לוק

ג'ון לוק (1632-1704) היה פילוסוף אמפרציסט בריטי. לוק אינו האמפרציסיט הראשון - הוא מגיע אחרי פרנסיס בייקון¹ - אך הגותו היא זו שפתחה את האימפיריציזים הלכה למעשה². לוק ידוע בשני תחומים עיקריים - הם פילוסופיה פוליטית (ובפרט, ליברליזם³), ופילוסופיה של הלשון.

העמדה של לוק בעייתית; היא אינה עקבית, אך הוא מתעקש עליה⁴. בארקלי יתעקש יותר על העקביות, ויום אף יחמיר ממנו. לוק מתחיל בהגותו תהליך אמפריציסטי אדיר, שיגיע לשיאו, כמובן, עם קאנט: לוק מבקש לבחון את הכלים שבאמצעותם אנחנו מכירים את המציאות, לפני שנבין מה שישנו. במקום לקחת את השכל כפי שהוא ולחקור איתו את העולם - מה שמוביל להרבה בעיות - אולי עלינו להבין קודם את הכלי, הוא השכל. בהרבה דרכים, לוק הוא ממשיך דרכו של דקארט⁵.

לוק היה מאמין אדוק, והצדיק את אמונתו בראייה הקוסמולוגית כפי שהציגה דקארט.

---

1. מממממ, בייקון ↩

2. הגותו של בייקון בולטת יותר בהקשרים של הפילוסופיה של המדע ↩

3. בתמצית, העמדה הפוליטית המניחה במרכז את זכויותיו וחרותיו של הפרט; האדם ניחן בחירויות מסוימות, ותפקיד המדינה לשמור עליהן. תעשה מה שאתה רוצה בבית שלך, כל עוד זה לא פוגע באחרים. הליברליזם לא מוכן להכתיב לך תוכן - הוא דורש רק שלא תפגע באחר; זאת לעומת השמרנות, שמציבה לך תוכן, כמו לגבר אסור להתחתן עם גבר. ↩

4. לא בעייתית במובן שולי - כמו מילה כזה או אחרת, או אי הבנה שאפשר לתקן במהדורה חדשה, כמו שעושה קאנט - אלא מהותית, שדורשת שיטה חדשה לפתור אותה. ↩

5. ובגלל זה ארנון לא אוהב את ההפרדה בין הרציונליסטים לאמפריציסטים. הזהרו ממנה, הוא מתריע. ↩