אבידהארמה

אבידהארמה abhidharma

האבידהארמה היא האסכולה הבודהיסטית המגובשת הראשונה - ומרגע שהתגבשה, כל שאר האסכולות והזרמים נוטים להתייחס אליה בהגותם.

הכתבים הבודהיסטים המוקדמים ביותר נכתבו על עלי בננה ונכרכו לסלים - ומשם ההגות הבודהיסטית נמשלת לשלוש סלים¹³:

• Sutta דברי הבודהה. חשוב לשים לב, שמה שבודהה אומר מכוון לקהל שלו: בסוטטה אחת יאמר, אין אני, ובאחת אחרת - יש אני. בודהה יעביר את המסר שלו בדרך אחת לברהאמינים, ובדרך אחרת לבעלי המשק.

• Vinaya אוסף החוקים לפיהם הבודהיסט צריך לחיות - כל הבודהיזם פחות או יותר מקבל אותו, בגרסא כזו או אחרת.

• ¹⁶Abhidharma במאה ה2 לפנה"ס, קמים קהילה של נזירים שאומרים - יש לנו את הסוטטות, יש לנו את החוקים - ועכשיו, אנחנו צריכים לבנות מערכת פילוסופית עקבית באשר למה שהבודהה התכוון¹⁴.

המניע הראשון היה לקחת חלק בעולם הפילוסופי ההודי התוסס - שם, מבלי תורה פילוסופית עקבית, איש לא ייקח אותך ברצינות¹⁵. המניע השני הוא לייצר מדריך למדיטציה - כמו מעין פרוטוקול ניסוי - משום שבשלב הזה, אין כמובן את הבודהה עצמו אך גם לא את התלמידים שלו ולא את תלמידי התלמידים שלו. לכן, הם אנשי האבידהרמה מבקשים לכונן שיטה עקבית למדיטציה.

מסורות אבידהרמיות

יש בידינו שני מסורות אבידהרמות ששרדו היום - התרוודה Theravāda, ששרדה בפאלי, והסרווסטיוודה Sarvāstivāda - ששרדה רק בסינית ובטיבטית. שתיהן ביקשו לכונן סדר בתפיסה הבודהיסטית, ונשענו, ציטטו ופנו לכתבים הקיימים.

בתורה האבידהארמות יש הרבה חורים, חוסרים ובעיות - אולי משום שחסרים לנו טקסטים, ואולי משום שהמהאינה גמזו אותם. הפתרונות של האבידהארמה, היכן שישנם, לרוב אינם מספקים.

עיקר העיסוק שלנו באבידהרמה הוא בתור הכר שממנו צמחה המהאינה, זרם מרכזי בבודהיזם.

• קיום ראשוני - אונטולוגיה (dravyasat) בתחום האונטולוגי, מתרחש משהו מעניין. התפיסה הבודהיסטית עד אותה נקודה נשענת על פירוק - הסקנדות, 12 החוליות וכדומה. כעת, הבודהיסטים שואלים שאלה מכרעת - עד איפה אפשר לפרק?. כשם שהנושא מטריד אותנו (ובמיוחד את הפיזיקאים), הוא מטריד את הבודהיסטים - אבל לא משום שהם מנסים להקים מערכת GPS, אלא כדי לבחון את ההשלכה של הפירוק על המדיטציה. ההוגים האבידהארמים נבהלו לפתע מהמחשבה שאולי, בעצם, הפירוק הוא אינסופי - ולכן, לא ניתן לתיאור ולהדרכה. המציאות שאנו תופסים ביומיום היא רק הקיום הראשוני.

האבידהארמים קבעו כי הפירוק אינו אינסופי - וכי בסופו של דבר, המציאות מורכבת מדהארמות. דהארמה (法) היא תורה, יסוד, אמת. העיסוק בדהרמות, כאמור, הוא עיסוק אונטולוגי - מה יש במציאות. זוהי אינה אותה הדהארמה של הבודהה - אלא משהו בסיסי יותר - אבן יסוד פסיכופיזית של הקיום¹⁷. הדהארמה אינה רק רכיב פיזי, אלא גם רכיב נפשי - גם מחשבה מורכבת מדהארמות.

הבודהיזם מכיר בכמות גדולה של דהארמות - החל מ72 ועד מספר גדול בהרבה.

הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - צ'יטה (שכל, תודעה), סטאסיקה (אירועים מנטליים), רופה (חומר), וניבאנה (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות בהתהוות מותנית. לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...).

הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג הSvabhava - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני¹⁸ - ובכך מפספס את המטרה.

התשובה של האבידהארמים היא שהדהראמה אינה נצחית - והיא מתקיימת לזמן קצרצר (שבריר שניה), מופיעה ונכחדת מרגע לרגע. כמו כן, הדהארמות הן מותנות ומתנות - דהארמה X מולידה דהארמה Y - ותמיד מופיעות בהרכב, ולא לבד. בשביל שמשהו יהיה סיבת עצמו עצמאי, ובלתי מותנה¹⁹; הדהארמות, לשיטתם, לא עונות להגדרה זו.

המתנגדים מציינים שאחת מהן - הניבאנה - כן נצחית, ובלתי מותנית, ולאור זאת - כיצד הדהארמה הזו שונה מהברהאמן האופנישדי, או מכל תפיסה מהותנית אחרת? מה מונע מאיתנו לטעון שהניבאנה אינה המהות?

The arising of an effect that is inferred by way of a causal complex is characterized as a svābhava of that causal complex, because [the capacity for] the effect's production does not depend on anything else

Dharmakirti, 6-7CE

הפתרון שמציע דהארמהקירטי הוא שעצם התלות ההדדית של הדהארמות פותרת את הקושי המהותני - משום שאין לעולם לא לבד, אין להן כוח מהותי.

• קיום משני (prajnapatisat) - זמן וסיבתיות האבידהארמים מאמינים שאין באמת זמן רציף - משום שהדהראמות באות והולכות במהירות, בהיותן חסרות מהות. כל קשר בזמן - האדם הזה (מאז) הוא האדם הזה (היום) דורשת מהות מסוימת שנשארת, שאותה שוללים האבידהרמים²⁰. דברים נוצרים וחולפים במהירות שיא²¹, בקשר מהותי - אך לא שורדים בזמן. האבידהארמים מציעים 4 תיאוריות לשינוי, במקום הזמן:

• Dharatrāta מצב ולא חומר. דמיינו זהב: הוא יכול להיות גוש, או ספל, או פסל של בודהה. כל אלו הם בסך הכל מצבים שונים של הזהב; זה לא שזה היה גוש ונהיה פסל, אלא פשוט מצבים שונים. הטענה פה חזקה מאוד - אנחנו הרי לא באמת רואים זמן, אלא מצב - ועל הרקע הזה האבידהארמים שוללים את הזמן. מה זה זמן? אני לא יודע; מעולם לא ראיתי אותו. הם טוענים, למעשה, שהעבר, הווה והעתיד (הגוש, הספל והפסל) מתקיימים בו-זמנית.

• Ghosaka תכונות או מאפיינים. הבודהיסטים מושלים את המושג לגבר שנמשך לכמה נשים בו-זמנית: גם כשהוא נשוי, יש לו קשר עם נשים מהעבר, או מהעתיד - יש כל הזמן יחסי גומלין עם כל מיני גורמים בעולם. מים הם גם במעיין

• Vasumila התנאים שבהם הדברים מופיעים, שמשרים תחושה של זמן. כשאתה צמא במדבר, המים הם בעתיד שלך; כשאתה שותה ורווה מהמים, המים הם בהווה שלך; אחרי שהמשכת הלאה, הם בעבר שלך. אבל למעשה, המים הם אותם מים כל הזמן, ומה שמשתנה הוא רק המצב שלהם. המים, משאתה שותה אותם, נהפכים למים שמרווים אותך, בקשר סיבתי - אבל התנועה הזו אינה רציפה, אלא מצבים מותנים, שמתנים עוד מצבים.

• Buddhadeva יחסים. לפי האבידהארמים, זמן מובן רק באופן יחסי: בת מובנת רק ביחס לאמא, אבל האמא היא גם בעצמה בת.

• אפיסטמולוגיה התודעה שלנו, והמציאות כולה, קיימת ונכחדת בכל רגע במהירות: ברגע שאני מצליח לתפוס דבר מה, הוא כבר הולך ונעלם ונולד שוב. ההבנה שלנו אינה יכולה באמת להיות עדכנית: כל אימת שאני מבין משהו, הוא כבר איננו. התפיסה הזו שמה אותנו במשבר - איך בכלל מבינים את המציאות, ואת האמת?

• סרווסטיוודה התשובה של הזרם הזה אומרת שאין זמן - עבר, הווה ועתיד קיימים ביחד, וסיבה ותוצאה קיימים גם יחד.

• תרוודה לעומתם, התרוודה טוענים שהתודעה פועלת מהר יותר מהתופעות במציאות - ולכן יכולה לתפוס אותה. הם מושלים את זה לאישה גבוה שהולכת עם גבר נמוך - כל צעד שלה נושא אותה רחוק יותר, אבל הם עדיין הולכים כזוג - הגבר פשוט עושה יותר צעדים. כך גם התודעה והמציאות - המציאות זזה בצעדים גדולים, אבל התודעה צועדת מהר יותר ומדביקה אותה.

---

1. חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי. ↩

2. שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית. ↩

3. זו תפיסה שהמערב נוהג לייחס לבודהיזם, באופן מוטעה - ובמיוחד למונח הMindfulness. ↩

4. מסנסקריט - מקבילה למילה cor בלטינית, שמשמעותה מעשה לב. אמונה היא עניין של הלב הרבה יותר משהיא עניינו של השכל (אדוארד קונזה). ↩

5. המילה מדיטציה היא מערבית לגמרי; אין לה מילה מקבילה במזרח. מקורה יווני, ופירושה להיות שרוי במחשבות (כמו הMeditations של דקארט). ↩

6. טיפוח או פיתוח מנטלי - מונח ייחודי לבודהיזם. ↩

7. samatha ↩

8. vipassana ↩

9. היוגה אינה ייחודית לבודהיזם, אך ישנה יוגה בודהיסטית מובחנת ↩

10. kleshas ↩

11. samhādhi ↩

12. מצב תודעתי, מצב כניסה ↩

13. Tripittaka ↩

14. ניתן למשול את השאיפה הזו למשנה. ↩

15. ההודים, אומר ארז, לא היו פראיירים - וניהלו שיח פילוסופי תוסס בתחומים כמו הכרה, שפה, לוגיקה וכדומה. ↩

16. Concerning the Dharma - אודות המציאות ↩

17. הכוונה אינה לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם. ↩

18. האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג דהארמה באטמן, אידאה, נשמה, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית? ↩

19. כך חשב גם אריסטו במושג העצם ↩

20. חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה. ↩

21. המונח ההודי הוא ksana, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. קולפה, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא קולפה - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים. ↩