בעיית הרוע

מצגת, טקסט (Mackie), הסכת, סרטון

בעיית הרוע היא אפיק מרכזי בהכוחות לאי קיום אלוהים. הוכחות לאי קיום אלוהים מתמקדות בסתירה כלשהי בתכונות של אלוהים, בתכונות של אלוהים ביחס לעולם, ובדבר מה שלא מוסבר על ידי אלוהים. בעיית הרוע משתייכת לקטגוריה השלישית, והיא מטרידה פילוסופית ותיאולוגים מזה מאות שנים, וגם עכשיו.

מהי בדיוק הבעיה?

האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל?

אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן?

אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן?

אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.

דוויד יום מצטט את אפיקורוס¹

הטענה הזו מכוונות בעיקר כנגד אלוהים כל-יכול, טוב אינסופי, ולא בהכרח כנגד אלוהים בכלל (ובאמת, לא לגמרי ברור מאיפה הגיע אלוהים כזה לדת המערבית - זה לא ככה ביוון העתיקה או בהודו, למשל). בעיית הרוע אינה מכוונת כנגד רוע מסוים - בסגנון צדיק ורע לו² - אלא כנגד רוע בכלל - למה יש בכלל דבר כזה?

הגדרה: אלוהים הוא כל יכול, כל טוב ויודע כל.

הנחה: אם יש אלוהים אז אין רוע

יש רוע.

מסקנה: אין אלוהים

זהו טיעון דדוקטיבי - ולכן, התאיסטים השונים חייבים לדחות את אחת ההנחות.

שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון הכל לטובה - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו כאוטי, אבל מלמעלה הוא מושלם - אלא למה יש רוע מלכתחילה? (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה!

אין רוע?¶

אולי אין רוע - ואנחנו פשוט לא מבינים מה זה רוע? ישנן שתי אפשרויות לטענה הזו -

רוע כהיעדר (אוגוסטינוס, הרמב"ם) הרוע הוא היעדר טוב, כמו שחושך זה היעדר אור; זו טענה מוזרה⁴, שלא נדמה שממש פותרת את זה (אוקיי, ו?...). אנחנו כנראה מפספסים משהו. פילוסופים לא אוהבים את זה, וזה מעצבן אותם (אין רוע? אתה תלך כל כך רחוק כדי להוכיח שיש אלוהים?)
האל כטוב (האדמו"ר מפיאסצ'נה³)

הטיעון הזה מוביל אותנו לספקנות די קיצונית - בעצם, מה שנדמה לי כרוע הוא לא באמת כזה - אולי בעצם אני לא מבין את העולם כמו שאני חושב. ההשלכות האתיות של זה מאוד קשות...

הפתרון של לייבניץ¶

אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה. ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411

לייבניץ דוגל בעיקרון הטוב ביותר, שטוען בתמצית - מתוך כל העולמות האפשריים, שבהם אין סתירות לוגיות, אלוהים בחר לברוא את הטוב ביותר. הוא מתאר את זה כבחירה מושכלת ביחס מסוים - אולי אם היינו מוסיפים עוד קצת טוב, היה הרבה הרבה יותר רע; אלוהים מצא את העולם שבו יש כמה שיותר שלמות בהיעדר סתירה לוגית.

הטיעון הזה מסייג קצת מהיכולת של אלוהים - הוא לא כל יכול לחלוטין, אלא עדיין כפוף לחוקי הלוגיקה. שלילה של חוקי הלוגיקה היא עמדה ספקנית מאוד קיצונית (שמלכתחילה מבטל גם את הרוע וגם את הטוב), שמאפשר אפילו לאלו שלא מתלהבים מהרעיון של של אלוהים לא לגמרי כל יכול לבלוע את הגלולה (מה אלוהים אמור לעשות? לבנות משולשים מרובעים? לבנות רווקים נשואים? זה שטויות).

במקום לשלול את הרוע, לייבניץ קושר קשר חזק בין הטוב לרוע. יש רוע, ואנחנו מבינים מה הוא (רע), אבל אנחנו לא רואים שלא יכל להיות משהו טוב יותר⁵.

ההגנה מן הרצון החופשי¶

טקסט (פלנטינגה)

פלנטינגה, שנודע לפני כן כלוגיקן, עשה 180 והצהיר - חבר'ה, אני גם דוס, וייסד מחדש את הפילוסופיה של הדת. אחד מטיעוניו חוצבי הדרך מתבסס על יום ואפיקורוס.

המטרה של פלנטינגה בהקשר הזה היא מצומצמת - רק להרעות שבעיית הרוע איננה בעיה לוגית, ואין סתירה בין הטענות הנידונות.

הוא לא טוען ש: - קיומו של הרוע לא מציב אתגר לתאיסט - שהעמדה התאיסטית נכונה או סבירה - רק שהיא עקבית - ההסבר שלו לאקיום הרוע הוא ההסבר הנכון⁶

לכן, עמדה זו היא ההגנה מן הרצון החופשי - הוא אינו מבקש להכריע את השאלה (תיאודיציה). הוא מנסה להראות שהטענות האלו עקביות:

P - יש אלוהים (מושלם מוסרית, כל יכול, כל יודע)
Q - קיים רוע

פלנטינגה מחפר טענה נוספת, R, שמתיישבת עם P ומנביעה את Q. הR של פלנטינגה היא - God creates a world containing evil and has a good reason for doing so. היא מגשרת על הפער בין P לQ - השאלה היא אם הטענה הזו עקבית בעצמה.

הטיעון של פלנטינגה¶

עולם בו יש יצורים חופשיים הוא יותר מוערך כששאר התנאם שווים מאשר עולם בו אין יצורים כאלו (טוב מסדר שני)
אלוהים יכול ליצורים יצורים חופשיים אבל הוא לא יכול ליצור אותם וגם להכריח אותם לעשות רק מעשים ראויים - אחרת הם לא יהיו חופשיים.
לכן, אם אלוהים מושלם מוסרית, הוא ברא עולם בו יש יצורים חופשיים המסוגלים לעשות רע.
לצערו, יש יצורים שבחרו לעשות רע.
לכן יש רע בעולם.

הביקורת של מאקי¶

טקסט (Mackie -> Plantinga)

אלוהים ברא אותנו כך שאנו יכולים לבחור בטוב.
כלומר, אין סתירה בין הבריאה שלנו כיצורים חופשים לבין הבחירה שלנו לעשות טוב.
אם כך, אלוהים היה יכול לברוא אותנו כך שנעשה רק את הטוב ועדיין נישאר חופשיים (כלומר – זה עולם אפשרי).
לכן – העובדה שיש רוע בעולם מראה שאו שאלוהים לא קיים או שאלוהים הוא לא כל-יכול וטוב.

כלשונו -

A world containing creatures who are significantly free (and freely perform more good than evil actions) is more valuable, all else being equal, than a world containing no free creatures at all. Now God can create free creatures, but He can't cause or determine them to do only what is right. For if He does so, then they aren't significantly free after all; they do not do what is right freely. To create creatures capable of moral good, therefore, He must create creatures capable of moral evil; and at the same time prevent them from doing so. As it turned out, sadly enough, some of the free creatures God created went wrong in the exercise of their freedom; this is the source of moral evil. The fact that free creatures sometimes go wrong, however, counts neither against God’s omnipotence nor against His goodness; for He could have forestalled the occurrence of moral evil only by removing the possibility of moral good.

פלנטינגה מציג את הטיעון של מאקי: - God is omnipotent and omniscient and all-good - If God is omnipotent, he can create any logically possible state of affairs - ∴ God can create any logically possible state of affairs. (1, 2) - That all free men do what is right on every occasion is a logically possible state of affairs - ∴ God can create free men such that they always do what is right. (4, 3) - If God can create free men such that they always do what is right and God is all-good, then any free men created by God always do what is right - ∴Any free men created by God always do what is right. (1, 5, 6) - ∴ No free men created by God ever perform morally evil actions (7)

*From: Plantinga, A. The free will defense. In: Mitchell, B. (1971). The philosophy of religion. p 109-110,

* פלנטינגה מדגים באמצעות דמות, מרסי -

בעולם האקטואלי, מרסי יכול לאכול קורנפלקס או שהוא יכול לא לאכול קורנפלקס. אז אחד השניים נכון: 1. מרסי יבחר (באופן חופשי) לאכול קורנפלקס. 2. מרסי יבחר (באופן חופשי) לאכול קורנפלקס. אלוהים, שהוא כל יודע, יודע מה מרסי יבחר (באופן חופשי). (עזבו את הבעיה אודות ידע-בחירה. את זה ננסה לפתור בפעם אחרת.) לכן, אם הוא יודע ש1 נכון הוא לא יכול לגרום ל2 להיות נכון ולהשאיר את מרסי חופשי. כנ"ל גם לגבי 2. לכן, יש עולמות אפשריים אותם אלוהים לא יכול to actualize.

וטוען כנגד טיעון מטורלל - - יש רק עולם אחד אקטואלי, העולם שלנו. וכל בחירה שלנו (או של אלוהים) היא בעצם אקטואליזציה של עולם אפשרי. - אם אדם בוחר להרים את היד אז הוא בחר לממש (to actualize) את העולם בו אני מרים את היד. - הבחירה החופשית של האדם היא בעצם היכולת של האדם לממש (to actualize) עולמות שונים. - לכן, אם האל מונע מהאדם עולמות מסוימים (העולמות בהם הוא חוטא) הוא בעצם מונע מהאדם את היכולת לבחור. - לכן, אלוהים לא היה יכול ליצור אותנו חופשיים ובד בבד לוודא שאנחנו לא נעשה את הרע שכן מדובר בסתירה.

פלנטינגה מציג גם את האפשרות של רוע טבעי -

Natural evil is due to the free actions of nonhuman persons; there is a balance of good over evil with respect to the actions of these nonhuman persons; and it was not within the power of God to create a world that contains a more favorable balance of good over evil with respect to the actions of the nonhuman persons it contains

היות ופלאנטינגה מוטרד אך ורק מלהיות עקבי, הוא מוכן, באופן מעצבן, להחזיק בעמדות מטורללות כאלה, כל עוד אין בהן חורים לוגיים.

פלנטינגה מפרסם את המאמר הזה ופותר, לכאורה, את בעיית הרוע. ואז מגיע Rowe ואומר - So what?

הבעיה הראייתית¶

טקסט (Rowe)

בתמצית, 1. יש המון רוע בעולם. 2. לאור (1) אין זה סביר שיש אלוהים. (או במילים אחרות: ההסבר הטוב ביותר עבור (1) לא כולל את קיומו של אלוהים). 3. לכן, אין אלוהים.

אז בעיית הרוע היא לא בעייה לוגית, אלא בעיה הסברית; מגניב. עדיין יש פה חתיכת אתגר - עדיין לא סביר שיש אלוהים; הראיות מצביעות כנגד. יכול להיות שכבידה נובעת מארנבונים ודובונים שתמיד רבים באיזשהו יחס. יכול להיות שהיא נובעת מתורת הכבידה של ניוטון. בהינתן הראיות, של ניוטון נשמעת סבירה - אנחנו מנבאים איתה דברים - אבל זו של הארנבונים והדובונים מטורללת - אין לנו שם סיבה להאמין בה.

כן אנחנו נכנסים לתיאודיציות - ניסיון להצדיק את האל - לרוב בדחייה של (2) בסגנון- - שכר בעולם הבא. - תאודיציות של טוב מסדר שני: - - הרצון החופשי אולי רצון חופשי עולה בחשיבותו על הרוע, ולכן רוע מסוים הוא הכרחי? אם אין בחירה בטוב - אין ממש טוב, כמו שאין עמקים בלי הרים. אבל למה יש כל כך הרבה רוע? למה לא ממש קצת רוע, רק כדי שנזהה? האם השאלה הזו רלוונטית בכלל? יש רוע וזהו. - - Soul Making (ג'ון היק) סבל נדרש כדי ליצור אדם טוב. בלי רוע, אין חמלה - ועולם בלי חמלה בכלל הוא עולם רע. - תאיזם ספקני (Skeptical Theism) הראיות מחלישות את האמונה שלי, אבל לא גורמות לי לוותר עליה לגמרי - הרי אין סתירה לוגית. מי אני בכלל שאשפוט את אלוהים? הוא יודע; אני, גדול עליי. - - אבל – למה לא ללכת עד הסוף עם הספקנות? למה לעצור דווקא בשאלת הרוע? - - אולי קיומם של טיעונים אחרים לטובת קיומו של האל המושלם (כמו הטיעון האונטולוגי) אמורים לשכנע אותנו שזה המצב.

בעיית הרוע המופרז¶

רוע מופרז (Gratuitous Evil) הוא רוע שאלוהים יכל למנוע בלי מחיר מוסרי כולל. הויכוח מתמקד בהאם רוע כזה קיים בכלל - רוע מוגזם, בלי סיבה, שלא תורם למודל הSoul Making של היק.

תשובה אחת היא - אין דבר כזה; כל רוע שיש בעולם הוא הכרחי לגמרי⁷. תשובה אחרת היא שיש רוע כזה, כי יצירת הרוע היא שרירותית; למה שתיצור ככה רוע, ולא קצת יותר\קצת פחות? למה לעצור כאן ולא כאן? (ואן-אינווגן).

משום מה, המסורת היהודית רואה בו ככופר. ↩
בדת, לעומת זאת, זהו המיקוד העיקרי. ↩
אדמו"ר שנקטל בשואה - כתביו, פסיכולוגיים יותר מפילוסופיים, נמצאו טמונים בכד איפושהו אחרי השואה. ↩
דקארט מאמץ את הרעיון הזה ביתר שאת. ↩
וולטייר לועג לטיעון הזה בספר שלם (לא יכול להיות מושלם יותר? אני יכול לחשוב בקלות על עולם מושלם יותר). ↩
(במאמר הזה) ↩
נועם נותן דוגמה מעצבנת של פילוסוף שפספסתי את שמו - תחשבו שיהודי אחד פחות היה מת בשואה. כמה פחות חמלה יכולתם להגיש?. ↩