שינה וחלימה בטראומה ובלחץ

מצגת

עד כה דיברנו על מצבי תודעה חלופיים ודיסוציאציה, ששניהם מתרחשים רק בערות. אולם, גם חלומות ושינה משחקים תפקיד גדול בתודעה ובפסיכופתולוגיה.

שינה ופסיכופתלוגיה שזורים זה בזה בקשר דו-סיטרי עמוק - קשיי שינה פוגעים במצב הרוח, בתפקוד החשיבה, ובתפקוד הפסיכומוטרי, מצד אחד, ומצד שני, היא תסמין של הרבה פסיכופתולוגיות אחרות - כמו PTSD¹, והפרעות שינה - יש בDSM אפילו הפרעת סיוטים².

טיפול בבעיות שינה ובסיוטים מביאים איתם שיפור בחרדה, דיכאון, ותסמיני פוסט-טראומה.

אטיולוגיה¶

מלבד מצבים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, מחלות, תרופות ,סמים ועוד, רוב המצבים שנדבר עליהם מושפעים משמעותית מלחץ ומהיגיינת שינה³, שעל שניהם ניתן להשפיע.

מושגים בסיסיים¶

ראו גם

שינה (מבוא לפסיכולוגיה)

את השינה נוהגים לחלק ל4-5 שלבים⁴. בשלב ה5 ישנים שינה פרדוקסלית - הכוללת ריצוד עיניים מהר (REM), פעילות מוחים מוגברת, ושיתוק שרירים גדולים (ידיים ורגליים).

בשלבים 1-4 גלי המוח הולכים ומאטים, עד שלב השינה הפרדוקסלית, שם פתאום יש קפיצה.

שינה דרך שלבים 1-5 אורכת בערך כשעה וחצי במבוגרים, במספר מחזורים חוזרים לאורך הלילה. המחזורים שונים לאורך הלילה - בתחילת הלילה השינה עמוקה יותר (1-4), ולקראת הבוקר מחזורי השינה הפרדוקסלית הולכים ומתארכים - ישנים שינה קלה יותר.

חלומות מופיעים בשלבים שונים באופי משתנה, ותדירים יותר לקראת הבוקר.

שלבי השינה¶

שלבים 1-3 נקראים שלבי NREM (non-REM), בעקבות התמקדות בשלב הREM. מחקרים הקשורים לחסך בשינה לרוב פוגעים בשנת REM⁵.

שלב 1

שלב מעבר - שינה קלה מאוד, כמעט עירנית (כמו בשיעור משעמם - מנקרים). שלב מאוד קצר. הניתוק חלקי - עדיין ערים לסביבה, לפעמים אפילו אפשר לצלוח שדוחפים לך מרפק ("אני ער, אני ער"). שלב 1 מאופיין בהזיות, חשיבה מוזרה, לעיתים מתערבבת פנימה מודעות, בתנועות קופצניות (כמו עם הרגל - כנראה בעקבות ירידת מתח שריר), ובמודעות חלקים ואשליה של ערות - מבינים שישנים רק לאחר-מעשה.
שלב 2

שינה שטחית. משתנה לאורך הלילה עם עלייה בעוררות - נהפך יותר נפוץ בחציו השני של הלילה.
שלבים 3,4 (כיום אוחדו לשלב 3)

שינה עמוקה - שנת גלים איטיים. נפוצה בתחילת הלילה, והכי מרעננת. קשה מאוד להעיר ממנה (גם אם החות'ים תוקפים). הנשימה וקצב הלב איטיים וסדירים. שלב זה מושפע במיוחד מהגיל - בגיל השלישי היא נפוצה פחות, ולעיתים אפילו נעלמת לגמרי.
שלב 5

שנת REM - שנת חלום. התגלתה במעבדה של Nathaniel Kleitman, בתינוקות. מאופיינת בתנועות עיניים מהירות, וקצב לב ונשימה לא סדירים. מאופיינת בפעילות מוחית ומטבולית מוגברת, בשיתוק השרירים הגדולים, ובניתוק מוחלט מהסביבה - חוסר רגישות לרעש, טמפרטורה וכו'. קל להעיר משנת REM, ויש רגישות גדולה יותר לסביבה. שנת REM מהווה כרבע מהשינה⁶, ונפוצה במיוחד ב60-90 דק' שלפני סוף הלילה.

שנת REM מעורבת בלמידה, עיבוד מידע, אחסון מידע בזיכרון, עיבוד רגשי, וקשורה במיוחד בדיכאון וPTSD.

חלומות וחוויה בשלבי שינה שונים¶

עד שגילו את שנת הREM בשנות ה50, השינה הייתה קופסא שחורה (בהשפעת הביהוויוריזם), לא מושא למחקר מדעי. מאז התחילו לחקור שינה, וגילו שREM קשורה קשר חזק לחלומות - כ80-90% מהאנשים מדווחים שחלמו כשמעירים אותם משנת REM (לעומת 10% בשלבים אחרים).

אולם, כששואלים אנשים אם הייתה להם חוויה כלשהי במהלך השינה, היחס משתנה מ90\10 ל50\50: כלומר, אלו לא חלומות, אלא חוויות עם מאפיינים שונים.

בשנת REM יש חלומות ארוכים, עלילתיים ומפורטים, ושלבים אחרים יש דימויים קבועים, מקוטעים, מוזרים ו"חלומיים" פחות. בREM האסוציאציות בחלום רחוקות יותר, הקישורים צפויים פחות, והחשיבה גמישה יותר, לעומת חלומות משלבים אחרים - קשורים יותר במציאות, סנסו-מוטוריים יותר.

הפרעות לשינה במצבי לחץ¶

לחץ משפיע על פעילות הורמונולית, כמו הפרשת קורטיזול (הורמון הלחץ), שמשחקת תפקיד בויסות שלבי השינה. בתקופות של לחץ, עוררות יכולה לזלוג לתוך שעות הערב והלילה ואפילו לתוך השינה עצמה. העוררות הזו יכולה להביא לקשיי הרידמות, יקיצות, או שינה יותר מעוררת.

בעיות יכולות להתעורר בשינה עצמה או במעברים בין ערות לשינה או שינה לערות, או במעברים בין מחזורי שינה.

ישנן בעיות בכמות/איכות/תזמון (מעט/הרבה שינה, ריבוי יקיצות) השינה, ובעיות של תופעות מיוחדות במהלך השינה (סיוטים, הליכה בשינה, שיתוקי שינה). שלבי שינה שונים קשורים באופי שונה של בעיות.

חלומות צלולים¶

חלומות צלולים מוגדרים בכך שאתה מבין שאתה חולם תוך כדי החלום. לפעמים מדובר בצלילות "קצרה", רק לרגע, ולפעמים מתמשכת. במצבים כאלה, אנשים מתפתים לעשות מה שהם רוצים - כי הם יכולים, וזה חלום (אנשים אוהבים לעוף, למשל).

משום שהשליטה בחלום צלול מהנה, וככלי לטיפול בסיוטים, פותחו טכניקות להיכנס לחלומות צלולים. אולם, לחלומות צלולים (במכוון) יש פוטנציאל נזק.

אולם, לא בכל חלום צלול יש שליטה - יש חלומות עם הבנה שמדובר בחלום בלי יכולת לשלוט בו, וישנם גם סיוטים צלולים. יתרה מכך - חלק מהטכניקות פוגעות בהיגיינת השינה, וכך בשינה בכלל.

בPTSD, הסיוטים הם (גם אך לא רק) פלאשבקים - שחזורים של האירוע, ולא תוכן חדש כמו בסיוטים ובחלומות רגילים. ↩
סיוט מוגדר כחלום רע שמעיר את החולם. ↩
אוסף כללים ליצירת הפרדה ברורה בין השינה לערות: לא לשתות קפה בערב, לא לצפות במסכים במיטה, לישון מספיק, לישון בשעות קבועות וכדומה. ↩
החלוקה הראשונית היא לחמישה שלבים, אבל שניים מהם מאוד, מאוד-דומים, אז יש המסווגים אותם כאותו השלב. ↩
עד גבול מסוים - בהינתן חסך חזק מספיק, המטופלים יירדמו ישר לשלב REM\שינה עמוקה, בהתאם למה שנמנע. ↩
בתינוקות, מהווה חצי מכלל השינה - הפרופורציה יורדת ככל שמתבגרים. ↩