המסדרים המנדיקניים

המסדרים המנדיקניים אופיינו מכך שחבריהם פרשו מן החיים העירוניים לקהילה נפרדת, במנזרים, והתכלכלו בעצמם ומתרומות. ההסדר הזה תאם את אירופה של המאה 8-9, שבה הערים הלכו וגדלו - תהליך שהסתיים רק במאה ה20. כינוס האוכלוסייה בערים יצר נתק מסוים בין ריכוזי האוכלוסייה העירוניים לבין האליטה הדתית המרוחקת.

חלק ניכר מהצלחתם של הקתרים היא שהנהגתם הייתה צמודה לריכוזי האוכלוסיה - למשל בטולוז, בלאנדוק ובקרקסון. נוכחותם והצלחתם הפעילה לחץ על הנצרות לכבוש בחזרה את לבבות האנשים. הלחץ הזה הוביל לעלייתם של מסדרים¹ חדשים, שעשו דברים אחרת מקודמיהם. במקום להקים מנזרים מרוחקים, עשירים ובעלי קרקעות, הם מסרבים לקחת כסף ומקימים מנזרים בתוך העיר, שמתכלכלים בקבצנות².

אחד מהמסדרים המנדיקניים שקמים הם המנזר הדומיניקני, על שם הקדוש דומיניקוס (1170-1221), נוצרי ספרדי שפעל להחזיר את הקתרים בתשובה, לפני מסעות הצלב. הוא תיאר בפרוטרוט את כיבושה המוחלט של דרום צרפת בידי הקתרים, וכיצד בניסים ובפלאות ניצר אותם. במנזר הדומיניקני שרר שוויון זכויות מלא בין גברים לנשים - ומבנה של מסדרים מקבילים לגברים ולנשים, שעבדו יחד (אך לא לנו יחד). גרעין מהסדר הוא קתרים מומרים.

פרנציסקוס הקדוש (1181-1226) - לוחם, בעל אמצעים ובליין לא קטן, מושפע מאוד מהדומיניקנים וחוזר בתשובה³. ישנו סיפור שאביו של פרנציסקוס הלווה לו כסף להשקיע, והלה ברגע של להט תרם הכל לעניים. אביו גרר אותו למשפט, וניצח אותו - וכשנדרש להחזיר את כל הכסף, התפשט בבית המשפט וקבע כי החזיר לאביו את כל שניתן לו. הוא החל לבקש נדבות ונחשב תחילה כמעין תמהוני, עד שקיבץ סביבו מאמינים להוטים³. משם קם המסדר השני, המסדר הפרנציסקני

הרעיון מאחורי שני המסדרים דומה - חיי עוני, קיבוץ נדבות ועזרה לעניין - שני המסדרים עדיין קיימים היום, והם מהגדולים בעולם הנוצרי.

שניהם התפשטו באירופה כאש בשדה קוצים, ומשם לעולם החדש - הספינות הראשונות לאמריקה כבר נשאו נזירים.

הדומיניקנים

הדומיניקנים, אולם, ויתרו די מהר על עניין העוני - ובעוד שהם שללו את הכסף מן הפרט, הם אפשרו לממסד לצבור כסף. לדומיניקנים יצא שם (עד היום) של למדנים - שמיהרו לאמץ את המדע החדש על פי אריסטו במאה ה13, את הרמב"ם ואת איבן-רושד. הם אימצו את התפיסה הזו כחלק מאמונתם הדתית באופן די מוצלח - רבים מהם היו פילוסופים מסורתיים מסורים, ולכן התנגדו בלהט לקופרניקוס, גלילאו וניוטון. הדומיניקנים שלטו במידה רבה באינקוויזיציה לכל אורך חייה, בכל רחבי העולם הנוצרי ובמיוחד בספרד, ולעיתים השתמשו בה כנגד יריבים נוצרים.

הדומיניקנים נהנים עד היום מנוכחות חזקה באוניברסיטאות, ואפילו בפוליטיקה⁴. הם מחזיקים באוסף אדיר של פרשנויות דתיות וטקסטים מקראיים מאינספור דתות, בכמה מוסדות בירושלים.

הפרציסקנים

אצל הפרנציסקנים נוכח מתח פנימי אדיר לכל אורך ימי הביניים - כמעט עד כדי פיצול - בין אלו שסברו שהן הנזירים הבודדים והן המנזר עצמו אסורים מלדעת מהיכן תבוא ארוחתם הבאה, או להחזיק בספרים שמהם הם לומדים - לבין אלו הקיצוניים פחות, שהחזיקו בדעה דומה לזו של הדומיניקנים, האוסרת על הנזירים לצבור ממון אך מתירה אותו לממסדר. כך או כך, הפרנציסקנים היו סגפנים בהרבה מהדומיניקנים⁵.

הפרנציסקנים התנגדו בלהט לעמדה האריסטותלית - תחילה בצידוד בעמדותיו של אוגוסטינוס, ומשם בצעד מקורי ומעניין יותר - לספקנות בכלל וכלפי המדע והפילוסופיה בפרט⁶.

---

1. שרשרת של מנזרים עם תפיסה מסוימת וקהילות מסוימות. ↩

2. מלשון mendīcāns - קיבוץ נדבות בלטינית. ↩

3. פרנציסקוס נחשב קדוש עוד בחייו, וכך נוצר המצב המוזר שאדם חצי-לבוש בשלג צריך 15 אבירים שיגנו עליו מאלו שרצו חלק מקדוש - אבצע וכדומה. ↩↩

4. כמה מהשופטים במשפט Roe vs Wade האמריקני, למשל, שחולל מהפכה בחוקי ההפלה בארה"ב, הם מינויים דומיניקנים שמרנים של טראמפ. ↩

5. מסופר על לילה אחד שפרנציסקוס מגיע לאכסניה פרנציסקנית, וכשהוא רואה את התנאים - מזרנים על הרצפה, חור בגג - הוא מקלל אותם בלהט, והולך לחפש בית אחר שיארח אותו, משום שאין זה ראוי שהפרנציסקנים יהנו ממותרות כאלה. פרנציסקוס נהג לישון אצל מארח אחר מלילה ללילה, וכך היה קרוב מאוד לעם - בערים הקטנות של ימי הביניים, התארח אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה בימי חייו. ↩

6. דקארט, למשל, הושפע מזרם זה. ↩