מצבי תודעה חלופיים
טקסטים
מלבד דיסוציאציה, יש המון מצבי תודעה חלופיים - חלקם קשורים למצבים לא מותאמים (כמו דיסוציאציה), וחלקם למצבים מותאמים (כמו מדיטציה).
לדוגמה, צורה קיצונית של דיסוציאציה היא חוויות חוץ גופיות - מצב שבו אתה חווה את עצמך מחוץ לגוף הפיזי: תחושות כמו ריחוף, מסעות למקומות רחוקים, וautoscopy1.
חוויה חוץ גופית¶
10% מהאוכלוסייה הכללית ו25% מהסטודנטים חווים חוויות חוץ גופיות Αlvarado, 2000 (OBE - Out of Body Experience)
השכיחות גבוהה יותר גם בחולי סכיזופרניה, באנשים עם נטייה לפנטזיה, דיסוציאציה סומטופורמית, במהלך טראומה (כמו חוויות קרובות למוות), וגם בעקבות שימוש בחומרים, דחק, או ללא טריגר ברור.
Blanke et al., 2002 גילה במהלך ניסוי אחור שניתן לייצר חוויות חוץ גופיות. הוא גילה שהפעלת איזור מסוים בין האונה הטמפורלית והפריאטלית (TPJ) יוצרת חוויה חוץ גופית. הממצא שוחזר מאז במחקרים נוספים.
במחקר המשך Βlanke et al., 2005 גילה שמטלה שבה צריך לדמיין סיבוב את הגוף מעוררת את הTPJ - שלא מתעורר במצבים שלא כרוכים בסיבוב הגוף או במצבי סיבוב של חפצים.
Leggenhager et al., 2007 הלבישו נבדקים במשקפי מציאות מדומה בהם הם רואים את עצמם, אבל מספר צעדים קדימה. הם גילו שעם גירוי רב-חושי, הנבדקים באמת מרגישים שהם נמצאים מספר צעדים קדימה. Ehrsson, 2007 הצליח לשחזר את התופעה בכיוון ההפוך - אנשים חוו את עצמם מעט אחורה מאיפה שהם נמצאים.
הניסויים מלמדים כי חוויות חוץ גופיות קשורות לפגיעה באינטגרציה של תחושת הגוף, שיווי משקל מהאוזן הפנימית, ומידע על מיקום העצמי בחלל Μohr & Blanke, 2005. מחקרים כאלו תורמים להבנה שלנו לגבי היווצרות תחושת העצמי במרחב. בלקמור סבורה שהמחקר תורם לניפוץ אשליית הדואליזם.
סכיזוטיפאליות¶
סכיזוטיפאליות היא תכונת אישיות שקשורה למאפיינים סכיזופרניים: נטייה לחשדנות ופרנויה, חשיבה מאגית, פנטזיות מוזרות, חוויות תפיסתיות חריגות. סכיזוטיפאליות היא מקרה קל יותר של הפרעת אישיות סכיזוטיפאלית, אבל היא לא אובדן של בוחן המציאות או של העצמי, כמו בסכיזופרניה.
חשבו על סכיזוטיפאליות כרצף, כמו חרדה חברתית וביישנות: אם הפרעת אישיות סכיזוטיפאלית היא חרדה חברתית, אז סכיזוטיפאליות היא ביישנות.
סכיזוטיפאליות נקשרה לחריגות באונה הטמפורלית (Mula et al., 2008), ומאופיינת בתחלואה משותפת (קו-מורבידיות) גבוהה עם סכיזופרניה.
טראנסלימינאליות¶
טראנסלימינליות היא הנטייה של חומר פסיכולוגי לחצות סיפים לתוך ומחוץ לתודעה (Thalbourne & Houran, 2000).
טראנסלימינאליות כרוכה גם היא בחשיבה מאגית וחוויה מיסטית, חוויות מאניות, פרשנות חלומות ונטייה לפנטזיה. נקשרה גם עם שכחה, שימוש בסמים, וסינאסטזיה - ערבוב בין החושים (לשמוע צבעים...)
נטייה לפנטזיה¶
Wilson & Barber, 1983 מתארים נטייה לפנטזיה כחלימה בהקיץ ממושכת ומאוד עצימה - בין חלומות רגילים בהקיץ, באופן תכוף, לפנטזיות חזקות עד כדי בלבול ביחס למציאות.
אנשים שגבוהים בתכונה זו מבלים חצי משעות הערות שלהם בחלימה בהקיץ של פנטזיות מאוד מוחשיות. Rauschenberger & Lynn, 2002 קושרים בין תכונה זו לפסיכופתולוגיה.
Μaladaptive daydreaming¶
חלימה בהקיץ בלתי מותאמת (Μaladaptive daydreaming), בניגוד לנטייה לפנטזיה, היא הפרעה קלינית של ממש, ומוגדרת כ -
Extensive fantasy activity that replaces human interaction and/or interferes with academic, interpersonal, or vocational functioning
חלימה כזו מאופיינת בעצמי אידיאלי, פנטזיות עוצמה ושליטה, אלימות, עוררות מינית, וכדומה.
חלימה פתולוגית היא הגדרה חדשה יחסית, ועוד לא נכללת בDSM. היא צברה תהודה גדולה באינטרנט, וכיום יש מספרים הולכים וגדלים של פרסומים ושאלונים.
חלימה פתולוגית קשורה לדיסוציאציה, דה ריאליזציה, ולעיתים תהליך הכניסה לחלומות נדמה מבחוץ כאוטיזם - שגם הוא קשור, אך לא קשר בלעדי. הלוקים בחלימה פתולוגית מתארים לפעמים שדווקא הפנטזיה נדמית להם אמיתית יותר, וקשה להם לחזור. החלימה נדמית להם תחילה דבר נורמטיבי, ורק כשהם גדלים הם מבינים שמדובר במשהו שצריך להסתיר, שהם לא יכולים להפסיק, ושזו בעיה.
ראו גם
Μaladaptive daydreaming caught on camera - שימו לב לשקט, לתנועות השפתיים, ולתנועות החזרתיות וה"מוזרות" הכללית
ישנה קומורבידיות גדולה (>70%) עם הפרעת קשב (ADHD); האם לא מדובר באותו דבר? הנושא עדיין נחקר, אבל הנבדקים מעידים שקשה להם להתרכז בגלל שהם נוטים לחלום. משום שADHD אינו מסביר טוב יותר את התופעה, המחקר ממשיך.
Theodor-Katz, Somer, Hesseg & Soffer-Dude, 2022 חקרו מהכיוון ההפוך - דגמו נבדקי ADHD ובדקו אם הם עומדים בקריטריונים לחלימה פתולוגית. רק 20% מהנבדקים ענו על התנאים, מה שמעיד שאכן מדובר בשני מצבים שונים - ולא באבחנה חופפת.
חלימה פתולוגית נקשרה גם אובדנות, גם לאחר שליטה בפסיכופתולוגיה קודמת (Oh & Soffer-Dudek, 2024).
אבחון¶
ראו גם
Somer, Soffer-Dudek, Ross & Halpern (2017) - מאפיינים מוצעים לאבחון, בלשון DSM.
חלימה פתולוגית עדיין לא בDSM, אבל אלו התסמינים המוצעים:
A
Persistent and recurrent fantasy activity that is vivid and fanciful, as indicated by the individual exhibiting two (or more) of the following in a 6-month period; at least one of these should be Criterion 1
-
While daydreaming, experiences an intense sense of absorption/immersion that includes visual, auditory, or affective properties
-
Daydreaming is triggered, maintained, or enhanced with exposure to music
-
Daydreaming is triggered, maintained, or enhanced with exposure to stereotypical movement (e.g., pacing, rocking, hand movements)
-
Often daydreams when feels distressed or bored
-
Daydreaming length or intensity intensifies in the absence of others (e.g., daydreams more when alone)
-
Is annoyed when unable to daydream or when daydreaming is interrupted or curbed
-
Would rather daydream than engage in daily chores, social, academic, or professional activities
-
Has made repeated unsuccessful efforts to control, cut back, or stop daydreaming
B.
The disturbance causes clinically significant distress or impairment in social, occupational, or other important areas of functioning
C.
The disturbance is not due to the direct physiological effects of a substance (e.g., a drug of abuse, a medication) or a general medical condition (e.g., dementia) and is not better explained by autism spectrum disorders, attention-deficit/hyperactivity disorder, schizophrenia spectrum disorders, bipolar I disorder, obsessive–compulsive and related disorders, dissociative identity disorder, substance-related and addictive disorders, an organic disorder, or a medical condition
טיפול¶
Herscu, Somer, Federman & Soffer-Dudek, 2023, במחקר ראשוני, מעידים שאסטרטגיות CBT, עזרה-עצמית וMindfulness מסייעים לתסמינים, במיוחד במקרים חמורים יותר.
בעולם הCBT, הרעיון הוא לשלוט על התסמינים, ולא להכחיד אותם לגמרי - המטופלים נוטים להיקשר מאוד לדמויות. התסמינים הם לא כמו סם, אלא יותר כמו קומפולסיה, שיש להפחית חזרה לכמות סבירה.
בעולם הדינאמי, מנסים להתחקות אחרי המניעים שמאחורי החלומות - מדוע מנסים לברוח מהמציאות, ומה משליכים על הדמויות, במטרה לחשוף את המניעים ולהתמודד איתם.
בעולם ההתנהגותי, מנסים לדחוף את המטופלים לפעול יותר במציאות, כדי להפחית את הצורך לברוח לפנטזיה - לכונן קשרים חברתיים, ולהפוך את המציאות למתגמלת יותר - כדי שלברוח לחלום יהיה "לא כדאי".
מגבלות¶
יש הטוענים שנכון יותר לסווג חלימה פתולוגית כהתמכרות התנהגותית - כמו להימורים (שמופיעה בDSM), אוכל, או פורנוגרפיה - הכל תחת הפרעה אחת (התמכרות התנהגותית) עם כל מיני מופעים. אחרים חושבים שאולי נכון יותר לסווג אותה כהפרעת OCD מסוימת, או כתת-סוג של ADHD. נירית מהרהרת שאולי להפרעה יש תתי-סוגים, האחד דומה יותר לOCD והשני דיסוציאטיבי יותר.
מצבי תודעה חלופיים מותאמים¶
לא כל מצבי התודעה החלופיים הם פתולוגיים: חלקם רצויים ומועילים.
מדיטציה¶
מדיטציה מגיעה מהבודהיזם ועולם המחשבה ההודי שקדם לו. מדיטציות נחלקות בגדול לשני סוגים:
- הרחבת המודעות, או הגעה להארה, למצב תודעה חלופי
- ויסות רגשות, רגיעה, הפחתת מתח, וכו'
הסוג השני הוא זה שאומץ על ידי פסיכולוגיה קלינית.
בפסיכולוגיה מחלקים את המדיטציה לכמה סוגים (Nash & Newberg, 2023):
- ADM - ניסיון להגיע למצב רגשי חדש (דוגמת Loving-kindness)
- CDM - ניסיון להגיע למצב תודעתי חדש
- NDM - ניסיון להגיע לרגיעה - לא למצב או לרגש חדש.
CDM נקשרה לבריאות הנפש, בעוד NDM קשורה בעיקר לאמונה. NDM נקשרה עם חוויות פסיכוטיות, וCDM נקשרה בירידה בחוויות כאלו (Palmer, 2024)
האם מדיטציה היא באמת מצב תודעה חלופי? מחקרים כן רואים הבדלים בגלי הגאמא והדלתא אצל נזירים בודהיסטים במצבים מדיטטיביים, אך התוצאות לאדם הפשוט חלוקות. עוד נמצאו הבדלים פיזיולוגיים - למשל, נשימה איטית מאוד - במצבים מדיטטיביים אצל הנזירים.
כך או כך, ברור מאוד שמדיטציה עוזרת מאוד לבריאות הנפש - בויסות רגשי, בקשרים בינאישיים, בקשב ובקוגניציה Sedlmeier et al., 2012
קשיבות Μindfulness¶
מדיטציית קשיבות, או Μindfulness, היא מדיטציה מטא-קוגניטיבית - היא מתמקדת במחשבות על מחשבות, או תחושות על תחושות - איך אני מרגיש? על מה אני חושב?
הרכיבים העיקריים שלה היא התמקדות בכאן-ועכשיו בהיעדר שיטתיות - להכיר בתחושות ולהרפות מהן, הסתכלות עצמית כעל אובייקט חובה - וחמלה - לא לשפוט את המחשבות או החוויות, ודאי שלא לשלילה. בקשיבות, אי אפשר ממש להיכשל - אנחנו אובייקט, ואנחנו צופים באובייקט - אי אפשר להיכשל בלצפות, אנחנו רק בוחנים מתוך הרחקה (De-Centering).
קשיבות עוזרת במיוחד במצבים כמו פוביות וOCD - היא מהווה מעיין חשיפה הדרגתית, מבלי להגיב.
היפנוזה¶
היפנוזה נחשבת בזלזול מסוים למשהו על-טבעי או קסום, אבל היא מצב תודעה אמיתי שמסייע בטיפול. מילטון אריקסון הגדיר היפנוזה כהתנהגות אוטומטית, והיטיב להשתמש בה בטיפול - כמעין הורדת מגננות כזו.
יש המון מיתוסים שגויים על היפנוזה:
- המהופנטים מאבדים שליטה ואפשר לגרום להם לעשות מה שנרצה
- אי אפשר תמיד לצאת מהיפנוזה
- היפנוזה פועלת על חלשים או בעלי רצון חדש
- היפנוזה משפרת את הזיכרון
- היפנוזה מאפשרת חוויה מחדש של חיים קודמים
- היפנוזה מושפעת בעיקר מיכולת המהפנט (הפוך: זו נטייה אישית)
על מי עובדת היפנוזה? חשבו על מופיעים שמהפנטים בפני קהל - איך הם יבחרו את מי להפנט? הרעיון הוא לבדוק מי הכי ניתנים להשפעה - למשל, מחקים את שפת הגוף של המהפנט, או מגיבים להערות שלו ("ואוו, כמה חם פה" - מי מתחיל להתאוורר?)
תהליך¶
-
הדרכה: מובילים את המטופל להירגע ולהתמקד
-
הצעה (סוגסטיה): מדריכים את המטופל לעבור שינויים בחוויה - במהלך ואחרי ההיפנוזה.
אנחנו כל הזמן משתמשים בסוגסטיות על עצמנו, שתילת מסרים - וואי, איך העבודה הולכת להיות קשה.
אנחנו נוטים גם לעבור היפנוזה לפי מצבים מסוימים - הופעות (האורות נכבים, המוזיקה מהפנטת), ובנסיעות ארוכות (Ηighway Hypnosis) - בקיצור, זה דבר שקורה Terhune et al., 2011.
קונברסיה¶
קונברסיה היא מצב של אוטו-סוגסטיה (הפנוט עצמי מסוים), עם שינויים מוחיים דומים.
מטופלים בקונברסיה הם לרוב רגישים לסוגסטיות, ולכן ניתן לפעמים להיעזר בהיפנוזה על מנת לעזור להם להחלים...
מגבלות¶
האם זה באמת מצב תודעה שונה, או מצב של רצייה חברתית? כמה מחקרים בדקו את זה - היפנטו חלק וביקשו מאחרים להתנהג כאילו הם מהופנטים, ובדקו אם יש הבדלים. חלק מצאו הבדלים - וחלק לא.
הבדל בולט הוא לוגיקת טראנס - אנשים בטראנס נוטים יותר לקבל פרדוקסים2.
ההשערות המובילות כרגע הם שההיפנוזה היא עוררות באיזורים הפרהפרונטליים הקשורים לקשב, ונתק ביניהם לאיזורים מווסתים. היא אופיינה בפגיעה בחשיבה הביקורתית, האנליטית והלוגית.
היפנותרפיה¶
היפנוזה אינה יעילה כטיפול בפני עצמה, אך היא יעילה כעזר לכלים טיפוליים אחרים, דוגמת CBT, ובטיפול בPTSD (Hammond, 2010).
משתמשים לעיתים בהיפנוזה גם ברפואת שיניים, כתחליף למשככי כאבים בקרב אנשים שרגישים להם\חוששים מהם.
-
ראיית העצמי מבחוץ - αυτὸσκοπία ↩
-
למזוכיסטים - זה גם זרם של לוגיקה פילוסופית - לוגיקת הפאראדוקס (חלק מלוגיקה פאראקונסיסטנטית) ↩