וויליאם מאוקאם

חיו

וויאליאם מאוקהאם (1287-1347) נולד באנגליה, והיה פרנציסקני, בדומה לדנס סקוט. ב1324 הוא הואשם בכפירה, ונקרא למשפט אצל האפיפיור - שם דומיניקנים, כמו גם פרנציסקנים שמרנים יותר, ועבר לאוויניון בצרפת - מושב האפיפיור באותם הימים - לצורך המשפט.

ב1327, פורץ ויכוח גדול בקרב הפרנציסקנים - בין אלו שדרשו עניות מוחלטת, וסירבו להחזיק רכוש אפילו בשם המסדר, לבין אלו הקיצוניים פחות שהתירו רכוש בשם הכנסייה. עמדת העניות המוחלטת מגיעה מתפיסה שהכסף הוא קדוש לחלוטין, באמונה שייעודו הוא לסייע לאלו שזקוקים - ולכן עצם זה שהוא עובר בידי מי שאינו זקוק לו זה חטא נורא. מכאן המשטמה שרכשו הפרנציסקנים לכנסייה, אותה הם תפסו כגוף מושחת ורקוב, ככפירה בייעודם כמשרתי העם. הויכוח הזה קיים עד היום, אם כי פחות מרכזי. מנגד, טענת האפיפיור הייתה שלכנסייה יש מטרות קדושות, שעל מנת לממש אותן היא זקוקה לעוצמה, להשפעה ולכסף - ולכן החזקתו לא רק שהיא מוצדקת, אלא הכרחית³. עוד הוא טען, כי כנסייה חסרת כסף והשפעה נתונה לחלוטין לחסדיהם של בעלי האמצעים; כנסייה חזקה תוכל לעמוד בזכות עצמה. עד היום, הכנסייה מעורבת במימון של דברים הכרחיים לשיטתה, ומדינות קתוליות רבות מקנות לה תקציב².

אוקהאם התחבר למישל דה סזן, ראש המסדר הפרנציסקני, שדגל בעמדת העניות - וכתוצאה מכך האפיפיור (שהחזיק רכוש רב בשם הכנסייה, ונתפס בעיניי הפרנציסקנים ככופר¹). עד לאותה נקודה, המשפט היה לטובתו - וסביר שהיה יוצא במשפט קל. אולם, בעקבות זאת, האפיפיור נטה נגדו והתכוון לשפוט אותו לחומרה. אוקהאם, שסבר כי השופט כופר, ברח ללואי הרביעי - קיסר גרמניה ואדם רב עוצמה והשפעה.

הגותו

ביחס לפוליטיקה

אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס לקשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס. היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו⁴. שפינוזה לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים⁵. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר העיר האלוהית⁶. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין⁸ - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על הכל⁷. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו.

ביחס למדע

אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד לאפלטון או לאקווינוס, שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי⁹: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.

---

1. זהו אירוע נדיר וקיצוני - אך גם היום מעמדו של האפיפיור הוא נקודה בעייתית: 2\3 מכל הנוצרים הם קתולים, ובראש המערכת כולה עומד אדם אחד. האם הוא יכול להיות כופר? מה אם הוא טועה? ↩

2. צרפת הייתה הראשונה לנתק את הקשר הזה, ב1905. בשאר אירופה, הכנסייה מקבלת תשלום מכספי האזרחים - אם כי בחלקן ניתן לסרב לשלם לה. ↩

3. העמדה נובעת גם מכך שאנשים שעוסקים בסכומים גדולים של כסף צריכים להתפרנס היטב, כדי לא להתפתות לקחת שוחד\לגנוב - פקיד עם משכורת עלובה שעוסק בסכומי עתק יתפתה לגנוב הרבה יותר מפקיד שמרוויח היטב - כי אז, למה שיסתבך? זהו אחד הנימוקים לטובת שכר גבוה של בכירים גם היום - כמו הרמטכ"ל, נשיאת בית המשפט וכדומה. ↩

4. במדינה בעיני רוחו, אנשי הממשל אינם חלק מן המסדר הדתי - הכנסייה או מסדר כזה או אחר - אך הם אנשים דתיים; קרי, "דתיים אבל לא רבנים". ↩

5. אנשי הדת שאותם תמנה המדינה צריכים להיות עם מעט מאוד להט דתי, כך שלא יתפתו להשליט את תפיסתם שלהם על האזרחים; למעשה, הכוונה היא לדת ליברלית, ולא שמרנית. ↩

6. אוגוסטינוס, בהיותו מרכזי ועמום משהו, התפרשן לאינספור כיוונים, וקשה לדעת מה עמדתו המדויקת בנושא. ↩

7. איראן של לפני 10 שנים הייתה מופת של פלורליזם בהשוואה, אומר שלום, ומדגים: כמו שברוסיה של סטאלין אם היית לוחש לאשתך במיטה, אני חושב שסטאלין הוא אידיוט, ומחר בבוקר סטאלין ידע מזה ותמצא את עצמך בסיביר, כך בז'נבה אם תלחש לאשתך, קראתי אתמול את אקווינוס וואללה, אני מתלבט - אולי אהיה קתולי, המדינה תיישר אותך. ↩

8. לאור תפיסתם הקיצונית, הקלוויניסטים נרדפו בכל רחבי אירופה, ולכן היגרו לארצות הברית בכמויות - ומשפיעים מאוד על האתוס האמריקני. ↩

9. זוהי תפיסה חדשה בפירוש: הוא נוכחת במיוחד היום בזרמים רבים, כמו הפוזיטיביזם הלוגי. ↩