לדלג לתוכן

עלייתה של מערב אירופה

בין 1080-ל1244, התחולל מהפך עולמי של ממש. קרנה של מערב אירופה עלה על זה של מרכזים תרבותיים אחרים - מזרח אירופה, העולם המוסלמי, המזרח וסין - ואירופה נהפכה למרכז העולם התרבותי, אולי עד עצם היום הזה. עד לאותה נקודה, מעמדה התרבותי של מערב אירופה היה נחות בהרבה משל שאר המרכזים האלו - אולם ב160 השנים האלו, הבשילו תהליכים רבי עוצמה שהזניקו אותה לקדמת הבמה. התהליך התרחש בשלוש נקודות מרכזיות - שנת 1080, שנת 1204, ושנת 1244, כמו גם ב1317, [^1]1453, 1493.

כיבוש ספרד

ב1080, נכבשה טולדו, לימים בירת הויזיגוטים, ונפלה רוב רובה של ספרד המוסלמית. זוהי ההצלחה הראשונה של הנצרות כנגד העולם המוסלמי. ב998, מת המלך המוסלמי של קורדובה, ולעומתם מתאחדים הנוצרים בממלכות הצפון ויורדים דרומה. המוסלמים המבוהלים מגייסים את השבטים הברברים מצפון אפריקה, אך הנוצרים ממשיכים להדרים - ב1236 נכבשה אנדלוסיה, ולבסוף ב1492 - נפלה גרנדה.

לכיבוש יש חשיבות אינטלקטואלית גדולה, משום שהעולם המוסלמי החזיק בכתביהם של אריסטו, אפלטון ודומיהם - שהנצרות אינה הכירה היטב. המיעוט היהודי, שנשאר בשטחים הכבושים בהיותם צד ניטראלי, החלו לתרגם את הכתבים האלה - משום שדברו הן ספרדית והן ערבית. בנוסף, זכתה הנצרות בידע מדעי רב שצבר העולם המוסלמי, שנפל כעת לידיהם - כיבוש טולדו היה אירוע מכונן בהקמת האוניברסיטה הראשונה בבולוניה.

מסעות הצלב

ב1204, התרחש מסע הצלב הרביעי. במקור, מסעות הצלב היו סיוע לביזנטיון הקורסת כנגד הטורקים. ב1071, מתרחש קרב מנזיקר - שם נמחק הצבא הביזנטי בידי הטורקים. כעת נפרץ גבול שהיה יציב מזה מאות שנים, והביזנטים מחזיקים רק את מערב טורקיה. בעקבות הכיבושים, הטורקים צוברים ביטחון ומתחילים להתנכל לעולי רגל נוצרים, במיוחד בירושלים, מה שממיט עליהם את חימת העולם הנוצרי - ומביא עליהם את מסעות הצלב. ב1096, מתגבשת הקבוצה הראשונה של עולי הרגל - עניים מרודים, שמובלים בידי אנשי דת בינוניים וממוננים בידי אצילים - אשר כותשים כל קהילה יהודית שנקרית בדרכם. בהגיעם לגבול הונגריה, הם מסורבי כניסה, ופותחים במלחמה כנגד הונגריה - אשר מביסה אותם. חלקם בורחים, וחלקם עוקפים את הונגריה דרך סלובקיה. הביזנטים מסרבים להעביר אותם בתוך ביזנטיון, ומשנעים אותם בספינות לצד האסייתי, שם נוחלים כישלון.

ב1099, יוצא גל נוסף של עולי-רגל - הפעם אצילים מן האצולה הבינונית, ממושמעים ומאורגנים בהרבה. בניגוד לאספסוף של המסע הקודם, אלו נוחלים הצלחה, לא טובחים ביהודים (ומסתפקים בגביית מיסים), ומצליחים לכבוש אזורים נרחבים בסוריה - שם קמו חמש ממלכות נוצריות. מסעות הצלב הבאים נועדו בעיקר לסייע לאותן ממלכות נוצריות - חלקם בהצלחה, וחלקם בכישלון. ב1187 נופלת ממלכת ירושלים לצלאח-א-דין, והנוצרים נותרים רק ברצועת החוף. ב1204 קם מסע הצלב הרביעי לסייע לממלכת ירושלים. מסע זה הורכב מעולי-רגל עניים.

משום שלא היה להם צי, הציעה להם ונציה - יריבה מרה של ביזנטיון - הסעה בספינות תמורת כיבוש שתי ערי נמל ביזנטיות, בקרואטיה של היום. הצלבנים מסתכסכים עם הביזנטים, ובסופו של דבר הצלבנים מתהפכים על ביזנטיון, כובשים אותה לראשונה בהיסטוריה, ובוזזים אותה עד היסוד. נסיכיות ביזנטיות שורדות באזור יוון, ובסופו של דבר מצליחים לכבוש בחזרה את ביזנטיון מהנוצרים. הלחץ על ביזנטיון כעת כפול ומכופל: גם מצד הטורקים, וגם מצד הנוצרים.

הנוצרים הלטיניים מבתרים את ביזנטיון לאזורי שליטה לטיניים שונים. הם מייבאים לשם לטינים רבים, ורודים באוכלוסיה האורתודוקסית המקומית, שמתעבת אותם לא פחות מאשר המוסלמים. לראשונה מאז נפילת האימפריה הרומית, מגיעים דוברים לטינית לאיזורים דוברי יוונית - ומגלים שם אינספור כתבים מן המורשת היוונית, לרבות אריסטו ואפלטון. ספרים נחשבו לנכס יקר ערך, ולכן הכובשים מחפשים לבזוז אותם - כל חייל שאינו יודע קרוא וכתוב יודע שספר שווה הרבה כסף. השלל מביזנטיון, ששב לארצות הלטיניות, מצית גל של תרגומים מיוונית, והלטינים נחשפים לספרות שהייתה עד כה כמעט זרה להם לחלוטין.

אחד מהספרים שמתורגמים באותם שנים הוא מורה נבוכים, שנכתב באיזור 1192, ותורגם לעברית ב1200. ב1240, כבר ישנו תרגום שלם בלטינית - ובזכותו מצליחים לעכל את המידע המדעי הרב, שמאתגר אותם מבחינה דתית, שמגיע הן ממכיבוש ספרד והן מכיבוש ביזנטיון. הרמב"ם נהפך למוכר מאוד בקרב הפילוסופיה הנוצרית.

הקתרים

קתרים הם מיעוט דתי שהגיע איכשהו לדרום צרפת, ככל הנראה מבוסניה. הקתרים הם דת דואליסטית, שמאמינים באל טוב ואל רע, שמושמדים כמעט לחלוטין בידי הנוצרים שרדפו אותם. הם מורכבים מאנשי דת, שעליהם חלים איסורים די קשים - דוגמת צמחונות ופציפיזם - ומהעם, שבעיקר מאמין ומבקש מחילה. שרד מהם מעט מאוד - כמה סידורי תפילה ועדויות של מומרים. הקתרים הם ככל הנראה גלגול של דת פרסית, כמו המניחיים, שהתגלגלו לאיזור ביזנטיון, משם לבוסניה ולבסוף לדרום צרפת. איכשהו, הם נהפכים לדת מרכזית באיזור זה - והקתולים בדרום צרפת לומדים לחיות איתם. הם משתרשים היטב באוכלוסיה המקומית, ומשום שמקיימים קשרי משפחה עם נוצרים רבים - לא ניתן לרדוף אותם; זו תופעה חריגה מאוד.

הקתרים לוקחים ביס די גדול מהעולם הנוצרי באיזור זה, והאפיפיור, בניסיון לטפל בברדק, שולח כנגדם אינקוויזיטורים - שהקתרים רוצחים. אחרי מסע ומתן לא מוצלח במיוחד, הקתרים נהפכים לרוב בחלקה המזרחי של דרום צרפת - באיזור טולוז, פורה ולאנדוק. השתרשותם מובילה למסע צלב שארך עשרות שנים (1204-12441), בעצימות גבוהה, שחשיבותו לנצרות האירופאית גדולה. הקתרים נמחקו בסופו של דבר2, למעלה ממאה שנה אחרי שנפלה התנגדותם המאורגנת.

כיבוש דת אחת בידי תעמולה וכוח של דת אחרת יצרה משבר בעולם הנוצרי, שהשפיע מאוד על [המסדרים המנדיקניים].

routes_des_châteaux_cathares.svg ^טירות^ ^קתריות^ ^בצרפת^ ^בשיא^ ^כוחם.^

[^1] סוף מלחמת מאה השנה


  1. עיקר הלחימה התרחש עד 1228, כאשר עיקר השטחים נכבשו עד 1244 והטירה האחרונה, במרכז פרובאנס, נפלה ב1255, ועמה תמה ההתנגדות המאורגנת. 

  2. הנוצרים השמידו בשיטתיות עד כתביהם, ומעט מאוד שרד. יש האומרים שהקבלה, שצמחה בפרובאנס סביב אותם שנים, מושפעת מאוד מההגות הקתרית.