לדלג לתוכן

הציטוטים

על ההוויה

כי אותו דבר הווה להוויה ולהכרה19

For the same thing is for thinking and for being

פארמנידס, על הטבע

חוץ מאלוהים שום עצם אינו יכול להימצא ולא להיות מושג31.

שפינוזה, אתיקה

על החיים

מה שהווה נאמר באופנים רבים, אבל תמיד כלפי מובן אחד וטבע אחד כלשהו, ולא רק בשיתוף השם15

Being is meant in more than one way, but pointing towards one meaning and some one nature rather than ambiguously

οὕτω δὲ καὶ τὸ ὂν λέγεται πολλαχῶς μὲν ἀλλ᾽ ἅπαν πρὸς μίαν ἀρχήν

אריסטו, מטאפיזיקה

כערימה מגובבת באקראי סדר העולם היפה ביותר...2

היראקליטוס, על הטבע

This world is mere change, and this life, opinion10

אאורליוס, הגיונות

At fifteen I set my heart on learning; at thirty I took my stand; at forty I came to be free from doubts; at fifty I understood the Decree of Heaven; at sixty my ear was atuned; at seventy I followed my heart’s desire without overstepping the line25

קונפיוציוס, המאמרות

I’m bound to die. If at once, I’ll go to my death; if somewhat later, I’ll eat my meal, since the hour has arrived for me to do so, and then die afterwards. And how? As suits someone who is giving back that which is not 35his own

Epictetus, Discourses

חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם3

The unexamined life is not worth living

Ο ἀνεξέταστος βίος οὐ βιωτὸς ἀνθρώπῳ

אפלטון (מפי סוקראטס), אפולוגיה

מתוך ליל חוסר ההכרה ביקיצה אל החיים מוצא את עצמו הרצון בתור פרט בעולם נטול סוף וגבול, בין אינספור פרטים, כולם שואפים, סובלים תועים; וכמו עקב חלום רע ממהר הוא לחזור אל חוסר ההכרה הישן20.

Awakened to life out of the night of unconsciousness, the will finds itself as an individual in an endless and boundless world, among innumerable individuals, all striving, suffering, and erring; and, as if through a troubled dream, it hurries back to the old unconsciousness

שופנהאואר, על אפסות החיים ועל הסבל שבהם

מה שרצית [...] מסתיים בכך: רצה משהו טוב יותר40.

What you have willed \[...\] ends thus: will something better

שופנהאואר, על אפסות החיים ועל הסבל שבהם

[...] there is no ‘being’ behind the deed, its effect and what becomes of it; ‘the doer’ is invented as an after- thought, – the deed is everything45.

ניטשה, על הגיניאולוגיה של המוסר

על האדם

כל בני האדם חושקים מטבעם לדעת16

All human beings by nature stretch themselves out towards knowing

πάντες ἄνθρωποι τοῦ εἰδέναι ὀρέγονται φύσει

אריסטו, מטאפיזיקה

Beginning to think is beginning to be undermined13

Commencer à penser c'est commencer d'être miné

קאמי, המיתוס של סיזיפוס

It is better to be a human being dissatisfied than a pig satisfied; better to be Socrates dissatisfied than a fool satisfied18

מיל, תועלתנות

Reflect that nothing merits admiration except the spirit, the impressiveness of which prevents it from being impressed by anything21

Seneca, Letters From a Stoic

What use is the ability to measure out a portion of an acre with an accuracy extending even to the bits which elude the measuring rod if I’m upset when some high-handed neighbour encroaches slightly on my property? The geometrician teaches me how I may avoid losing any fraction of my estates, but what I really want to learn is how to lose the lot and still keep smiling22

Seneca, Letters From a Stoic

של כל הדברים האדם הוא קנה המידה43, של אלה שהווים כפי שהם הווים, של אלה שאינם הווים, כפי שאינם28

פרוטאגורס

שמחה היא מעבר של אדם משלמות קטנה יותר לשלמות גדולה יותר29

שפינוזה, אתיקה

האדם חושב.30

שפינוזה, אתיקה

הרוח קרע את עצמו מעל כל מה שהיה עד כה העולם של מציאותו ושל הדימוי שלו34

הגל, הפנמנולוגיה של הרוח

כוחו של הרוח גדול רק כביטויו החיצוני, עומקו אינו אלא בשיעור שהוא מעז להתרחב ולאבד את עצמו בתוך פריסתו37

הגל, הפנמנולוגיה של הרוח

[...] consciousness first reaches its turning point in self-consciousness, where it leaves behind the colorful semblance of the sensous world and the empty night of the supersensible other-worldly beyon and steps into the spiritual daylight of the present41

Hegel, Phenemonology of the Spirit

חופשי אני קורא לאדם המודרך רק על ידי התבונה. לכן, מי שנולד חופשי ונשאר חופשי, אין לו אלא אידאות הולמות...

I call him free who is led by reason alone. Therefore, he who is born free and remains free, has only adequate ideas...

שפינוזה, אתיקה

חופשי נקרא אותו דבר, הקיים מתוך הכרח טבעו בלבד, והנקבע לפעול על ידי עצמו בלבד

שפינוזה, אתיקה

De omnibus dubitandum

All is to be doubted

Descartes

על הקיום

זכור שתמות17

Memento Mori

The struggle itself toward the heights is enough to fill a man’s heart. One must imagine Sisyphus happy14

קאמי, המיתוס של סיזיפוס

אנו עוברים ואיננו עוברים באותם הנהרות. אנחנו היננו ואנחנו איננו1.

היראקליטוס, על הטבע

מי ייתן ונשמתי תמות מוות פילוסופיים7

Moriatur anima mea mortem philosophorum

שטראוס

כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר32

Omnia præclara tam difficilia quam rara sunt

שפינוזה ,אתיקה

הרי איש אינו יכול לתפוס בלא לתפוס שהוא תופס

לוק, מסה על שכל האדם36

Profound suffering makes noble; it separates46

ניטשה, מעבר לטוב ולרוע

על הצדק

וכך דינו של הצדק: שימשול הנעלה יותר על מי שנופל ממנו, ויגדל חלקו ממנו5

אפלטון (מפי קאליקלס), גורגיאס

כי הלוגוס, שליט רב עוצמה הוא4

Speech is a powerful lord

גורגיאס, בשבחי הלני

החזק עושה את מה שהוא חפץ לעשות, והחלש סובל את מה שהוא חייב לסבול6

תוקידידס, תולדות המלחמה הפלופונסית

Is this what power amounted to? Is that all that the antechamber, chamberlains, and armed guards meant? Was it for this that I listened to so many lectures? It is really nothing at all, and yet I prepared for it as though it were something of great consequence 38

Epcitetus, Discourses

Adventavit minus, Pulcher et fortissimus

The ass has arrived, beautiful and most brave

Nietzsche, Beyond Good and Evil

\

[...]life itself is essentially appropriation, injury, overpowering of what is alien and weaker; suppression, hardness, imposition of one's own forms, incorporation and at least, at its mildest, exploitation […] an incarnate will to power, it will strive to grow, spread, seize, become predominant - not from any morality or immorality but because it is living and because life simply is will to power45

Nietzsche, Beyond Good and Evil

\

A carpenter does not come up to you and say, "Listen to me discourse about the art of carpentry,'' but he makes a contract for a house and builds it [...] Do the same thing yourself47

Epictetus, *Discourses

על המוסר

האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?8

אפלטון (מפי סוקראטס), אאותיפרון

וליבנו אומר לנו שהטוב הוא דבר-מה השייך לבעליו עצמו ושאינו ניתן להיפרד ממנו9

אריסטו, אתיקה ניקומאכית

עשה פעולתך כל שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד12

קאנט, הנחת יסוד למטאפיזיקה מוסרית

Try also how a good man's life will agree with thee. Thou hast had experience of that other kind of life: make now trial of this also11

אאורליוס, הגיונות

No man’s good by accident. Virtue has to be learnt. Pleasure is a poor and petty thing. No value should be set on it: it’s something we share with dumb animals – the minutest, most insignificant creatures scutter after it. Glory’s an empty, changeable thing, as fickle as the weather. Poverty’s no evil to anyone unless he kicks against it. Death is not an evil. What is it then? The one law mankind has that is free of all discrimination. [...] Philosophy has no business to supply vice with excuses24

סנקה, מכתבים ללוקילוס

Only when the cold season comes is the point brought home that the pine and the cypress are the last to lose their leaves26

קונפיוציוס, המאמרות

There is no "being" behind doing, effecting, becoming; "the doer" is merely a fiction added to the deed. The deed is everything27

ניטשה, על הגיניאולוגיה של המוסר

When you wake up in the morning, tell yourself: the people I deal with today will be meddling, ungrateful, arrogant, dishonest, jealous and surly. They are like this because they can’t tell good from evil33

אאורליוס, הגיונות

Pathei Mathos

הסבל מלמד39

סופוקלס, המלך אדיפוס

!Sapere aude

העז לדעת!

קאנט, תשובה לשאלה - מהי נאורות?

Citizens of Athens, aren’t you ashamed to care so much about making all the money you can and advancing your reputation and prestige, while for truth and wisdom and the ?improvement of your souls you have no thought or care

אזרחי אתונה, הרי אינכם מתביישים לדאוג לכסף, שירבה בידכם ככל האפשר, ולשם ולכבוד, ואילו לתבונה ולאמת ולנשמתכם, שתהא טובה ככל האפשר, אינכם דואגים ואינכם שמים לב ?

סוקראטס, אפולוגיה

כשם שלא סנונית אחת, ולא יום אחד, מביאים את האביב, כן לא יום אחד, ולא פרק זמן פעוט, יעשו את האדם מאושר42.

For one swallow does not make a Spring, nor one day, and in the same way one day or a short time does not make a person blessed and happy

μία γὰρ χελιδὼν ἔαρ οὐ ποιεῖ, οὐδὲ μία ἡμέρα· οὕτω δὲ οὐδὲ μακάριον καὶ εὐδαίμονα μία ἡμέρα οὐδ᾽ ὀλίγος χρόνος

אריסטו, אתיקה

Ask yourself whether you are happy, and you cease to be so

John Stuart Mill

To lower oneself is to rise to the domain of moral gravity. Moral gravity makes us fall towards the heights

Simone Weil, Gravity and Grace44

  1. היראקליטוס, רסיס 49 ↩

  2. היראקליטוס, רסיס 124 ↩

  3. אפלטון, אפולוגיה, 38a ↩

  4. גורגיאס, בשבחי הלני ↩

  5. אפלטון, גורגיאס ↩

  6. תוקידידס, תולדות המלחמה הפלופונסית ↩

  7. ליאו שטראוס (ר' פיידון) ↩

  8. אפלטון, אאותיפרון ↩

  9. אריסטו, אתיקה ניקומאכית , ספר 1 ↩

  10. מרקוס אאורליוס, רעיונות. ספר 4, חלק 3 ↩

  11. מרקוס אאורליוס, רעיונות. ספר 4, חלק 21 ↩

  12. עמנואל קאנט, נוסחת האנושות, הנחות יסוד למטאפיזיקה מוסרית ↩

  13. אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס. פרק 1 ↩

  14. אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס. פרק 4 ↩

  15. אריסטו, מטאפיזיקה, ספר גמא, פרק 2 (1003b) ↩

  16. אריסטו, מטאפיזיקה, ספר אלפא, פרק 1 (980a21) ↩

  17. סיסמא לטינית מוכרת - ר' ערך בויקיפדיה ↩

  18. ג׳ון סטיוארט מיל, התועלתיות, פרק ב׳ ↩

  19. פארמנידס, רסיס B3 ↩

  20. ארתור שופנהאואר, על אפסות החיים ועל הסבל שבהם On the Vanity and Suffering of Life. בתוך: העולם כרצון וכדימוי, כרך 1, פרקים 56-59. ↩

  21. Seneca, Letters From a Stoic, Letter VIII ↩

  22. Seneca, Letters From a Stoic, Letter LXXXVIII ↩

  23. Seneca, Letters From a Stoic, Letter CXXIII ↩

  27. פרידריך ניטשה, על הגיניאולוגיה של המוסר, חלק 13 ↩

  28. פרוטאגוראס, רסיס 80B1. ↩

  29. ברוך שפינוזה, אתיקה - חלק ג', הגדרת הרגשות, הגדרה ב' ↩

  30. ברוך שפינוזה, אתיקה - חלק ב', אקסיומה 2 ↩

  31. ברוך שפינוזה, אתיקה - חלק א', משפט 14 ↩

  32. ברוך שפינוזה, אתיקה - חלק ה'. משפט זה חותם את האתיקה כולה. ↩

  33. מרקוס אאורליוס, הגיונות. ספר 2, סעיף 1. ↩

  34. גאורג ווילהלם פרידריך הגל, הפנמנולוגיה של הרוח. הקדמה ראשונה, סעיף 11. ↩

  35. Epictetus, Discourses, chapter 1.1, para. 8 ↩

  36. ג'ון לוק, מסה על שכל האדם. פרק 27, סעיף 9. תודה, אורי! ↩

  37. הגל, הפנמנולוגיה של הרוח. מבוא, פסקה 11, עמ’ 63 (יובל). ↩

  38. Epictetus, Discourses. Chapter 1.30, para. 7 ↩

  39. סופוקלס, המלך אדיפוס ↩

  40. ארתור שופנהאואר, על אפסות החיים ועל הסבל שבהם On the Vanity and Suffering of Life. בתוך: העולם כרצון וכדימוי, כרך 1, פרקים 56-59. ↩

  41. הגל, הפנמנולוגיה של הרוח. פרק שני, עמ' 164, פסקה 177 (פינאקרד). ↩

  42. אריסטו, אתיקה ניקומאכית. ספר א', פרק ז', פס' 1097a30 ↩

  43. Πάντων χρημάτων μέτρον ἄνθρωπος (למדתי את זה ביוונית ואני מתלהב) ↩

  44. Weil, Gravity and Grace. Chapter 1. ↩

  45. ניטשה - על הגיניאולוגיה של המוסר, חלק 13 (קונטיננטלית). ↩↩

  46. ניטשה, מעבר לטוב ולרוע. פרק 9, סעיף 270. ↩

  47. Epictetus, Discourses, 3, 21 , 4-6 (In: Pierre Hadot - Philosophy as a Way of Life. p. 267). ↩

  48. שפינוזה, אתיקה. חלק 4, משפט 68 ↩