לדלג לתוכן

ההוגים המילטיים

כשעוסקים בשאלת הבריאה (קוסמוגוניה), מן הראשונים שחשבו על הסוגייה היו ההוגים המילטיים - שלושה קדם-פילוסופים מהעיר מילטוס, כיום בטורקיה.

בניגוד למשורר הסיוד - שגולל את מקור האלים (תיאוגוניה) על ידי שאלה למוזות - ההוגים המילטיים מנסים להסביר את העולם סביבם מראיות שמקורן בתצפית טבעית. הם סבורים שניתן להסביר את היקום בלא יותר מהתוכן של היקום בעצמו, ללא עזרה חיצונית.

ההבדל הוא קריטי - הסיוד לא תיאר שהסיפור שלו יהיה נתון לביקורת חיצונית, והסיק שהתגובה שיזכה לי היא קבלה ללא תנאים. הוא אינו מנסה להצדיק או להסביר אותו, ובמקום נסמך על סמכותן השמיימית של המוזות.

ההוגים המילטיים דוחים את הגישה הזו - אמנם גם הם נעזרים לעיתים במוזות ובאלים, אבל בבסיס תפיסתם את העולם יש להסביר בצורה הגיונית, באמצעות מחשבה תבונית ותצפיות.

אחריו הגיע אנקסימנס, שטען נגד אנקסימנדר, והכיר בחורים בתיאוריות של שני ההוגים - איש מהם לא סיפק את הדרך שבה נובע החומר (מהמים, או מהריק). אנקסימנס חשב שהחומר מגיע מן האוויר - שבמידת הצורך הוא מצטמצם לכדי חומר ממשי.

למיטב ידיעתינו, הפילוסוף הראשון (אף שאינו החשיב עצמו ככזה) הוא תאלס ממילטוס - שהיה הראשון לתת את הדעת על העולם ללא תלות במיתוס ובנומוס היווניים.

ה'ראשית'

תאלס וההוגים המילטיים הגו בשאלת ה'ראשית' - הארכה1. מהי הארכה?

יש לה כמה מובנים.

האחד, הוא עיקרון היסוד, כשם שעיקרון היסוד של הדמוקרטיה הוא החופש והשווין - אלו הם הארכות של הדמוקרטיה. הכוונה כאן היא לא לראשית בזמן - אלא לראשית עקרונית.

האחר, הוא מקור כוח, כשם שמלך אנגליה הוא מקור הכוח והריבונות של החוק. הוא ה- ארכה של בריטניה.

ולבסוף, יש גם מקור בזמן - הארכה הוא גם נקודת הזמן של הראשית.

בהגותם, המילטיים מתכוונים לארכה כעיקרון היסוד - במובנו החומרי.

כלומר, הם שואלים את עצמם: מהו העיקרון החומרי - הקבוע - שממנו נוצרים חומרים ואליו כלים חומרים (השינוי). הארכה הוא פשוט מה שישנו - IS.

מה שנוצר מתוכו, וכלה אליו, הוא מה שמשתנה - BEING.

תאלס

כי העולם צף על המים

תאלס סבר שאותו עיקרון חומרי הוא מים - אריסטו משער שזאת מכיוון שצפה ב'לחות' של כל הדברים ובנוכחותם של המים בכל מקום. יש לשער גם שתאלס ייחס לייצורים החיים חשיבות גבוהה יותר בפיזיס, ולכן המים שיחקו תפקיד משמעותי יותר בהגותו.

למרבה האירוניה, תאלס מצא את מותו בטביעה, בדיחה ש'מפרנסת' את הפילוסופיים מראשית הפילוסופיה

אנאקסימנדרוס

הבא בתור בשרשרת המילטיים הוא אנקסימאנדרוס - שממנו שרד רק משפט אחד. אנקסימאנדרוס קבע שאם אכן יש משהו נצחי (ולא במובן של זמן - במובן של IS), לא ייתכן שהוא משהו מוגדר, שמתקיים בתוך מעגל ההתהוות והכיליון - כמו מים. לכן אנקסימאנדרוס טען שהארכה (מושג שאותו הוא הגדיר) הוא האפאירון - הבלתי מוגדר - מעיין ריק בלתי מוחשי שמתוכו הכל מתהווה ואליו הכל כלה.

פירוש יותר נועז הוא שאותו אפאירון הוא הצדק הקוסמי (קוסמי במובן של סדר) - הגעת מתוך אותו משהו, וכשיעבור זמנך, אותו המשהו יגבה אותך חזרה (דין).

אנקסימאנס

אנקסימאנס ניסה לגשר בין שני עמיתיו המילטיים בכך שתפס עמדת אמצע. כמו אנקסימאנדרוס, נראה שסבר שהארכה לא יכולה להיות בתוך מעגל הכיליון וההתהוות, כמו מים. מנגד, הוא חשב שהארכה כן מוגדרת איכשהו - אחרת אי אפשר להסביר כיצד דברים מתהווים וכלים. אנקסימאנס סבר שהארכה היא האוויר - שכשהוא מתדלל נהייה דברים מסוימים, וכשנדחס - דברים אחרים.

כמו אנקסימאנדרוס, הוא חשב שהארכה היא בלתי מוגבלת ובכל מקום, אך כמו תאלס - שהיא משהו ממשי.


  1. ἀρχή (Arche) - ראשית.