לדלג לתוכן

הפרעות חרדה

חרדה לעומת פחד

תנסו לחשוב איך אתם מרגישים כש:

  • אתם נכנסים לחצר של חבר ורץ לעברכם כלב גדול
  • אתם שומעים רעש מוזר בבית ב4 בבוקר
  • אתם יושבים על הדשא כשלפתע מגיע נחש

כל אלו הם דוגמאות לפחד - איום ממשי, מיידי וברור. מנגד, חרדה היא חשש\דאגה מאירועים עתידיים עמומים\פוטנציאלים - תרחישים של מה אם. ההפרדה הזו אינה מוחלטת, אלא על רצף.

הפרעות חרדה כוללות גם חרדה וגם פחד - חלק מההפרעות מאופיינות מהאחת ואחרות מהאחר, או משניהם.

הפרעות חרדה

  • הפרעת חרדה כללית (GAD) דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר.

למשל, אמא שמבקשת מהבת שלה להתקשר שלוש פעמים ביום כדי לוודא שלא קרה לה משהו - למרות שאין להן על מה לדבר, וזה גורם לריבים. מחקרים מראים שלחרדה יש גם קשר גנטי - לצאצאים של סובלים מחרדה יש סיכוי גבוה יותר לסבול מחרדה כלשהי בעצמם.

  • הפרעת פאניקה (Panic disorder) התקפים חוזרים של חשש אינטנביסי, תחושת חולשה או חונק, תחושה שאתה עומד להשתגע\למות. מאופיינת גם בתסמינים גופניים (סומטיים)2.

  • חרדה חברתית

  • אגורפוביה

  • פוביה ספציפית פחד מוגזם וממוקד מאובייקט\מצב מסוימים3. מאופיינת מהמנעות מהגורם המפחיד, שהולכת ומגבירה את הפחד. הכתרת פחד כפוביה נובעת מתגובה מוגזמת ולא-אדפטיבית. לסובלים מפוביות יש את הסיכוי הנמוך ביותר להגיע לטיפול, לאור המיקוד המאוד מסוים של ההפרעה - המטופלים יכולים לנהל חיים נורמלים עם ההפרעה - אולם יש לזכור שמההפרעה זו יצא גם PTSD...

לפוביות יש תשתית ביולוגית - הן קשורות יותר באיומים כמו גבהים\ג'וקים\נחשים - אבל לא רק4.

פוביות מאופיינות גם בגועל - התגובה הפיזיולוגית זהה, למרות השוני החוויתי הגדול.

בDSM-IV, OCD וPTSD נכללו תחת הפרעות חרדה; אלו קיבלו אבחנות נפרדות בDSM-V (2013 והלאה)1. הפרעות חרדה מקבילות במילה רבה ל"נוירוזות" של פרויד - דברים שלוקים בהם מטופלים "רגילים" יותר, כמו דיכאון. עם זאת, המושג לא מקובל כיום. ההפרעות האלו יכולות להיות חמורות מאוד - פגיעה משמעותית בחיים, נזק גופני, ואפילו אובדנות.

ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית

  • אפקטיבי (רגשי) - תחושת בהלה
  • קוגניטיבי (מחשבתי) - הערכת האיום (הכלב הזה עומד לתת לי ביס!)
  • סומטי (גופני) - שינוי חיצוני (שינוי בצבע העור, הזעה) או פנימי (sympathetic storm, fight or flight, אנדרנלין, קצב לב גבוה...)
  • התנהגותי - בריחה\הימנעות, לחימה, קיפאון

לעומת פחד

  • הבדל קוגניטיבי - מחשבות כוללניות יותר (אני מפחד, אני מרגיש לא טוב, וכו' ולא משהו ספציפי)
  • הבדל רגשי - אוסף מורכב של רגשות שליליים (חוסר אונים, חוסר שליטה, לחץ כזה בבטן - בניגוד לפחד, שמצווח באמיגדלה באופן ברור)
  • הבדל התנהגותי - ללא איום מסוים, אין ממה לברוח\להימנע\להילחם
  • הבדל סומטי - היכן שפחד הוא הפעלה נקודתית של מערכת העצבים הסימפטית, חרדה מאופיינת בhypervigilance - דריכות\עוררות כרונית ומתמשכת.

שימו לב: גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.


  1. בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה. 

  2. התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה. 

  3. פרויד חשב שפוביות מסוימות הם ייצוגים סמליים עמוקים של הנפש, אבל היום אנחנו חושבים שהוא בכלל לא היה בכיוון. 

  4. נירית מספרת, למשל, על מטופל שלה - ילד עם פוביה מכפתורים. היא מתרשמת שקל יותר להביס פוביות כאלו, בלי התשתית הביולוגית. 

  5. למעשה, הרבה מהלוקים בפאניקה משוכנעים שהם לוקים במשהו פיזי כמו התקף לב - מעל ל25% מאלו שמגיעים למיון עם כאבים בחזה סובלים דווקא מפאניקה. 

  6. מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות מוזגמת של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה. 

  7. ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה. 

  8. אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל 

  9. מילולית: הפחד מהשוק 

  10. שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר לגמרי. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה. 

  11. נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים 

  12. המטופלת של נירית, למשל, פחדה גם מתחנות אוטובוס. היא הסכימה לעבור בתחנה, אבל רצה - וזה ניחם והקל עליה, אבל היא לא באמת נחשפה. 

  13. נירית מזהירה ש12 שבועות זה קצת קצר מדי במקרה של מטופלים שממש רוצים לרצות את המטפל - הם מתקשים, למשל, לכעוס עליו. 

  14. בעולם הפסיכודינאמי יש תיאוריה שאין בהתחלה דבר כזה תינוק בעולם, אלא רק מכלול כזה של תינוק-אם, שצריך בסופו של דבר לנתק. 

  15. נירית מספרת על מטופלת אגורופובית שהבן שלה היה עושה לה את כל הסידורים, וככה גם אפשר לה את ההמנעות שחזקה את ההפרעה (וגם משחקת על הקושי הפסיכודינאמי באוטונומיה...) 

  16. הפרעות פאניקה ככלל נפוצות בהרבה בקרב נשים 

  17. מתברר שזו בעיה. Uh oh. 

  18. מילות הקסם של הDSM 

  19. אני מרגיש מותקף. 

  20. במיוחד בקרב נשים, כמו חמותה של נירית - למרות שלנירית לא אכפת כמה לביבות היא לוקחת. הנטייה של חמותה של נירית לשפוט את כמות הלביבות שאתה תיקח מדגישה את הקשר בין ביקורת עצמית לחרדה חברתית. 

  21. ילדים רבים מפחדים וחוששים לדבר עם מבוגרים שהם לא ההורים שלהם או שהם לא מכירים, וזה לא בהכרח חריג. 

  22. במיוחד בקרב גברים (שלונג) 

  23. Tantrum - הילד השרמיט הזה שצורח את נשמתו על הרצפה של הסופר, תוך התעלמות מתחנוניה הרופסים של האם, שלא תיתן לו שטונגה כי זה לא PC יותר וכעת היא חסרת אונים. 

  24. קריטריונים בDSM שממוספרים ככה (A, B, C..) הם כולם הכרחיים לצורך האבחנה - בניגוד לסעיפי X מתוך Y... 

  25. בDSM-IV, הקריטריון היה שהנבדק מכיר בכך שהפחד מוגזם; זהו שריד היסטורי מההבחנה של פרויד בין פסיכוזה לנוירוזה. כעת, גם שיפוט של מטפל מספיק. 

  26. שזה מלנטלפים, אבל אפשרי (דיכאון יושב בכיף על 20%). 

  27. אתה ציירת את הציור הזה? וואו! איזה ילד מעולה אתה! יותר טוב מכל שאר הילדים! ילדים צריכים שישמו לב אליהם, שישבחו אותם ושיאדירו אותם. 

  28. לאנשים הלוקים בהפרעות חרדה, הסימנים האלו לעיתים קרובות אינם ברורים 

  29. נירית הראתה לנו כדור עם לדים שאתה שם אצבעות בזימים הכסופים שלו והוא מראה לך איך אתה מרגיש לפי הצבע - לבן זה פנאן, תכלת זה סבב, כחול זה רגיל וסגול זה מתוח (ג'בלמרגש