אגורפוביה
אגורופוביה9 מלווה לעיתים תכופות הפרעות פאניקה. היא נופלת מהאבחנה של פוביה משום שאבחנת פוביה דורשת לפחות שתי מצבים שונים. עד לDSM-V, אגורופוביה הייתה גרורה של הפרעת פאניקה (עם\בלי אגורופוביה), ובDSM-V היא הופרדה לאבחנה נפרדת. זהו ייצוג טוב יותר משום ששיש אנשים אגורופוביים בלי הפרעת פאניקה, למרות שהם נדירים יותר.
מהלך¶
אגורופוביה מתחילה לרוב בהתקף פאניקה, והאדם בדרך-כלל לא מהפחד מהמקום עצמו אלא מהאפשרות של התקף (הפחד מהפחד). זהו עוד הבדל חשוב מפוביה: אני לא מפחד ממשהו ספיציפי כמו מטוס (שאולי יתקלקל ואני אמות) אלא מאפשרות עמומה (אם אני אפחד ואני תקוע על המטוס?). אגורופוביה קשורה מאוד בחשש מחוסר יכולת לברוח (כמו בשורה של מושבים).
במצבים קיצוניים יותר,15 אגורופוביה מביאה למצב של לא לצאת מהבית17.
אטיולוגיה¶
אגורופוביה היא בשכיחות lifetime של 4.7%, כשהגיל הממוצע לקבל אבחנה הוא 23-24. ההפרעה נפוצה יותר מפי 2 בקרב נשים16.
ההשערה התיאורטית המובילה היא שאגורופוביה נגרמת מפאניקה:
- US - (גירוי לא מותנה) התקף ראשון
- CS - (גירוי מותנה) האגורה9
- UR - (תגובה לא-מותנית) חרדה מהתקף
- CR - (תגובה מותנית) הימנעות
ישנה גם השערה שאגורופובים שלא חווה התקף פאניקה הם פשוט חרדים פחות (sub-threshold).
טיפול¶
טיפול תרופתי (SSRI) וטיפול בחשיפה נמצאו כיעילים.
חשיפה מתחילה פעמים רבות בדמיון ורק אחר כך במציאות (in-vivo).
-
בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה. ↩
-
התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה. ↩
-
פרויד חשב שפוביות מסוימות הם ייצוגים סמליים עמוקים של הנפש, אבל היום אנחנו חושבים שהוא בכלל לא היה בכיוון. ↩
-
נירית מספרת, למשל, על מטופל שלה - ילד עם פוביה מכפתורים. היא מתרשמת שקל יותר להביס פוביות כאלו, בלי התשתית הביולוגית. ↩
-
למעשה, הרבה מהלוקים בפאניקה משוכנעים שהם לוקים במשהו פיזי כמו התקף לב - מעל ל25% מאלו שמגיעים למיון עם כאבים בחזה סובלים דווקא מפאניקה. ↩
-
מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות מוזגמת של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה. ↩
-
ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה. ↩
-
אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל ↩
-
שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר לגמרי. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה. ↩
-
נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים ↩
-
המטופלת של נירית, למשל, פחדה גם מתחנות אוטובוס. היא הסכימה לעבור בתחנה, אבל רצה - וזה ניחם והקל עליה, אבל היא לא באמת נחשפה. ↩
-
נירית מזהירה ש12 שבועות זה קצת קצר מדי במקרה של מטופלים שממש רוצים לרצות את המטפל - הם מתקשים, למשל, לכעוס עליו. ↩
-
בעולם הפסיכודינאמי יש תיאוריה שאין בהתחלה דבר כזה תינוק בעולם, אלא רק מכלול כזה של תינוק-אם, שצריך בסופו של דבר לנתק. ↩
-
נירית מספרת על מטופלת אגורופובית שהבן שלה היה עושה לה את כל הסידורים, וככה גם אפשר לה את ההמנעות שחזקה את ההפרעה (וגם משחקת על הקושי הפסיכודינאמי באוטונומיה...) ↩
-
הפרעות פאניקה ככלל נפוצות בהרבה בקרב נשים ↩
-
מתברר שזו בעיה. Uh oh. ↩
-
מילות הקסם של הDSM ↩
-
אני מרגיש מותקף. ↩
-
במיוחד בקרב נשים, כמו חמותה של נירית - למרות שלנירית לא אכפת כמה לביבות היא לוקחת. הנטייה של חמותה של נירית לשפוט את כמות הלביבות שאתה תיקח מדגישה את הקשר בין ביקורת עצמית לחרדה חברתית. ↩
-
ילדים רבים מפחדים וחוששים לדבר עם מבוגרים שהם לא ההורים שלהם או שהם לא מכירים, וזה לא בהכרח חריג. ↩
-
במיוחד בקרב גברים (שלונג) ↩
-
Tantrum - הילד השרמיט הזה שצורח את נשמתו על הרצפה של הסופר, תוך התעלמות מתחנוניה הרופסים של האם, שלא תיתן לו שטונגה כי זה לא PC יותר וכעת היא חסרת אונים. ↩
-
קריטריונים בDSM שממוספרים ככה (A, B, C..) הם כולם הכרחיים לצורך האבחנה - בניגוד לסעיפי X מתוך Y... ↩
-
בDSM-IV, הקריטריון היה שהנבדק מכיר בכך שהפחד מוגזם; זהו שריד היסטורי מההבחנה של פרויד בין פסיכוזה לנוירוזה. כעת, גם שיפוט של מטפל מספיק. ↩
-
אתה ציירת את הציור הזה? וואו! איזה ילד מעולה אתה! יותר טוב מכל שאר הילדים! ילדים צריכים שישמו לב אליהם, שישבחו אותם ושיאדירו אותם. ↩
-
לאנשים הלוקים בהפרעות חרדה, הסימנים האלו לעיתים קרובות אינם ברורים ↩
-
נירית הראתה לנו כדור עם לדים שאתה שם אצבעות בזימים הכסופים שלו והוא מראה לך איך אתה מרגיש לפי הצבע - לבן זה פנאן, תכלת זה סבב, כחול זה רגיל וסגול זה מתוח (ג'בלמרגש) ↩