לדלג לתוכן

כינויים

מבוא לכינויים

כינויים (Pronomina) מהווים חלק חיוני בתחביר היווני, ומשמשים כתחליף לשמות עצם או כלוואי לשמות עצם. כמו שמות עצם, כינויים נוטים לפי מין, מספר ויחסה. ביוונית עתיקה קיימים סוגים שונים של כינויים, ולכל אחד מהם תפקידים תחביריים ושימושים מיוחדים.

קטגוריות עיקריות של כינויים

ביוונית עתיקה קיימות הקטגוריות הבאות של כינויים:

  1. כינויים אישיים (Pronomina Personalia) - מתייחסים לדובר (אני), לנמען (אתה) או לאחר (הוא/היא)
  2. כינויים רומזים (Pronomina Demonstrativa) - מצביעים על אובייקט מסוים (זה, ההוא)
  3. כינויים עצמיים (Pronomina Reflexiva) - מתייחסים חזרה לנושא המשפט (עצמי, עצמך)
  4. כינויי זיקה (Pronomen Relativum) - מקשרים בין פסוקיות (ש-)
  5. כינויי שאלה (Pronomina Interrogativa) - משמשים לשאילת שאלות (מי? מה?)
  6. כינויים בלתי-מוגדרים (Pronomen Indefinitum) - מתייחסים לאובייקט כלשהו, לא מסוים (מישהו, משהו)

כינויים אישיים (Pronomina Personalia)

הכינויים האישיים מתייחסים לגוף ראשון (אני/אנחנו), גוף שני (אתה/אתם) וגוף שלישי (הוא/היא/הם). בדומה לעברית, הכינויים האישיים ביוונית נוטים לפי מספר (יחיד/רבים) ויחסה.

גוף ראשון (אני, אנחנו)

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Nominativus ἐγώ (אני) ἡμεῖς (אנחנו)
Genitivus ἐμοῦ (שלי) ἡμῶν (שלנו)
Dativus ἐμοί (אלי) ἡμῖν (אלינו)
Accusativus ἐμέ (אותי) ἡμᾶς (אותנו)

שימושים מיוחדים:

  • צורות מוטעמות (ἐγώ, ἐμοῦ, ἐμοί, ἐμέ) משמשות להדגשה
  • צורות לא מוטעמות (μου, μοι, με) הן קליטיות ומופיעות לאחר מילה אחרת

גוף שני (אתה, אתם/ן)

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Nominativus σύ (אתה) ὑμεῖς (אתם)
Genitivus σοῦ (שלך) ὑμῶν (שלכם)
Dativus σοί (אליך) ὑμῖν (אליכם)
Accusativus σέ (אותך) ὑμᾶς (אתכם)

שימושים מיוחדים:

  • בדומה לגוף הראשון, קיימות צורות מוטעמות (σύ, σοῦ, σοί, σέ) להדגשה
  • וצורות לא מוטעמות (σου, σοι, σε) קליטיות

גוף שלישי (הוא, היא, הם, הן)

בגוף שלישי, משתמשים בכינוי αὐτός, αὐτή, αὐτό (הוא, היא, זה) בתפקידי יחסות שונות.

זכר

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Nominativus αὐτός (הוא) αὐτοί (הם)
Genitivus αὐτοῦ (שלו) αὐτῶν (שלהם)
Dativus αὐτῷ (לו) αὐτοῖς (להם)
Accusativus αὐτόν (אותו) αὐτούς (אותם)
Vocativus αὐτέ (הו) αὐτοί (הם)

נקבה

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Nominativus αὐτή (היא) αὐταί (הן)
Genitivus αὐτῆς (שלה) αὐτῶν (שלהן)
Dativus αὐτῇ (לה) αὐταῖς (להן)
Accusativus αὐτήν (אותה) αὐτάς (אותן)
Vocativus αὐτή (הו) αὐταί (הן)

סתמי

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Nominativus αὐτό (זה) αὐτά (הם)
Genitivus αὐτοῦ (שלו) αὐτῶν (שלהם)
Dativus αὐτῷ (לו) αὐτοῖς (להם)
Accusativus αὐτό (זה) αὐτά (אותם)
Vocativus αὐτό (הו) αὐτά (הם)

שימושים של αὐτός, αὐτή, αὐτό:

  1. כינוי גוף - מתפקד כמו "הוא, היא, זה"
  2. להדגשת זהות - "הוא עצמו, היא עצמה" (כשמופיע בNominativus)
  3. כינוי חוזר - כשמופיע עם תווית היידוע (ὁ αὐτός = "אותו אחד")

הערה: גוף שלישי יחיד Nom. (αὐτός) בדר"כ אינו משמש כפשוטו, אלא רק כמדגיש או מחזק.

כינויים רומזים (Pronomina Demonstrativa)

כינויים רומזים משמשים להצבעה על אובייקט מסוים ולהבחנה בין אובייקטים קרובים ורחוקים.

οὗτος, αὕτη, τοῦτο (זה)

כינוי רומז זה משמש להתייחסות לאובייקט קרוב יחסית או שהוזכר זה עתה.

יחיד

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus οὗτος (זה) αὕτη (זאת) τοῦτο (זה)
Genitivus τούτου (של זה) ταύτης (של זאת) τούτου (של זה)
Dativus τούτῳ (לזה) ταύτῃ (לזאת) τούτῳ (לזה)
Accusativus τοῦτον (את זה) ταύτην (את זאת) τοῦτο (את זה)

רבים

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus οὗτοι (אלה) αὗται (אלה) ταῦτα (הדברים האלה)
Genitivus τούτων (של אלה) τούτων (של אלה) τούτων (של הדברים האלה)
Dativus τούτοις (לאלה) ταύταις (לאלה) τούτοις (לדברים האלה)
Accusativus τούτους (את אלה) ταύτας (את אלה) ταῦτα (את הדברים האלה)

הערות:

  • שים לב שהתחילית τ- מופיעה בכל היחסות למעט ה-Nominativus
  • ταὐτό = τὸ αὐτό (אותו הדבר)
  • ταὐτά = τὰ αὐτά (אותם הדברים)

ὅδε, ἥδε, τόδε (זה כאן)

כינוי רומז זה משמש להתייחסות לאובייקט קרוב מאוד לדובר, או משהו שעומד להיאמר.

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus ὅδε (זה כאן) ἥδε (זאת כאן) τόδε (זה כאן)
Genitivus τοῦδε (של זה כאן) τῆσδε (של זאת כאן) τοῦδε (של זה כאן)
Dativus τῷδε (לזה כאן) τῇδε (לזאת כאן) τῷδε (לזה כאן)
Accusativus τόνδε (את זה כאן) τήνδε (את זאת כאן) τόδε (את זה כאן)

שימוש מיוחד: ὅδε משמש פעמים רבות כ"דלעיל" - מציין את מה שבא אחריו בטקסט (כמו "כדלקמן" בעברית).

ἐκεῖνος, ἐκείνη, ἐκεῖνο (ההוא)

כינוי רומז זה משמש להתייחסות לאובייקט רחוק מהדובר, או שהוזכר בעבר הרחוק.

יחיד

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus ἐκεῖνος (ההוא) ἐκείνη (ההיא) ἐκεῖνο (הדבר ההוא)
Genitivus ἐκείνου (של ההוא) ἐκείνης (של ההיא) ἐκείνου (של הדבר ההוא)
Dativus ἐκείνῳ (לההוא) ἐκείνῃ (לההיא) ἐκείνῳ (לדבר ההוא)
Accusativus ἐκεῖνον (את ההוא) ἐκείνην (את ההיא) ἐκεῖνο (את הדבר ההוא)

רבים

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus ἐκεῖνοι (ההם) ἐκεῖναι (ההן) ἐκεῖνα (הדברים ההם)
Genitivus ἐκείνων (של ההם) ἐκείνων (של ההן) ἐκείνων (של הדברים ההם)
Dativus ἐκείνοις (להם) ἐκείναις (להן) ἐκείνοις (לדברים ההם)
Accusativus ἐκείνους (את ההם) ἐκείνας (את ההן) ἐκεῖνα (את הדברים ההם)

τοιοῦτος, τοιαύτη, τοιοῦτο (כזה)

כינוי רומז זה משמש להצבעה על איכות או תכונה של אובייקט.

יחיד

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus τοιοῦτος (כזה) τοιαύτη (כזאת) τοιοῦτο (כזה)
Genitivus τοιούτου (של כזה) τοιαύτης (של כזאת) τοιούτου (של כזה)
Dativus τοιούτῳ (לכזה) τοιαύτῃ (לכזאת) τοιούτῳ (לכזה)
Accusativus τοιοῦτον (את כזה) τοιαύτην (את כזאת) τοιοῦτο (את כזה)

רבים

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus τοιοῦτοι (כאלה) τοιαῦται (כאלה) τοιαῦτα (כאלה)
Genitivus τοιούτων (של כאלה) τοιούτων (של כאלה) τοιούτων (של כאלה)
Dativus τοιούτοις (לכאלה) τοιαύταις (לכאלה) τοιούτοις (לכאלה)
Accusativus τοιοῦτους (את כאלה) τοιαύτας (את כאלה) τοιαῦτα (את כאלה)

דגשים לשימוש בכינויים רומזים:

  • οὗτος (זה) - מתייחס למה שקרוב לדובר או למה שכבר נאמר (פונה לעבר)
  • ὅδε (זה כאן) - מתייחס למה שממש קרוב לדובר או למה שעומד להיאמר (פונה לעתיד)
  • ἐκεῖνος (ההוא) - מתייחס למה שרחוק מהדובר
  • τοιοῦτος (כזה) - מתייחס לתכונה או איכות של משהו

הוראת עצמי (Intensive Pronoun)

αὑτός (οʼ, ή)

בעצמי, בעצמך, וכו' - משמש להדגשת העושה או הנושא.

דוגמאות:

αὑτός ὀ διδάσκαλος λέγει ταῦτα

המורה (ב)עצמו אומר זאת

λέγω ταῦτα τῷι διδασκάλῳ αὐτῳ

אני אומר זאת למורה עצמו

כינויים עצמיים (Pronomina Reflexiva)

כינויים עצמיים מתייחסים חזרה לנושא המשפט. הם מביעים פעולה שחוזרת לעושה (רפלקסיביות).

גוף ראשון (עצמי, עצמנו)

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Genitivus ἐμαυτοῦ (של עצמי) ἡμῶν αὐτῶν (של עצמנו)
Dativus ἐμαυτῷ (לעצמי) ἡμῖν αὐτοῖς (לעצמנו)
Accusativus ἐμαυτὸν (את עצמי) ἡμᾶς αὐτούς (את עצמנו)

הערה: כינויים עצמיים אינם מופיעים ביחסת Nominativus, מאחר שתמיד מתייחסים לנושא המשפט.

גוף שני (עצמך, עצמכם)

יחסה יחיד (Singularis) רבים (Pluralis)
Genitivus σεαυτοῦ (של עצמך) ὑμῶν αὐτῶν (של עצמכם)
Dativus σεαυτῷ (לעצמך) ὑμῖν αὐτοῖς (לעצמכם)
Accusativus σεαυτὸν (את עצמך) ὑμᾶς αὐτούς (את עצמכם)

גוף שלישי (עצמו, עצמם)

יחיד

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Genitivus ἑαυτοῦ (של עצמו) ἑαυτῆς (של עצמה) ἑαυτοῦ (של עצמו)
Dativus ἑαυτῷ (לעצמו) ἑαυτῇ (לעצמה) ἑαυτῷ (לעצמו)
Accusativus ἑαυτὸν (את עצמו) ἑαυτὴν (את עצמה) ἑαυτὸ (את עצמו)

רבים

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Genitivus ἑαυτῶν (של עצמם) ἑαυτῶν (של עצמן) ἑαυτῶν (של עצמם)
Dativus ἑαυτοῖς (לעצמם) ἑαυταῖς (לעצמן) ἑαυτοῖς (לעצמם)
Accusativus ἑαυτούς (את עצמם) ἑαυτάς (את עצמן) ἑαυτά (את עצמם)

שימושים עיקריים:

  1. כתיאור לא מסוים - מציין אדם או דבר כלשהו:

    ἄνθρωπός τις (אדם כלשהו)

    λόγος τις (דיבור כלשהו)

  2. כמציין כמות קטנה או מידה מסוימת:

    τι λαμβάνω (אני לוקח משהו/קצת)

כינויי זיקה (Pronomen Relativum)

כינויי זיקה משמשים ליצירת פסוקיות משנה המתייחסות לשם עצם במשפט הראשי. כינוי הזיקה העיקרי ביוונית הוא ὅς, ἥ, ὅ (ש-, אשר).

הטיית כינוי הזיקה ὅς, ἥ, ὅ

יחיד

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus ὅς (ש-) ἥ (ש-) ὅ (ש-)
Genitivus οὗ (של) ἧς (של) οὗ (של)
Dativus ᾧ (ל-) ᾗ (ל-) ᾧ (ל-)
Accusativus ὅν (את) ἥν (את) ὅ (את)

רבים

יחסה זכר (Masculinum) נקבה (Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus οἵ (ש-) αἵ (ש-) ἅ (ש-)
Genitivus ὧν (של) ὧν (של) ὧν (של)
Dativus οἷς (ל-) αἷς (ל-) οἷς (ל-)
Accusativus οὕς (את) ἅς (את) ἅ (את)

שימושים עיקריים:

  1. לקישור פסוקיות - יוצר פסוקית משנה המתייחסת לשם עצם במשפט הראשי:

    ὁ ἄνθρωπος ὃς λέγει. (האדם אשר מדבר.)

  2. לציון תכונה או מאפיין - מתאר איכות או תכונה של שם העצם:

    ἡ οἰκία ἥν εἶδες. (הבית אשר ראית.)

הערות על ההתאמה: כינוי הזיקה מתאים למילה שאליה הוא מתייחס במין ובמספר, אך היחסה שלו נקבעת על-פי תפקידו בפסוקית המשנה.

כינויי שאלה (Pronomina Interrogativa)

כינויי שאלה משמשים לשאילת שאלות. כינוי השאלה העיקרי ביוונית הוא τίς, τί (מי? מה?).

חשוב לציין: יש להבחין בין כינויי שאלה (τίς, τί), שכוללים הטעמה, לבין כינויים בלתי-מוגדרים (τις, τι), שאינם כוללים הטעמה.

הטיית כינוי השאלה τίς, τί

יחיד

יחסה זכר/נקבה (Masculinum/Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus τίς (מי/איזה) τί (מה)
Genitivus τίνος (של מי/איזה) τίνος (של מה)
Dativus τίνι (למי/לאיזה) τίνι (למה)
Accusativus τίνα (את מי/איזה) τί (מה)

רבים

יחסה זכר/נקבה (Masculinum/Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus τίνες (מי/אילו) τίνα (מה)
Genitivus τίνων (של מי/אילו) τίνων (של מה)
Dativus τίσι(ν) (למי/לאילו) τίσι(ν) (למה)
Accusativus τίνας (את מי/אילו) τίνα (מה)

שימושים עיקריים:

  1. לשאילת שאלות ישירות:

    τίς ἐστιν οὗτος; (מי הוא זה?)

    τί λέγεις; (מה אתה אומר?)

  2. לשאילת שאלות עקיפות:

    οὐκ οἶδα τίς ἐστιν. (איני יודע מי הוא.)

    ἐρωτᾷ τί ποιοῦμεν. (הוא שואל מה אנחנו עושים.)

כינויים בלתי-מוגדרים (Pronomen Indefinitum)

כינויים בלתי-מוגדרים מתייחסים למישהו או משהו לא מסוים (מישהו, משהו, כלשהו). הכינוי הבלתי-מוגדר ביוונית הוא τις, τι (ללא הטעמה).

הכינוי יכול לתפקד כשם עצם (מישהו אומר) או כשם תואר (אדם כלשהו).

הטיית הכינוי הבלתי-מוגדר τις, τι

יחיד

יחסה זכר/נקבה (Masculinum/Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus τις (מישהו, כלשהו) τι (משהו, כלשהו)
Genitivus τινος (של מישהו) τινος (של משהו)
Dativus τινι (למישהו) τινι (למשהו)
Accusativus τινα (את מישהו) τι (את משהו)

רבים

יחסה זכר/נקבה (Masculinum/Femininum) סתמי (Neutrum)
Nominativus τινες (אנשים כלשהם) τινα (דברים כלשהם)
Genitivus τινων (של אנשים כלשהם) τινων (של דברים כלשהם)
Dativus τισι(ν) (לאנשים כלשהם) τισι(ν) (לדברים כלשהם)
Accusativus τινας (את אנשים כלשהם) τινα (את דברים כלשהם)

שימוש בכינויים במבנים תחביריים

כינויים ביוונית משתלבים במבנים תחביריים שונים, וחשוב להכיר כמה מהמבנים הנפוצים:

שימוש בכינויים רומזים כתיאורים

כאשר כינוי רומז משמש כתיאור לשם עצם, יש לו צורה מיוחדת:

τοιοῦτος ἄνθρωπος = ἄνθρωπος τοιοῦτος

איש כזה

לעומת זאת, כאשר רוצים לציין "האיש שהוא כזה וכזה", יש להוסיף את תווית היידוע:

ὁ τοιοῦτος ἄνθρωπος = ὁ ἄνθρωπος ὁ τοιοῦτος

האיש שהוא כזה \ בעל התכונה האמורה

תווית היידוע ככינוי רומז

תווית היידוע (ὁ, ἡ, τό) יכולה לשמש גם ככינוי רומז במבנים מסוימים:

τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί

מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים

מבנה מיוחד: οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך

ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις

תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים

ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις

תמיד אתה אומר אותם דברים

מבנה "דלעיל/כדלקמן"

חשוב להבחין במונחים "דלעיל" ו"כדלקמן", המיוצגים ע"י כינויים רומזים שונים:

εἶπον ταῦτα πράττειν αὐτος τάδε καὶ τὸν φίλον ποιήσειν

אמר שאת הדברים דלעיל (ταῦτα - האלה) עשה בעצמו, ואת אלה-כדלקמן (τάδε - האלו) יעשה חברו.