אמת כדרך
האמת כאימון¶
הפילוסופיה של ניטשה מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון הניהיליזם האקטיבי - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת פנימית. הערעור הבלתי-פוסק של אותה אמת יהפוך אותנו, אומר ניטשה, למאסטרים של אמת, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת אישית - האמת שלי. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; הפעולה שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא להיות אמיתי.
One comes only so close to truth as one’s strength allows one’s courage to dare advance. Knowledge, saying “yes” to reality, is just as much a necessity for the strong as are, for the weak (inspired by weakness), cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to know: decadents need the he, it is one of the conditions of their preservation. (EH III BT, 2)
התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש אמת שלי ואמת שלך והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי.
האמת כדרך¶
המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו מסך עשן שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את האמת ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים אמת אלא דרך, לא מה נכון אלא מה עושים. זוהי פילוסופיה של חיפוש דרך, לעומת פילוסופיה של חיפוש אמת. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת על העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - באמת.
מורה הודי מספר על מלומד ששט על גבי ספינה באוקיינוס ההודי. ערב אחד מגיע נער הסיפון ומוצא אותו קורא. מה אתה קורא?, הוא שואל. אסטרונומיה, משיב המלומד. ואללה, לא שמעתי על זה בחיי, משיב נער הסיפון, והמלומד מטיח בו, בזבזת את חייך. כך קורה ערב אחרי ערב, כשכל פעם המלומד קורא בנושא אחר, ונער הסיפון בור לו לחלוטין. ערב אחד, מגיע נער הסיפון למלומד ושואל אותו - אדוני המלומד, אולי בקריאתך שמעת על שחייהלוגיה? מעולם לא, משיב המלומד. ובכן, זוהי תורת השחייה. הספינה טובעת, ואין מספיק חגורות הצלה - אנחנו נותנים אותם רק למי שיודע לשחות. בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות. {.info}
לינג'י - האמת כאין¶
לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן -
There's no Buddha, no Dharma no practice, no enlightenment
If you meet the Buddha, kill the Buddha
לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום שהחיפוש הוא בעיה - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו. לינג'י אהב ללעוג לבודהות ולתורה הבודהיסטית - כדי להראות לתלמידיו שבסוף אלו רק מפות, ולא דבר מוחלט ומקודש - כלים שאנו נוטים לבלבל כדברים מוחלטים. לינג'י מתריע כנגד היאחזות מסוכנת במפות האלה.
לינג'י בונה על התובנות של נגרג'ונה ותפיסת הריקות, שדורש לזנוח את המפות, ובונה עליו את אופן התרגול לזניחת המפות האלה - לינג'י נוזף בתלמידים שלהם, צועק עליהם, מרביץ להם.
כאן בגוש הבשר האדום הזה יש איש אמת ללא תואר2. והוא אינו פוסק מלהיכנס ולצאת מהשערים שעל פניכם (איברי החוש שלכם) אלו מכם שעדיין לא ראו זאת - הביטו! הביטו! נזיר צעד קדימה ושאל - מה הוא איש האמת ללא תואר? המורה ירד מכיסאו אחז את הנזיר בצווארונו ואמר - דבר! דבר!1 הנזיר היסס, המורה דחף אותו הצידה ואמר - איש האמת ללא תואר - איזה מנגב תחת נוצץ3 וחזר לחדרו.
איש האמת הוא ללא תואר וגם ללא תכונות. הוא אינו תלוי בדבר, אין ל ובגדים, אי אפשר לתאר אותו, אי אפשר להגדיר אותו. אין לו צורה, ולא תכונות, הוא ללא שורש, ללא מקור, וללא מקום מגורים, ובכל זאת הוא מלא מרץ וחיוני. פעולותיו [...] מביאות אותו אל לא-מקום. לבן, כשאתה מחפש אותו, הוא נסוג יותר ויותר; כשאתה מבקש אותו, הוא פונה עוד ועוד אל העבר השני זה מכונה המסתורין
בגדול, אומר לינג'י, כולנו יודעים את האמת - כאן ועכשיו, ותפקידו כמורה הוא רק להאיר את תשומת ליבנו לכך. האמת היא כאן ועכשיו, ומה שאנחנו עושים - לא יעד כזה או אחר, או עצמי כזה או אחר.
ברגע שאנחנו משוחררים מתפיסה כזו או אחרת על החיים, אנחנו יכולים להתאים את עצמנו למציאות טוב יותר (זה הWu-Wei) - לא כיצד ראוי לפעול, אלא להגיב הכי טוב למה שיקרה - להיות נוכחים ולהקשיב באמת. זהו רעיון שהחוקר Peter Hershock מכנה וירטואוזיות מצבית4.
Chan ethics is not a function of living in accord with predetermined means-to and meanings-of the good, but rather of improvisational genius—a creative marriage of fluid vigilance and unwavering care: an ethics of ever- intensifying appreciative and contributory virtuosity… …Chan ethics is thus not a knowing-that something is or will be good, but rather knowing-how to extend the horizons of virtuosity in ways deemed valuable by others Peter Hershock, Chan Buddhism
במסורת הזן מסופר על מאסטר עם 4 תלמידים. הוא מחזיק מניפה וזורק אותה לפתע על אחד התלמידים. התלמיד מנופף בה. הוא לוקח את המניפה, ומגרד איתה בגב, וזורק את המניפה על התלמיד השלישי. התלמיד השלישי שם עליה פרוסת עוגה - ומגיש אותה למאסטר.
ברגע שויתרת על מניפה כמניפה, יש אינסוף אפשרויות.