חשיבה

מצגת, תרגול

מושגים

ייצוג מנטלי של אובייקטים ('תפוח'). המושגים אינם מילים - חמה מייצגת גם את השמש, וגם תכונה של אש.

ישנם מושגים אריסטוטליים בעלי גבולות ברורים. למשל, תכונות הליבה של 'מטוס' הן 'כלי תחבורה' - הגנוס (סוג, קבוצה) ו'אווירי' - הדיפרנציה (ייחוד). הבעיה במושגים אלה היא שלא תמיד יש תכונות ליבה ברורות (כמו פירות - מה הופך פרי לפרי?, או רהיטים - אם אני יושב על שולחן, האם הוא כיסא עכשיו?). אחת הדרכים להתמודדות היא הצבת פרוטוטיפ - דוגמה טיפוסית שמולה משווים (למשל, תפוח - ובבואי לבדוק אם משהו הוא פרי, אשווה לתפוח). לעיתים גם מושגים אריסטוטליים הם בעלי פרוטוטיפ ברור (4 מרגיש יותר זוגי מ213,252).

חלק גדול מההפרעות הפסיכולוגיות נשענות על פרוטוטיפ (מהו המקרה הפרוטוטיפי של סכיזופרניה\דיכאון וכו').

חשיבה וקבלת החלטות

ישנן שתי מערכות חשיבה: הראשונה (System 1) מהירה, אינטואיטיבית, מבוססת על שליפה מהירה - וקדומה אבולוציונית, והשנייה (System 2) מבוססת השהיה ושקילת חלופות, איטית, מבוססת לוגיקה דדוקטיבית או אינדוקטיבית. המערכת השנייה הרבה יותר גמישה, הרבה יותר איטית ועושה הרבה יותר טעויות וניצבת בבסיסה של הלמידה¹. לפיכך, המערכת הראשונה משחקת תפקיד במצבי חירום², והשנייה בכל השאר.

המערכת הראשונה יעילה לאין שיעור במצבים אליהם היא בנויה, והטעויות סביבה הן בעיקר סביב מתי להפעיל אותה.

מערכת 2

חשיבה טיעונית (פרופוזיציונלית)

המערכת האחראית על חשיבה דדוקטיבית ואינדוקטיבית (תקפות היא פונקציה של מבנה!).

אלא שרוב האנשים, כשהם חושבים, אינם נסמכים רק על כלליים דדוקטיביים בפתרון בעיות דדוקטיביות, ולא רק על כללים הסתברותיים (ר' דוגמת הבירה והלינדה במצגת). במילים פשוטות, אנשים אינם חושבים בצורה לוגית טהורה. מה משתבש?

את מערכת 2 חקרו בהרחבה עמוס טברסקי ודני קהנמן³.

מחקריהם מראים כי אנשים נוטים להעדיף, על פני חוקי ההסתברות, את הכללים היורסיטים - למשל: - כלל האישוש: ננסה תמיד לאשש מסקנות קיימות אצלנו מאשר לסתור אותם. - כלל הייצוגיות: ההסתברות נקבעת לפי מידת הדמיון לפרוטוטיפים - כלל הזמינות: הנטייה להעריך הסתברות אירוע כגבוהה על בסיס הקלות שבה הדוגמואת שלו זמינות לנו בזיכרון - כלל שיעור הבסיס: השתייכות של דבר מה לקבוצה מסוימת גדול יותר ככל שמספר החברים בה יותר גדול (בגלל שיש מעט סכיזופרנים, הסיכוי שתתותקף על ידי סכיזופרן נמוך לעומת האוכלוסייה הכללית). - כלל העוגן: אנשים נוטים להתחיל עם פרט מידע שמשמש כנקודת עיגון ואח"כ מתקנים.

כללים היוריסטיים הם כללים החותרים להגיע במהירות ובקלות למסקנה ^כמעט^ ^תמיד^ נכונה. בכך, כללים אלו משיגים חסכון קוגניטיבי במאמץ ובמהירות על חשבון הדיוק (מה שמוביל לפקשושים כמו בדוגמה לעיל).

האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות?

החוקר הגרמני גרד גיגרנצר מבחין בין עולמות קטנים לעולמות גדולים. עולמות ^תוכן?^ קטנים הם מקרים שבהם אני יודע את כל הנתונים אודות הבעיה - בהם הפעלת חוקי הלוגיקה היא הדבר ההגיוני לעשות. לעומתם, בעולמות גדולים - מקרים בהם חסרים נתונים רבים, והתמונה מתבססת על אומדן קטן - הכללים היוריסטיים נוטים להשיג תוצאות טובות יותר. זאת משום שהדגימה הקטנה מובילה לתוצאות מעוותות⁴ - ואלו מתאזנות כאשר האומדן גס יותר.

מסקנה זו היא נוגדת את מסקנתם של טברסקי וקהנמן - האחד אומר להיעזר בהיוריסטיקות, והאחרים מזהירים כנגדן.

חשיבה דימויית

חשיבה זו היא חשיבה ויזואלית באמצעות דימויים.

דוגמה: כמה חלונות יש בבית שאתם גרים בו?

דמיינו את האות D; סובבו אותה 90 מעלות נגד כיוון השעון; חברו אל מרכזה את האות J. מה קיבלתם?

אין כאן טיעונים או הנחות שאפשר להסיק מהם - רק להעלות את המושא בעיניי רוחנו.

ישנה שונות אדירה במידת החשיבה הדימויית בין אנשים - החל באנשים שאין להם חשיבה דימויית כלל (גם בלא נזק להיפוקמפוס, שם היא מתרחשת), ויש כאלו שנסמכים עליה באופן קיצוני - וכל מיני מצבים בין לבין.

הבנה

מחקרם של מורטון אן גרנסבכר וולטר קינטש עסק בהבנה. ההבנה מתבטאת בבניית מבנה מנטלי. מבנה הוא גוש (chunk) מורכב בזיכרון העובד.

למשל, במשפט יונתן נתן לנורית את הספר "תולדות האהבה" - ישנו אירוע (נתינה) מאדם 1 (יונתן) לאדם 2 (נורית) של אובייקט (תולדות האהבה) מסוים (ספר)....

כמו שאנו רואים, אפילו משפט פשוט מכיל בתוכו כמות אדירה של מידע. מסיבה זו, אנו מקשרים כל מידע נוסף למידע קודם ובכל משכללים את המבנה. אם נוסיף למשפט שלמעלה, למשל, את הטענה שנורית נתנה ליונתן בתמורה 50 שקלים - אירוע זה (האירוע הקודם הוביל לאירוע זה - נתינת כסף, נתינה - 50 ש"ח, אובייקט - שטר, מסוים - כסף...) יתווסף למבנה הקיים בזיכרון העובד.

מחקרו של ג'ף זקס טוען כי ההבנה שואפת לספק ניבוי של מה שעומד לקרות בעתיד המיידי, על סמך מה שקורה כרגע (בדגש מיוחד על תנועות העיניים).

מתי נוצרים כשלים בהבנה?

כשלים בהבנה מתרחשים, למשל, כש: - החומר אינו מאורגן באופן שמאפשר שיכלל הדרגתי של המבנה (אינו סקיילאבילי!) - מתקשים להתעלם ממחשבות לא רלוונטיות שמובילות למבנה לא נכון (המידע פולש לזיכרון העובד ומפריע לו)

בשני המקרים, הדבר מוביל לחיזוי שגוי שגורר עדכון המבנה. בדוגמה מקודם, למשל, אם נגדיר את האירוע כ'נתינת מתנה', העובדה שנורית משלמת ליונתן אינה צפויה - וגוררת לשינוי הייצוג של האירוע. בתהליך זה, חלק מהמידע אובד, ועלול להיווצר כשל בזיכרון, ובהבנה - הזיכרון וההבנה באים יחד.

---

1. עולם הMindfullness, למשל, עוסק בהעדפת המערכת השנייה על פני הראשונה - לא להגיב ישר אלא לשבת ולחשוב. ↩

2. יש בין נטייה זו קשר לעודד תחושה של חירום כשמחפשים תגובה מהירה ('המדינה בסכנה!'). ↩

3. רכילות: התחילו את מחקרם בעברית והמשיכו לארצות הברית. ↩

4. תופעה מוכרת בלמידת מכונה, שמודלים רבים שלה נפטרים באופן פעיל מחלק מהנתונים מסיבה זו (lasso regression) ↩