הדרך הבודהיסטית

מדיטציה bhavana

ראו גם

מדיטציה כמצב תודעה חלופי (תודעה ופסיכופתולוגיה)

המדיטציה⁵, אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות. בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו.

אלא שבניגוד לשאר המסורות האלו, שם המדיטציה היא עניין די שולי, בבודהיזם היא משחקת תפקיד מפתח: היא סימן ההיכר של המסורת הבודהיסטית¹. המדיטציה חיונית לתפיסה הבודהיסטית: לא ייתכן שחרור בלא מדיטציה. היא הכלי העיקרי ששימש את הבודהה להגיע לתובנות שעל בסיסן בנה את התורה שלו².

השלווה והבוננות שמבקשת לטפח השלווה דומה במובנים מסוימים לטיפול פסיכולוגי - היא גורסת כי ההבנה שנרכוש במדיטציה, כמעט אמפירית, של התהליכים התודעתיים שלנו תביא איתה את ההארה, והאושר. היא שואפת למצב שבו התודעה שלנו לא נעה בלהט, כמו כוונת לעבר המטרה או להבה של נר, אלא מסוגלת לשהות לרגע - מבלי להתרוצץ - במקום אחד.

ישנה סברה כלשהי שהבודהיסטים יושבים כל היום במדיטציה - היא כמובן לא נכונה. הנזירים הבודהיסטים קוראים גם תפילות וסוטרות; תורמים מתנות לבודהה; חגים סביב אתרים בודהיסטים; ועוד אינספור פעולות דתיות. זאת משום שהישיבה הצורנית היא רק אחת הדרכים למדיטציה: כל הרכיבים האלו, כשהם נעשים בעוררות מודעות, כניסיון לתרגל ריכוז ודרך טובה - גם הם בהוואנה. ההתכוונות שלנו מאחורי הפעולה היא זו שהופכת אותה למדיטטיבית.

מדיטיציה אינה רק ישיבה.

להימנע מלעשות רע, לעשות טוב ולטהר את התודעה - זו תורתם של הערים

דהמפדה 183

ההתנהגות המוסרית היא אמונת מפתח של בודהיזם. כל עוד לא תאמן את התודעה שלך, ורק תימנע מהתנהגות רעה, גורס הבודהיזם, לא תוכל לשנות את דפוסי התודעה המזיקים שלך - רק להדחיק אותן. מנגד, רק אימון התודעה לא מספיק³ - גם אם תשב בהתבוננות כל היום, מבלי לפעול בצורה מוסרית, רק תעמיק את הדפוסים הנפשיים שמסבים לך סבל - ולא תגיע להארה.

הבודהיזם מכיר בכך שישנם דפוסים נפשיים מועילים, שברצוננו לפתח, ואחרים, שאינם מועילים - ורוצים להיפטר מהם. המדיטציה⁶ מבקשת לטפח את המצבים האלה - כמו שלווה⁷, תובנה או ראיה חודרת⁸,. הפיתוח של המצבים האלה אינו רק במדיטציה - אלא גם בפועלנו היומיומי בעולם; כל מה שאנו עושים בעולם הוא הזדמנות לתרגול.

הבודהיזם דוגל גם ביוגה⁹ - שימוש בגוף ובנשימה על מנת ליצור מצבי תודעה אחרים, שיטפחו את הנפש. ישנן, בגדול, שתי קטגוריות של מדיטציה בודהיסטית:

שלווה

מדיטציית שלווה⁷ מבקשת לעצור את התודעה, לעצור או לפחות להאט את הזרם האסוציאטיבי הבלתי-פוסק. השאיפה היא להגיע לריכוז עמוק, תודעה אסופה - סמהאדי¹¹.

זוהרת היא התודעה, נזירים, אולם לפעמים היא מזדהמת בזיהומוים שבאים מבחוץ. האדם הרגיל, נטול ההבנה, אינו יודע אותה כפי שהיא באמת

Anguttara Nikāya

חמש איכויות מאפיינות מדיטציה זו - חמשת מרכיבי הדדהיאנה וארבע הג'אנות¹²:

• מחשבה מכוונת - vitakka
• בחונת תשומת לב מתמשכת - vicāra
• שמחה מתמשכת - piti priti
• עונג והנאה - sukha
• יציבות תודעתית - סמהאדי - ריכוז כניסה (upcāra-samādhi)

ליציבות התודעתית הזו מכוונים הבודהיסטים באינספור דרכים - מלשבת בריטריטים "בריח קטורת בהוד השרון" ועד מדיטציה לצד גופות מרקיבות ועוד מצבים עוכרי שלווה.

ככל שמתקדמים ברמות התודעה, אנחנו לא רוכשים יותר מהתכונות האלו - אלא מאבדים מהן. פסנתרן מתחיל, למשל, יצטרך לשבת בריכוז ולהתאמן, לזמן את המוטיבציה, לחוש את ההנאה - לעומת פסנתרן קונצרטים, שיכול פשוט לשבת ולנגן. עם הדרך לעבר הסמהאדי, מגיע הצמצום - נעלמת המחשבה המכוונת, תשומת הלב המתמשכת, העונג וההנאה - ונשארים רק עם הסמהאדי.

ההשקטה של מדיטציית השלווה אינה המטרה - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה

תודעה אסופה - סמהאדי

השאיפה במדיטציה הזו היא למצוא נוגדים לחמשת המזהמים¹⁰: התשוקה לעונג החושי, סלידה ושנאה, קהות ולאות, אי-שקט ודאגה, וספק. היא מבקשת לעשות זאת בזכות הסמהאדי - ריכוז עמוק באובייקט אחד - תכונה בסיסית של התודעה, ושהייה - נוכחות. היכולת שלנו לריכוז עמוק אמנם מולדת, אך חלשה ואינה מפותחת - ואנו שואפים לטפח אותה. האובייקט יכול להיות הנשימה, להבה של נר, או מחשבה. הכוונה היא לבצע אי-התניה, כדי שהתודעה תוכל לשהות באותה הנקודה בלי הפרעה. הבודהיסטים מאמינים שבשלב מסוים, התודעה לא רק מסוגלת להתרכז רק בדבר אחר - אלא להתרצות מדבר אחד. זו יכולת בסיסית ומהותית בבודהיזם.

תודעה מרוכזת - סאטי

לעומת הסמהאדי, רכיב הסאטי הוא הזיכרון הפעיל. היכן שהסמהאדי הוא להיות מרוכז, והסאטי הוא לזכור להיות מרוכז, מרגע לרגע.

תובנה

מדיטציית תובנה⁸ - ויפאסאנה היא מדיטציה אנליטית. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם הסמהאדי, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך 12 החוליות מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים.

המדיטציה עוסקת באמיתות המפתח של הבודהיזם:

• שלושת סימני הקיום: אניצ'ה, דוקהה, ואנאטמן
• ארבע האמיתות
• ארבעת המוקדים תשומת הלב: גוף, תחושות, תודעה, תהליכים גופניים ומנטליים (הסקנדות)

הויפאסאנה מבקשת להבין כיצד הדברים האלו חלים ופועלים עלינו כל רגע ורגע. נסו למשל להתרכז במדיטציה במצח שלכם ("עד עכשיו בכלל לא חשבתם על זה שיש לכם מצח"). כמה דברים קורים שם? חום וקור, לחץ והרפיה, כאב ועקצוצים. אם נתרכז בו לזמן ממושך, נגלה את כל הדברים האלה, רק בחלק הקטן הזה.

עכשיו דמיינו מה נוכל להבין בהסתכלות כזו על הגוף כולו - ואפילו רחוק יותר, על המחשבה.

כפי שבנאי או שולייה של בנאי, הבוחן את ידית האיזמל שלו ורואה בה את טביעות אצבעותיו ואגודלו, אינו יודע עד כמה נשחקה הידית באותו היום או ביום הקודם או לפני כן, אולם הוא יודע כאשר נשחקת הפיסה האחרונה שלה - כך גם הנזיר שעוסק במדיטציה אינו יודע עד כמה נשחקו המזהמים באותו היום או ביום הקודם או לפני כן אולם משנשחקה הפיסה אחרונה [שלהם] אז הוא יודע.

Anguttara Nikaya, גתין 231

אמונה ואמון

יש הנחה במערב שהבודהיזם הוא דבר רציונלי גרידא. ראו את הסוטרה הזו:

The Kalamas of Kesaputta said to the Blessed One, Lord, there are some brahmans & contemplatives who come to Kesaputta. They expound & glorify their own doctorines, but as for the doctorines of others, the ydeprecate them, revile them, show contempt for them, & disparage them. And then other brahmans & contemplatives come to Kesaputta. They expond & glorify their own doctorines, but as for the doctorines of others, they deprecate them, revile them, show contempt for them, & disparage them. They leave us absolutely uncertain & in doubt: Which of these venerable brahmans & contemplatives are speaking the truth, and which ones are lying?

---

Of course you are uncertain, Kalamas. Of course you are in doubt. When there are reasons for doubt, uncertainty is born. So in this case, Kalamas, don't go by reports, by legends, by traditions, by scripture, by logical conjecture, by inference, by analogies, by agreement through pondering views, by probability, or by thought, 'This contemplative is our teacher.'. When you know for yourselves that, 'These qualities are unskillful; these qualities are blameworthy; these qualities are criticized by the wise; these qualities when adopted & carried out, lead to harm & to suffering' - then you should abandon them

Kalama sutta, trans. Thanissaro Bhikkhu, 1994

על סמך האומנה הזו, הבודהיזם מוצג כאמונה רציונלית - מדוע שתאמין לי? נסה בעצמך!. אולם, אסור להתעלם מיסוד האמונה - שרהאדא⁴ - שקיים בבודהיזם, ולעיתים מודחק במערב. האמונה בבודהיזם אינה רציונלית גרידא; אלו שעושים מדיטציה כי ראו את הבודהה זוכה להארה אינם עושים זאת בהכרח מתוך היקש לוגי - אלא גם ממשאלת לב. המדיטציה עצמה כרוכה במידה מסוימת של אמונה, ועובדת יותר טוב עם ביטחון בכך שהיא עובדת, שאינו בהכרח מושרש לוגית.

ראה גם

המלצה: מדיטציית Satipatthana (במצגת)

---

1. חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי. ↩

2. שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית. ↩

3. זו תפיסה שהמערב נוהג לייחס לבודהיזם, באופן מוטעה - ובמיוחד למונח הMindfulness. ↩

4. מסנסקריט - מקבילה למילה cor בלטינית, שמשמעותה מעשה לב. אמונה היא עניין של הלב הרבה יותר משהיא עניינו של השכל (אדוארד קונזה). ↩

5. המילה מדיטציה היא מערבית לגמרי; אין לה מילה מקבילה במזרח. מקורה יווני, ופירושה להיות שרוי במחשבות (כמו הMeditations של דקארט). ↩

6. טיפוח או פיתוח מנטלי - מונח ייחודי לבודהיזם. ↩

7. samatha ↩↩

8. vipassana ↩↩

9. היוגה אינה ייחודית לבודהיזם, אך ישנה יוגה בודהיסטית מובחנת ↩

10. kleshas ↩

11. samhādhi ↩

12. מצב תודעתי, מצב כניסה ↩

13. Tripittaka ↩

14. ניתן למשול את השאיפה הזו למשנה. ↩

15. ההודים, אומר ארז, לא היו פראיירים - וניהלו שיח פילוסופי תוסס בתחומים כמו הכרה, שפה, לוגיקה וכדומה. ↩

16. Concerning the Dharma - אודות המציאות ↩

17. הכוונה אינה לחלקיקים פיזיקליים, כמו שאנחנו נוהגים לחשוב עליהם. ↩

18. האבידהארמים חושבים שדהראמה היא אחרת, אבל באותה מידה, המתנגדים יכולים להחליף את המושג דהארמה באטמן, אידאה, נשמה, או מה שזה לא יהיה. מתוקף מה הקביעה שהדהארמה לא מהותנית? ↩

19. כך חשב גם אריסטו במושג העצם ↩

20. חשבו על בננה מבשילה - הבננה הירוקה הזו נהפכה לבננה הצהובה הזו נהפכה לבננה השחורה הזו. אבל מה מהבננה שרד? איזו מהות יש לבננה שמאפשרת לה להיות אותה הבננה? האבידהארמה שוללת את הרעיון הזה - וקובעת למעשה שזו לא אותה בננה, אלא רק אשליה. ↩

21. המונח ההודי הוא ksana, שבמערב מבינים באופן די שרירותי כ~0.13333 שניות. ההודים אוהבים לשחק עם הזמן, עם טווחים בין מאות מיליארדי שנים לשברירי שנייה, כשכל טווח כזה מקבל מונח מפוצץ או סיפור. קולפה, למשל, היא משהו כזה: דמיינו שיש סלע בזלת אדיר, 10 ק"מ על 10 ק"מ, ופעם במאה שנה ציפור עם צעיף משי איכותי חולפת על פניו. משך הזמן שייקח לסלע להישחק ככה לאבק הוא קולפה - שמישהו במערב חישב כמלנטלפים שנים. ↩