הסופיסטים
פרוטאגוראס מאבדרה¶
של כל הדברים האדם הוא קנה המידה, של אלה שהווים כפי שהם הווים, של אלה שאינם הווים, כפי שאינם.1
הרסיס הזה הוא המפתח להבנת הסופיסטים, אך יש מחלוקת כיצד לפרש אותו. קנה המידה של מה? האדם? הצדק והערכים? או ההוויה כולה?
אפלטון מייחס לפרוטאגוראס את המשמעות הכוללת ביותר - כל אדם מעניק בעצמו משמעות להוויה שלו. זוהי תשובה מפורשת לפארמנידס - לפיה העיסוק בהוויה המוחלטת והמטאפיזית אינו ישים, ואנחנו צריכים להתעסק בהוויה כפי שהיא נתפסת בידינו - עולם התופעות.
כדוגמא, מספרו של שקולניקוב: כשאני חולה, היין חמוץ לי. כשאני בריא, היין מתוק לי. מתבקשת השאלה - מה טעמו האמיתי של היין? פרוטאגוראס יגיד, שבנקודה אחת בזמן - הוא חמוץ, ובאחרת - מתוק. לאחר יהיה בכלל משקה אחר. אין כאן סתירה - היין הוא כפי שהוא נתפס לפי כל אדם.
פרוטאגוראס תופס את ה-אני כרצף בלתי פוסק של חוויות - מה שמוביל את אפלטון לקשר אותו להיראקליטוס (שניהם "מפקדים בצבא השינוי"). ההגות שלו מציפה שאלות כמו מה יפה?, מהו צדק?, ודומות רבות אחרות. מאחר ופרוטאגוראס מייחס את טיב הדברים לכל אחד בנפרד - מבוא ליחסיות מוסרית.
פרוטאגוראס הפך את הלוגוס החלש יותר לחזק יותר ולימד את תלמידיו לשבח ולהאשים את אותו האדם ^תמלול^
כדי להבין את החשיבה הסופיסטית ואת הרסיס הזה, כדאי להיעזר באנאלוגיית הרופא - אם אתה חולה והיין חמוץ לך, הרופא לא ייטען שהיין מתוק משום שכך הוא עבורו; הרופא יינסה להבריא אותך, כדי שהיין יהיה מתוק גם לך. הסופיסטים לא חותרים לאמת אובייקטיבית - קרי, טעם היין - אלא לשכנוע, כי הדברים הם כפי שהם נתפסים לכל אדם ואדם.
גורגיאס מלאונטיני¶
גורגיאס נודע בעיקר בנאומו שבחי הלני, שבו הוא מנקה את הלנה מטרויה מאשמתה באולמיפאדה למטרות שעשוע. הוא כתב גם את על הטבע, פארודיה אכזרית לפארמנידס ^162^.
מסקנתו היא פשוטה: אין קשר בין הלוגוס שלנו לאמת. הלוגוס שלו, בדומה לפרוטאגוראס, הוא דיבור - לא סדר קוסמי.
בנאומו, גורגיאס מציג את נסיבות הליכתה של הלני לטרויה.
האם חטפו אותה? האם שכנעו אותה?
אם שכנעו אותה באמצעות לוגוס, הרי שאין זה אשמתה.
לוגוס הוא שליט רב כח2.
גורגיאס טרוד בדוקסה - הדעה, הסבירה הראשונית, איך שהדברים נראים לנו3. זאת לעומת הפילוסופים, המחפשים את האורתודוקסה - הדעה הישרה.
לכוח הלוגוס יש אותו היחס (לוגוס) לסדר הנפש כסדר הסמים לטבע הגופים.
פיזיס מול נומוס¶
אנטיפון הגה בקשר בין הפיזיס לנומוי:
...the decrees of nomoi are extra additions, those of phusis are necessary; those of nomoi are the product of agreement,. (...) those of phusis (...) of natural growth
לא תוכל לעבור על דברים שטבועים בטבע (בין בסתר או גלוי) כי הטבע יפרע ממך
הסופיסטים קורעים את הקשר בין הטבע לחוקי האדם - לחוקי האדם אין הצדקה בטבע. הנומוי - ואיתם רעיונות כמו צדק, שווין ואמונה - הם מלאכותיים לגמרי, בניסיון לרסן את הטבע שלנו. לכן גם את הנומוי תמיד מוצאים כיצד לעקוף.