להסתגלות דרך הטמעה (הפעלת הסכימה הישנה על מושא חדש) והתאמה (השינויים המאפשרים לסכימה לפעול מול מושא חדש) - ההטעמה מובילה להתאמה.

שלושת סוגי האינטיליגנציה¶

אינטיליגנציה חושית-תנועתית (סנסורית-מוטורית)
אינטיליגנציה של חשיבה ממשית (אופרציונלית-קונקרטית)
אינטיליגנציה של חשיבה מופשטת-צורנית (אופרציונלית-פורמלית)

אלו מתפתחות בארבע שלבים²: - שלב סנסורי-מוטורי (~שנתיים) בשלב זה נרכשות הסכימות העיקריות: קביעות אובייקט³ (היראקליטוס), הבנת סיבתיות וסדר זמנים (אם x היה לפני y, x גרם לy - תינוקות עושים דברים כדי לגרום לדברים), וייצוג המרחב (דוגמת התינוק הזוחל).

שלב פרה-אופרציונלי (~שלוש)

התינוקות מסוגלים כעת לייצג אובייקטים ופעולות - בציור, בשפה, ובשלל דברים אחרים (כמו משחק בובות). הייצוג מתפתח סביב גיל שנה עד גיל שנתיים וחצי בערך. בשלב זה מתפתחת חשיבה פרה אופרציונליות, ונרכשות יכולות מיון לא עקביות, אגוצנטריות⁴ והעדר שימור.

שלב של אופרציות קונקרטיות (~גיל ההתבגרות) בשלב זה מתפתחות יכולות שימור מושג בהדרכה - מושגים דוגמת מספרים (גיל 7), משקל (גיל 9), ונפח (גיל 11). בשלב הזה מתפתחות גם יכולות טרנזיטיביות (סבא מבוגר מאבא, אבא מבוגר ממני -> סבא מבוגר ממני), יציאה מהאגוצנטריות, יכולת מיות שיטתי גם לפי כמה מימדית, והפיכות (השפעת הכפלה בX מתבטלת בהכפלה ב1/x).

פיאז'ה מתאר את ההתפתחות כדקאלאז' (פער זמן) אופקי - עלייה הדרגתית וחזרתית (כמו מדרגות מעוקלות גדולות - מגיעים לאותה נקודה, אבל קומה מעל).

שלב של אופרציות פורמליות בשלב זה נרכשות היכולת לבצע אופרציות שפועלות על אופרציות, יכולות לשלב בין אופרציות, ויכולת לחשוב על מצבים היפוטתיים⁵.

אלטרנטיבות לפיאז'ה¶

גישות רבות מסכימות עם פיאז'ה, אך לא עם הבדיקות שלו - ומפתחות מבחנים שונים שבוחנים את אותם הרעיונות.

גישת עיבוד מידע: מה שמתפתח אלו תהליכים ניהוליים שמאפרשים להתעלם ממידע לא רלוונטי. גישה זו טוענת שחלק מהמטלות של פיאז'ה לא מאפשרות בחינה בגילאים מוקדמים משום שהם נסמכות על תהליכים ניהוליים (דוגמת זיכרון עובד, או התמדה מוטורית) שאין לילדים בגילאים אלה.
גישות של רכישת ידע: גישותת אלו שוללת את פיאז'ה ביסודו, וטוענת שההתפתחות הינה עניין של מומחיות, שדורשת התפתחות כלים מחשבתיים מתקדמים יותר - תינוק יכול להבדיל בין צמח לסוס משום שהם פחות דומים, אבל יחשוב שסוס שייצבעו עליו פסים הוא זברה משום שהבחנה זו דורשת מומחיות שעוד לא פיתח.
גישות שמדגישות למידה מאחרים (לב ויגוצקי): גישות הטוענות כי חלק אדיר מהלמידה מושפעת מאינטרקציות חברתיות, משפה ותהליכים סמליים. לב הציע פשרה מסוימת עם העמדה של פיאז'ה - לפיה ישנם דברים שניתן ללמוד לבד, דברים אחרים שניתן ללמוד רק בסיוע מאחרים (zone of proximal development)⁶, ודברים אחרים שניתן ללמוד רק מאחרים.

התפתחות שיפוט מוסרי¶

תיאוריית השלבים¶

פיאז'ה ביסס תיאוריה של שלושה שלבים על בסיס צפייה בילדים משחקים:

שלב טרום מוסרי: אין כללים אחדים (עד גיל 5). הילדים נהנים מחברתם של אחרים, אבל משחקים כל אחד בנפרד - אין תיאום.
מוסר הטרונומי: המוסר מקורו בסמכות עליונה (עד גיל 7), ומבוסס תוצאות - ילדים בגיל זה עדיין אגוצנטריים, ולכן לא יכולים להבין כוונות של מישהו אחר.
מוסר אוטונומי ויחסיות מוסרית.

אבחון התפתחות מוסרית¶

הבדלים בינאישיים במזג¶

גישת הטיפוסים¶

המזג (טמפרמנט) הוא תכונות האופי המולדות של הילד, שניתן לצפות בהם מגיל צעיר. הראשונים שעסקו בטמפרמנט הם תומס וג'יימס, שחילקו את הטמפרמנט לתשעה צירים: - רמת פעילות - סדר יום יציב (אכילה ושינה בעיקר). - תגובה ראשונית לאנשים ומצבים חגשים - קצב הסתגלות לחידוש - עוצמת התגובה - מצב רוח - הסחת דעת - התמדה קשבית - רגישות סנסורית

בגדול, ישנם 3 טמפרמנטים: קל, קשה, ומתחמם לאט.

תינוקות בעלי טמפרמנט קל (~40% מהתינוקות) מאופיינים במצב רוח טוב, ודפוסים יציבים. לעומתם, תינוקות בעלי טמפרמנט קשה (~10%), שמתקשים במצבים חדשים ובסדר יום יציב, ומתחמם לאט (~15%), שמאופיינים ברמת פעילות נמוכה יותר.

האחוזים לא מסתדרים, ולא במקרה - 35% מהתינוקות מפגינים דפוס מעורבב כלשהו, ולכן נותרים בלא קטלוג. מעבר לכך, קטלוג ילד כ'קשה' היא הגדרה סטיגמטית, שהשלכותיה על התפתחות הילד עלולות להיות לא פשוטות.

גישת המימדים - בינקות¶

החוקר מרי רוטנברג לקחה את גישה זו ופיתחה אותה - גישת הממדים-בינקות, הרווחת כיום במחקר. גישה זו מחלקת טמפרמנטים לשלושה ממדי על:

מוחצנת (דומיננטיות חברתית) נטייה לקחת סיכונים, רמת פעילות (גבוהה לרוב)
אפקט שלילי הנטייה להיות מפוחד, עצבני, מבוהל, עצוב, מתוסכל...
וויסות עצמי השליטה העצמית באופן הבלתי רצוני לאופן הרצוני, והיכולת להתרכז לאורך זמן.

בניגוד לגישה הקודמת, סיווג זה אינו קטגוריאלי, אלא על פני רצף⁷ - מימד אחד יכול להיות גבוה, אחר בינוני ושלישי נמוך.

התקשרות¶

הקשר הראשוני של התינוק לדמות המטפלת דרכה הוא מפרש את העולם, ומתחיל להבין את העולם שסביבו - הילד מתחיל לבנות דרך דמות זו מודלי עבודה פנימיים בנוגע לעצמי, לאחר וליחסים איתו. התקשרות זו יכולה להיות:

בטוחה
חרדה-אמביוולנטית
נמנעת

בהתקשרות בטוחה, הילד בטוח במטפל העיקרי ומרגיש בנוח לחקור את העולם. בהתקשרות חדרה-אמביוולנטית, ישנו חוסר ביטחון במטפל העיקרי וזהירות ממנו ומהאחר, ומתנהג בקרבה ובריחוק (כמו חיבוק שלעיתים הילד מתנתק ממנו). לבסוף, בהתקשרות נמנעת, הילד מאבד ביטחון בדמות המטפלת לחלוטין - הוא לא יפגין מצוקה כלפי חוץ, ויימנע ככל האפשר מהמטפל, ומהעולם.

ההתקשרות יכולה להתרחש לכמה דמויות, ומתרחשת בנפרד לכל דמות - הילד יכול להיקשר התקשרות בטוחה לדמות אחת, ונמנעת לאחרת. ההשלכות של קשר כזה תלויות במידה רבה לעומק הקשר עם הדמות המטפלת.

השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד¶

ניסוי הצוק הויזואלי
ניסוי הStill face

טיב התאמה¶

האינטרקציה בין הטמפרמנט לתכונות ההורה, מאפייני הסביבה והדרישות ההוריות והסביבתיות.

בהתאמה טובה, הדרישות הוציפיות מותאמות ליכולות הילד. בהתאמה גרועה, הילד איננו יכול להסתגל לדרישות הסביבה.

הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת¶

פיאז'ה אינו הגדיר את עצמו כפסיכולוג אך השאיר הדים בתחום הפסיכולוגיה. ז'אן סיים דוקטורט בגיל מאוד צעיר והיה פעיל ממש עד מותו, בגיל מבוגר מאוד. ↩
פיאז'ה התחייב בעיקר לסדר של השלבים, ולא לגילאים שבהם הם מתרחשים. ↩
פיאז'ה טען שעד גיל שמונה חודשים בערך, לתינוקות אין קביעות אובייקט - אם הם לא רואים משהו, הם לא מודעים שהוא קיים. לכן בשלב הזה תינוקות מפתחים חרדת נטישה! ↩
לא במובן היומיומי - הילדים מסוגלים לחשוב על העולם רק מנקודת המבט שלהם. ↩
זו אחת הסיבות שאנשים בגיל ההתבגרות נוטים להתחבר לרעיונות אוטופיים - הם חושבים לראשונה על כך ש'אפשר אחרת'. יש כאן גם התדרדרות מסוימת לאגוצנטריות (ביטוי לדקאלאז') - אי הכרה ביכולתם של אחרים לחשוב על תרחישים כאלה. ↩
למשל, ילדים מעט מבוגרים יותר מילדים אחרים לעיתים מלמדים אותם יותר טוב ממורים בוגרים - מעצם קרבתם בגיל, הילדים הבוגרים יותר מבינים יותר טוב את המורכבות, וחושבים בצורה דומה יותר. ↩
המעבר מסיווג קטגוריאלי לרציף הוא תופעה נרחבת במדע בכלל ובפסיכולוגיה בפרט. ↩