הפרעות חרדה

מצגת (1), מצגת (2), מצגת (3)

חרדה לעומת פחד

תנסו לחשוב איך אתם מרגישים כש:

• אתם נכנסים לחצר של חבר ורץ לעברכם כלב גדול
• אתם שומעים רעש מוזר בבית ב4 בבוקר
• אתם יושבים על הדשא כשלפתע מגיע נחש

כל אלו הם דוגמאות לפחד - איום ממשי, מיידי וברור. מנגד, חרדה היא חשש\דאגה מאירועים עתידיים עמומים\פוטנציאלים - תרחישים של מה אם. ההפרדה הזו אינה מוחלטת, אלא על רצף.

הפרעות חרדה כוללות גם חרדה וגם פחד - חלק מההפרעות מאופיינות מהאחת ואחרות מהאחר, או משניהם.

הפרעות חרדה

• הפרעת חרדה כללית (GAD) דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר.

למשל, אמא שמבקשת מהבת שלה להתקשר שלוש פעמים ביום כדי לוודא שלא קרה לה משהו - למרות שאין להן על מה לדבר, וזה גורם לריבים. מחקרים מראים שלחרדה יש גם קשר גנטי - לצאצאים של סובלים מחרדה יש סיכוי גבוה יותר לסבול מחרדה כלשהי בעצמם.

• הפרעת פאניקה (Panic disorder) התקפים חוזרים של חשש אינטנביסי, תחושת חולשה או חונק, תחושה שאתה עומד להשתגע\למות. מאופיינת גם בתסמינים גופניים (סומטיים)².

• חרדה חברתית

• אגורפוביה

• פוביה ספציפית פחד מוגזם וממוקד מאובייקט\מצב מסוימים³. מאופיינת מהמנעות מהגורם המפחיד, שהולכת ומגבירה את הפחד. הכתרת פחד כפוביה נובעת מתגובה מוגזמת ולא-אדפטיבית. לסובלים מפוביות יש את הסיכוי הנמוך ביותר להגיע לטיפול, לאור המיקוד המאוד מסוים של ההפרעה - המטופלים יכולים לנהל חיים נורמלים עם ההפרעה - אולם יש לזכור שמההפרעה זו יצא גם PTSD...

לפוביות יש תשתית ביולוגית - הן קשורות יותר באיומים כמו גבהים\ג'וקים\נחשים - אבל לא רק⁴.

פוביות מאופיינות גם בגועל - התגובה הפיזיולוגית זהה, למרות השוני החוויתי הגדול.

בDSM-IV, OCD וPTSD נכללו תחת הפרעות חרדה; אלו קיבלו אבחנות נפרדות בDSM-V (2013 והלאה)¹. הפרעות חרדה מקבילות במילה רבה ל"נוירוזות" של פרויד - דברים שלוקים בהם מטופלים "רגילים" יותר, כמו דיכאון. עם זאת, המושג לא מקובל כיום. ההפרעות האלו יכולות להיות חמורות מאוד - פגיעה משמעותית בחיים, נזק גופני, ואפילו אובדנות.

ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית

• אפקטיבי (רגשי) - תחושת בהלה
• קוגניטיבי (מחשבתי) - הערכת האיום (הכלב הזה עומד לתת לי ביס!)
• סומטי (גופני) - שינוי חיצוני (שינוי בצבע העור, הזעה) או פנימי (sympathetic storm, fight or flight, אנדרנלין, קצב לב גבוה...)
• התנהגותי - בריחה\הימנעות, לחימה, קיפאון

לעומת פחד

• הבדל קוגניטיבי - מחשבות כוללניות יותר (אני מפחד, אני מרגיש לא טוב, וכו' ולא משהו ספציפי)
• הבדל רגשי - אוסף מורכב של רגשות שליליים (חוסר אונים, חוסר שליטה, לחץ כזה בבטן - בניגוד לפחד, שמצווח באמיגדלה באופן ברור)
• הבדל התנהגותי - ללא איום מסוים, אין ממה לברוח\להימנע\להילחם
• הבדל סומטי - היכן שפחד הוא הפעלה נקודתית של מערכת העצבים הסימפטית, חרדה מאופיינת בhypervigilance - דריכות\עוררות כרונית ומתמשכת.

שימו לב: גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.

---

1. בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה. ↩

2. התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה. ↩

3. פרויד חשב שפוביות מסוימות הם ייצוגים סמליים עמוקים של הנפש, אבל היום אנחנו חושבים שהוא בכלל לא היה בכיוון. ↩

4. נירית מספרת, למשל, על מטופל שלה - ילד עם פוביה מכפתורים. היא מתרשמת שקל יותר להביס פוביות כאלו, בלי התשתית הביולוגית. ↩

5. למעשה, הרבה מהלוקים בפאניקה משוכנעים שהם לוקים במשהו פיזי כמו התקף לב - מעל ל25% מאלו שמגיעים למיון עם כאבים בחזה סובלים דווקא מפאניקה. ↩

6. מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות מוזגמת של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה. ↩

7. ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה. ↩

8. אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל ↩

9. מילולית: הפחד מהשוק ↩

10. שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר לגמרי. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה. ↩

11. נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים ↩

12. המטופלת של נירית, למשל, פחדה גם מתחנות אוטובוס. היא הסכימה לעבור בתחנה, אבל רצה - וזה ניחם והקל עליה, אבל היא לא באמת נחשפה. ↩

13. נירית מזהירה ש12 שבועות זה קצת קצר מדי במקרה של מטופלים שממש רוצים לרצות את המטפל - הם מתקשים, למשל, לכעוס עליו. ↩

14. בעולם הפסיכודינאמי יש תיאוריה שאין בהתחלה דבר כזה תינוק בעולם, אלא רק מכלול כזה של תינוק-אם, שצריך בסופו של דבר לנתק. ↩

15. נירית מספרת על מטופלת אגורופובית שהבן שלה היה עושה לה את כל הסידורים, וככה גם אפשר לה את ההמנעות שחזקה את ההפרעה (וגם משחקת על הקושי הפסיכודינאמי באוטונומיה...) ↩

16. הפרעות פאניקה ככלל נפוצות בהרבה בקרב נשים ↩

17. מתברר שזו בעיה. Uh oh. ↩

18. מילות הקסם של הDSM ↩

19. אני מרגיש מותקף. ↩

20. במיוחד בקרב נשים, כמו חמותה של נירית - למרות שלנירית לא אכפת כמה לביבות היא לוקחת. הנטייה של חמותה של נירית לשפוט את כמות הלביבות שאתה תיקח מדגישה את הקשר בין ביקורת עצמית לחרדה חברתית. ↩

21. ילדים רבים מפחדים וחוששים לדבר עם מבוגרים שהם לא ההורים שלהם או שהם לא מכירים, וזה לא בהכרח חריג. ↩

22. במיוחד בקרב גברים (שלונג) ↩

23. Tantrum - הילד השרמיט הזה שצורח את נשמתו על הרצפה של הסופר, תוך התעלמות מתחנוניה הרופסים של האם, שלא תיתן לו שטונגה כי זה לא PC יותר וכעת היא חסרת אונים. ↩

24. קריטריונים בDSM שממוספרים ככה (A, B, C..) הם כולם הכרחיים לצורך האבחנה - בניגוד לסעיפי X מתוך Y... ↩

25. בDSM-IV, הקריטריון היה שהנבדק מכיר בכך שהפחד מוגזם; זהו שריד היסטורי מההבחנה של פרויד בין פסיכוזה לנוירוזה. כעת, גם שיפוט של מטפל מספיק. ↩

26. שזה מלנטלפים, אבל אפשרי (דיכאון יושב בכיף על 20%). ↩

27. אתה ציירת את הציור הזה? וואו! איזה ילד מעולה אתה! יותר טוב מכל שאר הילדים! ילדים צריכים שישמו לב אליהם, שישבחו אותם ושיאדירו אותם. ↩

28. לאנשים הלוקים בהפרעות חרדה, הסימנים האלו לעיתים קרובות אינם ברורים ↩

29. נירית הראתה לנו כדור עם לדים שאתה שם אצבעות בזימים הכסופים שלו והוא מראה לך איך אתה מרגיש לפי הצבע - לבן זה פנאן, תכלת זה סבב, כחול זה רגיל וסגול זה מתוח (ג'בלמרגש) ↩